אובדנות בקרב בני נוער בתקופת הקורונה

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 6.2.21 | עודכן: 16.2.21

אובדנות אצל מתבגרים וההשפעות הנפשיות של הקורונה על ילדים בישראל

אובדנות בבני נוער לצערנו הינה עניין שכיח, בייחוד בעיתות משבר כמו מלחמות, מצוקות אישיות ואף התמודדות עם נגיפים, כמו נגיף הקורונה שהגיח לעולם בדצמבר 2019. מדוע התאבדות כה שכיחה בגיל ההתבגרות? מה מעורר את התגובה האובדנית בקרב בן נוער אחד ולא באחר ומה ההבדל בין מחשבות אובדניות, התאבדות, ניסיון התאבדות ופגיעה עצמית מכוונת? על כל זה נדון במאמר הנוכחי.

התאבדות אינה ניתנת לניבוי. הסיבה היא שגורמי הסיכון לאובדנות היא גבוהה, בעוד שהמעשה האובדני הוא נדיר. מיעוט מהאנשים אשר הינם בעלי סיכון בסוף ייקחו את חייהם בידם. בנוסף, חלק מהנוער שמתאבד אינו נמצא תחת קבוצת הסיכון ולכן עניין זה מתעתע אף יותר. כלומר, ייתכן ובן נוער שמצהיר רבות כי ברצונו לפגוע בעצמו, לא יפגע בעצמו ואילו בן נוער אשר לא משתף, יפגע בעצמו באופן שיפתיע את הסביבה.

כך למשל, ניתן לשמוע את סיפורו של ד"ר חגי חרמש, פסיכיאטר במקצועו מספר על התאבדות בנו המתבגר:

טור דעה של הפסיכיאטר ד"ר חגי חרמש על בנו שהתאבד

גורם ההפתעה בהתאבדות בבני נוער

התאבדות היא פעמים רבות הפתעה עבור הסביבה העוטפת את האדם, בייחוד כשמדובר בבני נוער. גיל ההתבגרות היא תקופת גיל סוערת ביותר, שינויים פיזיים ומנטלים מתרחשים והנער כמו צריך להכיר את עצמו מחדש, להתרגל לעצמו. התגובות הרגשיות חזקות מאד בגיל זה וקיים קושי רב בויסות: אזור הקורטקס הפרה-פרונטלי במוח (החלק ששייך על עיכוב תגובה התנהגותית) לא מפותח דיו ולכן כל תחושה נחווית עבור המתבגר כ"סוף העולם".

במהירות, החוויה הרגשית נצבעת ב"שחור" ונוצרת ראיית מנהרה, כשהפתרון היחיד שנראה לסבל האנושי הוא התאבדות. אותם אזורים במוח אותם ציינו קודם נכשלים בוויסות ההתנהגות ולכן תגובות אימפולסיביות מאפיינות את המתבגרים. כך, נטילת החיים בגיל ההתבגרות נעשית לעיתים (לא תמיד), בהחלטה של רגע ומבלי להקדיש זמן רב.

התאבדות של בני נוער בקורונה

מאז נכנסה הקורונה לחיינו בישראל (מרץ, 2020) אחוזי האובדנות בקרב כלל האוכלוסייה ובפרט בקרב בני נוער עלו באחוזים גבוהים. בידוד, קשיים חברתיים ולימודיים הם שמאפיינים יותר מכל את התקופה הזאת. גיל ההתבגרות מאופיין יותר מכל בגיל בו המתבגר מגבש את זהותו. זאת בעזרת אינטראקציות בינאישיות עם "קבוצת השווים", בני גילו. העובדה כי בני נוער חווים בידוד דווקא בגיל זה הינה גורם מצוקה אמיתי עבורם.

זאת ועוד, בן נוער אשר התמודד בין כה עם בידוד חברתי, עשוי לחוות עוד יותר מצוקה בתקופה זו שוודאי מנוכר עוד יותר מסביבתו החיצונית. עלייה של 40% קיימת בפנייה לטיפול פסיכולוגי בקרב הורים לבני נוער, בשל חשש לאובדנות. פרט לאובדנות, בני נוער רבים מתמודדים עם השפלות ובריונות ברשת, דבר אשר פוגע עוד יותר בדימוי ובערך העצמי ומוביל למחשבות אובדניות.

