במסלול החיים, אדם עלול לפתח הפרעות נפשיות. הסימפטומים של ההפרעות עשויים לפגוע בתפקודו היומיומי התקין ובכך יהוו נכות לכל דבר. המדינה מציעה סיוע לאדם שתפקודו נפגע עקב התפרצות הפרעה נפשית, באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי ניתנים ערוצי סיוע שונים לצורך השתקמות וכיסוי אובדן פרנסה שנגרם מהנכות. עם זאת, הדרך לקבלת הסיוע המדובר כרוכה בהליך הכרה כנכה (או “תביעה”) במוסד לביטוח לאומי, הכולל בירוקרטיה רבה, והוכחת קיומה של מגבלה נפשית הפוגעת בתפקוד.

הדרך להוכחת קיומה ועוצמתה של נכות נפשית, יהיה באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית, המהווה גושפנקא לפגיעה בתפקוד עקב ההפרעה הנפשית. חוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי נכתבת על ידי פסיכיאטר – רופא שתחום המומחיות שלו הינו בריאות נפש האדם. חוות הדעת תפרט אודות מצבו הנפשי של האדם התובע, לרבות רמת הפגיעה בתפקוד היומיומי ויכולת ההשתכרות. תוכן חוות הדעת הפסיכיאטרית יסייע בעת קיום הוועדה בביטוח לאומי להחלטה על גובה וטיב הסיוע.

במאמר זה נסביר מהי חוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי, מה מיקומה בתוך הליך ההכרה בנכות במוסד לביטוח לאומי, וכיצד בוחרים פסיכיאטר מומחה לכתיבת חוות הדעת.

שימו לב: ההחלטה בנוגע להכרה בנכות נפשית שמורה לחברי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי, הפסיכיאטר ו/או חוות דעתו אינם מהווים החלטה, אלא רק המלצה מקצועית לחברי הוועדה!

 

 

 

 

מהן העילות לבקשת הכרה בנכות נפשית בביטוח הלאומי?

כאשר אדם אינו מתפקד, או שחלה ירידה בתפקודו, והרקע לפגיעה בתפקוד כולל עניין נפשי או התנהגותי, נדרש סיוע מיוחד מביטוח לאומי. הגדרת “חוסר תפקוד” תלויה בגיל האדם:

כשמדובר בילד, הפגיעה בתפקוד תתבטא לרוב כעיכוב בהתפתחות חברתית, קוגניטיבית או רגשית, ביחס לבני גילו.

אצל בני נוער, חוסר התפקוד עשוי להתבטא כעלייה בהתנהגויות בעייתיות ותפקוד יומיומי לקוי, כמו התבודדות והזנחת הלימודים בבית הספר.

אצל מבוגרים, פגיעה בתפקוד על רקע נפשי תופיע כקושי להמשיך בעבודה, קושי במערכות יחסים מכל הסוגים וקושי בהשתלבות בחברה.

הפגיעה בתפקוד על רקע נפשי עשויה להיות מולדת (למשל: מוגבלות שכלית התפתחותית), להתפרץ עקב מקרה טראומטי (למשל: פוסט טראומה לאחר תאונה, פגיעה בפעילות איבה או התפרצות מחלה פיזית), ולעתים ללא טריגר ברור.

שימו לב: כאשר הנכות היא תוצאה של שירות חובה בצבא או שירות בטחוני אחר – יש לגשת תחילה לאגף השיקום במשרד הביטחון. 

 

 

הגשת בקשה להכרה בנכות נפשית בביטוח לאומי

הליך ההכרה בנכות מתחיל בהגשת בקשה לפקיד תביעות של ביטוח לאומי. הפקיד יבחן אם פניית התובע עונה על קריטריונים בסיסיים להגשת תביעה לנכות נפשית. במידה ועמד נאמנה בקריטריונים, יקרא האדם לוועדה רפואית אשר תבחן את בקשתו. לפני שניגש התובע לוועדה, עליו להתכונן בהתאם עם החומרים המתאימים, ובראשם חוות דעת פסיכיאטרית. 

