טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 21.5.21

"הבת שלי בת השבע לא מוכנה ללכת למפגשים חברתיים, וגם כשמגיעים אלינו אורחים היא בורחת לחדרה…"

במאמר זה נציג את הפרעת החרדה החברתית וכיצד היא מתבטאת אצל ילדים, מתי נזהה כי מדובר בחרדה ולא בביישנות רגילה, נסביר מהם הגורמים להתפתחותה, וכיצד ניתן לאבחן ולטפל בה.

מהי חרדה חברתית אצל ילדים?

הפרעת חרדה חברתית הינה אחת מהפרעות החרדה הנפוצות ביותר באוכלוסייה. כ13% מהאוכלוסייה עומדים בקריטריונים לאבחנה, כאשר אצל כחצי מהם היא מופיעה מתחת לגיל 13 (Kessler et.al, 2005). בקרב בני נוער זוהי הפרעת החרדה השכיחה ביותר. לעיתים הופעה מוקדמת של החרדה מעידה על מהלך כרוני וחמור יותר.

עם הגיל עולה ההשפעה של הסביבה על ההערכה העצמית של הילד, וזהו חלק טבעי מהתפתחות נורמלית. כך, ככל שהילד גדל, ובמיוחד בהגעתו לגיל ההתבגרות, כך הולכת וגוברת החשיבות של כיצד החברה תופסת אותו (חברים, בני משפחה, מורים וכדומה). אפיזודות חולפות וקצרות של חרדה במצבים חברתיים בהם עומדת הערכתו העצמית של הילד/נער אינם נדירים והם חלק מהתפתחות תקינה, אולם לעיתים כשהחרדה עוצמתית ומתמשכת מדובר בהפרעת חרדה חברתית.

חרדה חברתית מאופיינת בפחד ניכר, מתמשך ומוגזם ובתגובה שאינה פרופורציונאלית ורציונלית מסיטואציות חברתיות או ממצבים בהם עלולה להתרחש מבוכה או השפלה. לרוב, החרדה מובילה להימנעויות של הילד (המשפיעות לעיתים קרובות על כל בני המשפחה), ולכן לפגיעה בתפקוד הלימודי והחברתי, וכן למצוקה רבה לאור הבדידות והסימפטומים של החרדה. ככל שהילד נמנע מאינטראקציות חברתיות, כך נמנעת ממנו ההזדמנות ללמוד ולפתח כישורים חברתיים ולחוות חוויות חיוביות עם אחרים- והחרדה החברתית מועצמת. זהו מעגל שקשה מאוד להפסיק אותו ללא טיפול מתאים.

כיצד מאבחנים חרדה חברתית אצל ילדים?

אבחון חרדה זו נעשה על ידי פסיכולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים. האבחון נעשה בפגישה עם הוריו של הילד, ופגישה נוספת עם הילד עצמו. לעיתים מספיקה צפייה בילד בעת אינטראקציות חברתיות, ופעמים אחרות יהיה צורך בשימוש בכלי הערכה כגון שאלונים לילד, להוריו ולצוות החינוכי, מבחנים השלכתיים המשקפים את עולמו הפנימי של הילד ועוד.

אבחון מדויק של החרדה הינו חשוב, משום שלעיתים ילדים ובני נוער עם חרדה חברתית שלא מאובחנים עשויים להיתפס בפני המשפחה/ החברה כילדים מתנגדים או כבעלי הפרעת תקשורת ולא לקבל טיפול מתאים, ובכך להמשיך בהימנעויות, בפגיעה בתפקוד ובמצוקה.

    אנחנו כאן בשבילכם
    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    איך נדע אם מדובר בחרדה חברתית או ביישנות?

    ביישנות הינה תכונת אופי המאפיינת ילדים ומבוגרים רבים. ביטוייה עשויים להיראות כמו ביטויי החרדה החברתית אולם, בשונה מחרדה חברתית היא אינה מובילה להימנעויות חברתיות קיצוניות וממצוקה משמעותית לפני ובעת מפגש חברתי. בנוסף, חרדה חברתית אצל ילדים, שלא כמו ביישנות, מובילה לעיתים להתנהגויות ולתגובות עוצמתיות כגון בכי רב, צרחות וצווחות, קפיאה במקום או היצמדות לאנשים או חפצים מוכרים על מנת לחוש ביטחון ואף לבריחה מהסיטואציה (עשוי לעניין אתכם: הפרעות ובעיות התנהגות אצל ילדים).

    בני נוער מגיבים פחות בבכי וצרחות אלא יותר בהתקפי פאניקה בעת סיטואציות המערבות אנשים נוספים. בנוסף, מופיעות מחשבות חודרניות בנוגע למבוכה, חוסר הערכה עצמית וביקורת עצמית בעת מצבים אלו או לפני שהם מתרחשים (להרחבה בנושא התקף חרדה אצל ילדים).

    בנוסף, הן אצל ילדים והן אצל בני נוער נוכל לראות התנהגויות כגון שמיטת כתפיים, כסיסת ציפורניים ורעד בקול בעת מפגש חברתי כאשר הם סובלים מחרדה חברתית.

    מהם הגורמים להתפתחות החרדה החברתית אצל הילד?

    כבכל הפרעת חרדה, ההנחה היא כי שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואישיותיים אחראים להתפתחות חרדה חברתית (Ollendick & Benoit, 2012).