לקריאה מורחבת:

למדריך המלא לטיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער >>>

    אנחנו כאן בשבילכם
    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    ניתן למנוע התאבדות בבני נוער

    בחלק מהמקרים התאבדות ניתנת למניעה, לפעמים אפילו באמצעים די-פשוטים. מחקרים הראו כי תליית שלטים המתריעים מפני חוויה של מצוקה רגשית או שלטים שבהם מצויינים קווי מצוקה טלפוניים מצילים נפשות. כך מצאו כי כששמו על ה"golden bridge" שלטים המפנים למספרי מצוקה, אנשים מעטים קפצו מהגשר.

    בנוסף נמצא כי דמויות דומיננטיות בעלי השפעה על האדם האובדני, כמו קרוב משפחה, מטפל או דמות בעלת סמכות (מורה למשל) יכול להוות מקור לתמיכה אמיתי עבור נערים.

    צריך לשים לב ולדעת: כ-60% מהמתאבדים היו בקשר עם רופא ראשוני בהקהילה לפני שהתאבדו והתריעו על מצבם הנפשי וביקשו עזרה.

    מהם גורמי הסיכון באובדנות בבני נוער?

    • בני נוער המשתייכים לקהילה הגאה.
    • בני נוער עם תמיכה חברתית/משפחתית מצומצמת.
    • בני נוער עם הפרעות נפשיות.
    • בני נוער המתנסים במצוקה (חרדה, מציאות חיים מורכבת וכיוצא בזה).
    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

    איך אפשר לסייע לנער במצוקה?

    • שימו לב לסימני האזהרה – שימו לב למה ילדכם או חבריכם מאזינים: איזו מוזיקה, מה התוכן של מה שהם קוראים באתר האינטרנט, האם הבגדים שלהם נהיו כהים יותר והאם שיער מסתיר את פניהם לאחרונה? האם ילדיכם משתפים אתכם כי חווים מצב של מצוקה? אם כן, קחו ברצינות כל תחושה שלהם. גם אם נראה לכם כי העניין ממנו מוטרדים הילדים הינו פעוט, האמן להם כי עכשיו, עבורם זהו סוף העולם. בנוסף, שימו לב אם לילדיכם יש התדרדרות במצב החברתי או הלימודי, או אם הוא נוטה להיות עצבני.
    • הראה את המצוקה שלך – אם לילדך קשה לבטא את המצוקה שהוא חווה, הראה לו כי אתה מוטרד ממצבו ומהתחושות שהוא מרגיש ושאתה תופס את זה כ"עניין גדול".
    • הצע לילדך לפגוש איש מקצוע – אם ילדך מרגיש פחות בנוח לפתוח את חששותיו איתך, אפשר לו והצע לו להתייעץ עם איש מקצוע נייטרלי שמומחה בתחום אובדנות בקרב בני נוער- פסיכולוג, פסיכיאטר או אפילו יועצת ביה"ס.
    • שאלו שאלות – אם אתם מזהים משהו חריג, העזו לשאול- אל תפחדו לשאול את הילד האם הוא מרגיש רגשות שליליים לאחרונה, האם הוא חשב פעם על מוות. השאלה הזאת עלולה להפחיד אתכם, אך היא יכולה להוות הקלה גדולה מאד עבור מי שמתמודד עם כאב נפשי. אתם לא תשתלו לילדיכם אף מחשבה שלא היתה קיימת בראשו קודם לכן!
    • שמרו על ילדיכם – אם קיבלתם מילדיכם תשובה חיובית לגבי רצונו לפגוע בעצמו וגם אם פניתם לאיש מקצוע, עד הפגישה עם איש מקצוע, שמרו על ילידכם, הגנו עליו ותהיו כמה שיותר לצידו.