פגישה עם פסיכיאטר לצורך חוות דעת לביטוח לאומי

חוות הדעת הפסיכיאטרית נדרשת עבור הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי, והינה קריטית לגיבוש החלטתה- ולכן יש לדאוג שתהיה מוכנה טרם מועד הוועדה. הפניה לפסיכיאטר לצורך מתן חוות הדעת יכולה להתבצע על ידי התובע עצמו, או עורך דין המייצג אותו.

לפני הפגישה למתן חוות הדעת, על התובע להעביר לפסיכיאטר חומרים קודמים, אודות ההיסטוריה הרפואית, הפסיכיאטרית והנפשית שלו. דוגמאות לחומרים רלוונטים הם חוות דעת פסיכיאטריות קודמות, דו”חות אבחונים פסיכולוגים שנעשו בעבר, והתרשמות סובייקטיבית של קרובי משפחה. לאחר קריאת החומרים, ייפגש הפסיכיאטר עם מבקש התובע.

במהלך הפגישה עצמה, יתשאל הפסיכיאטר את התובע אודות ההיסטוריה הפסיכיאטרית שלו, על הרקע בגינו מבקש את ההכרה בנכות ומהם הקשיים שחווה בתפקודו מאז התפרצות ההפרעה. בנוסף, יבצע הפסיכיאטר הערכה של תפקודו הרגשי, הקוגנטיבי והחברתי, על מנת לאמוד בעצמו את גודל הפגיעה בתפקוד. זאת ועוד, יתרשם הפסיכיאטר מהתנהגותו הכללית והופעתו החיצונית. הפסיכיאטר עשוי אף לתת אבחנה פסיכיאטרית כבר במועד הפגישה, ולהמליץ על טיפול מתאים – תרופתי או רגשי.

לאחר תום הפגישה עם התובע, יאגד הפסיכיאטר את כל החומרים שאסף לפני הפגישה עם תצפיותיו מהפגישה עצמה, ויכתוב את חוות הדעת.

 

 

הערכת נכות פסיכיאטרית לחוות הדעת

לאחר הפגישה עם התובע, ישב הפסיכיאטר לכתיבת חוות הדעת הפסיכיאטרית עבור הוועדה הרפואית בביטוח לאומי. בכתיבתו, יתבסס הפסיכיאטר על כלל החומרים שאסף אודות התובע- רקע קודם ותצפיותיו בפגישה עצמה. סגנון הכתיבה יהיה בהתאם לדרישות של ביטוח לאומי, הכוללות הצמדות לקריטריונים ברורים, לפיהם תקבע מידת הפגיעה בתפקוד:

סוג הפרעה בה אובחן התובע- אבחנה הניתנת בהתאם לסימפטומים המופיעים, כמו דיכאון, הפרעת חרדה, מאניה-דיפרסיה או סכיזופרניה. הפרעות שונות פוגעות בתפקוד בדרגות שונות.

משך נוכחות ההפרעה- כמה זמן עבר מאז התפרצות המחלה, והאם היא התחילה לפני או אחרי אירוע טראומתי, פיזי או נפשי. הפגיעה בתפקוד משתנה ככל שעובר זמן ממועד התפרצות ההפרעה.

מהי עוצמתה- כמה משמעותיים ובולטים הסימפטומים של ההפרעה. ככל שהסימפטומים חמורים יותר – כך מידת הפגיעה בתפקוד תהיה גבוהה יותר.

באיזו תדירות מופיעים התסמינים של ההפרעה- האם מופיעים פעם ביום, פעם בשבוע, או פעם בחודש ויותר? תסמינים המופיעים לעתים תכופות יותר יפגעו בצורה משמעותית יותר בתפקוד.