    גורמים גנטיים

    רגישות גנטית להפרעות חרדה, הפרעות חרדה אצל בני משפחה, הפרעות חרדה נוספת אצל הילד מהווים סיכון להופעת חרדה חברתית.

    גורמים אישיותיים

    מזג הילד, מחסור בכישורים חברתיים או כישורים חברתיים בלתי מסתגלים, פתיחות נמוכה לחוויות ולחברה עלולים להשפיע על הופעת חרדה חברתית ועוצמתה.

    גורמים סביבתיים

    סגנון הורות, התנסויות חברתיות שליליות, טראומות ותגובות הסביבה לילד מהווים גם הם גורמים המשפיעים על התפתחות חרדה חברתית.

    מהם סוגי הטיפולים המומלצים לחרדה חברתית?

    במידה והחרדה החברתית אצל ילדיכם אינה מטופלת, היא לרוב הופכת לכרונית ויוצא מן הכלל שיש הפוגות מוחלטות (Bittner et al., 2007). בנוסף, קיומה של הפרעת חרדה, במקרה הזה חרדה חברתית, מעלה את הסיכון להתפתחות הפרעות חרדה אחרות, והפרעות נפשיות בכלל. לכן, חשוב מאוד לאבחן ולטפל בחרדה החברתית בהקדם.

    הטיפול המומלץ ביותר לחרדה חברתית בילדים הינו טיפול CBT – טיפול קוגנטיבי- התנהגותי.

    בטיפול זה נזהה את המחשבות והפרשנויות האוטומטיות השליליות והלא מסתגלות של הילד בנוגע למצבים חברתיים, אנשים וקשר עם אנשים וכן נזהה מתי הסימפטומים של החרדה מופיעים. לאחר שנזהה ונלמד את הילד לזהות בעצמו מתי מופיעה אצלו חרדה, נחליף את המחשבות האוטומטיות בכאלו חיוביות ומסתגלות יותר. בנוסף, הילד ירכוש מיומנויות חברתיות ודרכי הרגעה עצמית, וכן יתרגל באמצעות חשיפה הדרגתית ושיעורי בית חשיפה למצבים חברתיים מאיימים.

    במקרים רבים ישולב הטיפול הפסיכולוגי עם הדרכת הורים, שכן לכם תפקיד חשוב בהתפתחות החרדה, כפי שיופרט בהמשך.

    לעיתים, כאשר החרדה עוצמתית ופוגעת באופן משמעותי ביותר בתפקוד הילד כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים לגבי נטילת תרופות נוגדות חרדה ו/או תרופות הרגעה.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

    האם להורים יש השפעה על החרדה וכיצד ניתן להפחית אותה?

    כהורים, אתם הדמויות המשמעויות ביותר בחייו של הילד. טיב הקשר עימו, תגובותיכם להתנהגות שלו בכלל ובפרט לתגובותיו בעת מפגשים חברתיים משפיע ביותר על החרדה החברתית שלו. כך למשל, הורים המגנים יתר על המידה על ילדם, מדריכים אותם כיצד לחשוב ולהרגיש בסיטואציות מסוימות ומגבילים את עצמאות הילד, עלולים להשפיע על הופעת חרדה חברתית.

    בנוסף, העברת מסרים לילד של איום בעת סיטואציות חברתיות בין אם המסר מועבר באמצעות מילים או באמצעות צפייה של הילד בהתנהגות הוריו בעת מפגשים חברתיים/ הימנעות ממפגשים חברתיים, וכן מסר שהילד אינו יכול להתמודד עם מצבים אלו או שתפקודו החברתי לקוי, עלולים להוביל לחרדה חברתית.

    לבסוף, סגנון הורות הכולל הורות ביקורתית, חרדתית, שתלטנית וחוסר בחום ובאהבה נמצאו גם הם כמשפיעים על התפתחות חרדה חברתית אצל ילדים.

    לאור כל אלו, בכדי להפחית את החרדה החברתית של ילדכם, או לנסות למנוע את הופעתה, חשוב כי יחסכם אל הילד יהיה חם, תומך ואוהב, וכן יחס המעצים את כישוריו ויכולותיו. המסרים המילוליים וההתנהגותיים לקראת ובעת מפגשים חברתיים, הן שלכם והן של הילד, כדאי שיהיה חיוביים- כך שמפגשים חברתיים יתפסו אצלו כפעולה כייפית, שמחה, מסקרנת. וכמובן, במידה ואתם חוששים כי מתחילה להתפתח חרדה חברתית (לא ביישנות רגילה), מומלץ לפנות לאבחון.

     

    הפניות

    Bittner, A., Egger, H. L., Erkanli, A., Jane Costello, E., Foley, D. L., & Angold, A. (2007). What do childhood anxiety disorders predict?. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 48(12), 1174-1183.‏

    Halldorsson, B., & Creswell, C. (2017). Social anxiety in pre-adolescent children: What do we know about maintenance?. Behaviour research and therapy, 99, 19-36.‏

    Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Merikangas, K. R., & Walters, E. E. (2005). " Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of DSM-IV disorders in the National Comorbidity Survey replication": Erratum.‏

    Ollendick, T. H., & Benoit, K. E. (2012). A parent–child interactional model of social anxiety disorder in youth. Clinical Child and Family Psychology Review, 15(1), 81-91.‏