מה רמת הפגיעה ובאיזה תחומי חיים- כמה הסימפטומים של ההפרעה מקשים על תפקודו היומיומי בתחום התעסוקתי, חברתי, רגשי וקוגניטיבי. כאן מדובר בהערכת כמות הפגיעה בתפקוד בפועל, בנפרד ממאפייני ההפרעה הנפשית הספציפיים.

יכולת השתכרות- מה כושר העבודה של האדם וכמה מסוגל להרוויח בהתאם למגבלותיו. האם ביכולתו לעבוד במשרה מלאה, חלקית, או שמא לא יכול לעבוד בכלל? כאן עולה גם השאלה כמה מרוויח במשרה, שכן יתכן שמסוגל לעבוד פחות אבל שכרו גבוהה מהממוצע במשק, כך שמסוגל לקיים את עצמו. למעשה, גודל הסיוע הכספי יורד ככל שהתובע מרוויח יותר בעבודתו.

בנוסף למענה על הקריטריונים הללו, הפסיכיאטר ימליץ באופן ספציפי מה ההטבות שלדעתו המקצועית יסייעו לתובע לחזור למסלול חייו.

 

 

הוועדה הרפואית בביטוח לאומי לצורך הכרה בנכות 

הוועדה הרפואית בביטוח לאומי הינה הגורם המכריע בקביעת גובה הסיוע שהתובע-מבקש ההכרה, יקבל מביטוח לאומי. חברי הוועדה יהיו רופאים ואנשי מקצוע נוספים, אשר מטרתם לקבוע האם התביעה לנכות מוצדקת, בהתבסס על תצפיתם ועל החומרים אשר בידיהם אודות התובע, אשר יושב אף הוא בוועדה.

הוועדה היא השלב בו נלקחת בחשבון חוות הדעת הפסיכיאטרית. ככל שחוות הדעת איכותית יותר, מקצועית, מנומקת, ומכילה הוכחות לפגיעה בתפקוד האדם, כך גדל הסיכוי שחברי הוועדה יענו להמלצות הפסיכיאטר ויקבעו סיוע משמעותי. בסוף הוועדה יקבעו לתובע אחוזי נכות, ואפשרויות לסיוע על חשבון המוסד לביטוח לאומי.

ישנם שני אפיקי סיוע עיקריים אשר עשויה הוועדה לתת לאדם בעל הנכות: הראשון הוא קצבת נכות חודשית, אשר גובהה תלוי באחוזי הנכות שנקבעו לו ובגובה משכורתו החודשית. השני הוא סל שיקום נפשי, שהינו מערך של אמצעי סיוע המסייעים בחזרה לתפקוד (כמו עזרה במציאת עבודה, השלמת השכלה וליווי פסיכולוגי).

שימו לב כי כאשר קיימת מגבלה פיזית בנוסף לנפשית, יתכן כי תהיו זכאים לאחוזי נכות רפואית גבוהים יותר, ובכך לקצבת נכות גבוהה יותר. אדם אשר לו נקבעה נכות בשיעור 100% זכאי לקצבה חודשית של 4,063 ₪ (נכון ל-1/1/2023, ובהנחה שמשתכר בפחות מ-5,963 ₪ בחודש).

 

 

כיצד בוחרים פסיכיאטר לכתיבת חוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי?

בבואכם לבחור פסיכיאטר לחוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי, שני השיקולים החשובים ביותר יהיו המקצועיות והניסיון של הפסיכיאטר וזמינותו. פסיכיאטר מקצועי יהיה בעל ניסיון וידע עשירים בכתיבת חוות דעת פסיכיאטריות עבור ביטוח לאומי. פסיכיאטר שכזה יכתוב את חוות הדעת במקצועיות מרבית ובהתאם לקריטריונים הנדרשים על ידי המוסד לביטוח לאומי.

התפשרות על איכות הפסיכיאטר, מאי אלו סיבות, כרוכה בסיכון: הוועדה הרפואית בביטוח לאומי עלולה לתת משקל מופחת לחוות הדעת הפסיכיאטרית, ובכך לקבוע סיוע שאינו מספיק עבור האדם הזקוק לו.

חשוב אף לוודא שיהיה תור זמין לפגישה עם הפסיכיאטר טרם מועד הוועדה, ושהפסיכיאטר יוכל להתחייב שחוות הדעת תהיה מוכנה עד מועד זה. התחייבות זו תלויה בזמינות תורים, מקצועיות ומהירות הפסיכיאטר עצמו.

כאשר נדרשת כתיבת מסמך הרה גורל כמו חוות דעת לביטוח לאומי, אנחנו מציעים שלא להתפשר על פסיכיאטר מתמחה או ציבורי. פסיכיאטר מתמחה בעל פחות ניסיון, ולכן עשוי לכתוב חוות דעת שאינה אידיאלית עבור התובע. יתכן אף כי בוועדה לביטוח לאומי יראו בחוות דעת זו כפחות משמעותית, רק כי נכתבה על ידי פסיכיאטר מתמחה. כשמדובר על פסיכיאטר ציבורי, הבעיה העקרית נתונה בזמינות התורים, אשר לרוב עומדת על מספר חודשים (וכאמור, יש לספק את חוות הדעת לוועדה בזמן). זאת ועוד, פסיכיאטר ציבורי רואה כמות גדולה מאוד של מטופלים ומאובחנים. מסיבה זו, יתכן כי היחס שיתקבל מהפסיכיאטר יהיה פחות אישי,דבר שיתבטא באיכות חוות הדעת ירודה יותר.

הדרך הבטוחה לצמצום הסיכון בדחיית חוות הדעת על ידי ביטוח לאומי הינה לפנות לפסיכיאטר מומחה, פרטי ומומלץ. אומנם מדובר על הוצאה חד פעמית לא מבוטלת, אך קצבת הנכות שתתקבל תכסה הוצאה זו במהרה ותהפוך אותה למשתלמת בטווח הארוך.

ניתן לקרוא כאן על מחיר חוות דעת פסיכיאטרית.

 

 

סיכום

במאמר הסברנו על חוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי, בדגש על תפקידה בתוך הליך הכרה בנכות בביטוח לאומי. פרטנו כיצד מתחילים בהגשת פניה לתביעה, מה כוללת פגישה למתן חוות דעת פסיכיאטרית וכיצד נכתבת. הרחבנו על הוועדה הרפואית אשר קובעת לבסוף את אחוזי הנכות וגובה הסיוע.

ידע על הליך זה חשוב לכל אחד ואחת אשר תפקודם נפגע כתוצאה מהפרעה נפשית, על מנת שיוכלו למצות את הסיוע המגיע להם מהמדינה לשיקום וחזרה לתפקוד תקין. על מנת למצות את הזכויות המגיעות לכם, חשוב כי חוות הדעת הפסיכיאטרית תהיה איכותית ומשקפת נאמנה את הפגיעה בתפקודכם.

אם אתם מחפשים פסיכיאטר פרטי במרכז המומחה לכתיבת חוות דעת לביטוח לאומי, אנחנו במכון סול שמחים להציע פגישות עם פסיכיאטרים בעלי ניסיון רב בתחום. תורים זמינים תוך כשבועיים מרגע הפנייה! חוות דעת הנעשית ברגישות, מקצועיות וזריזות מצד הפסיכיאטרים הפרטיים אצלנו במכון, והכל במחיר הוגן.

מוזמנים להתקשר אלינו להתייעצות מקצועית בנוגע לחוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי, ללא עלות.

אין באמור לעיל משום חוות דעת פרטנית, אלא האמור כתוב באופן כללי. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי, המותאם לצרכי הרלוונטיים המקרה. המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת מכל מין וסוג שהם. השימוש במידע הנ”ל הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש, ומנהלי האתר אינם אחראים ולא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לכל נזק ו/או הפסד אשר עלולים להיגרם, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מהמידע שבדף זה.