טיפול חרדת נטישה אצל ילדים

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 21.5.21 | עודכן: 9.6.21

" הבן שלי משתטח על הרצפה בכניסה לגן, בוכה וצורח ולא מוכן להיכנס פנימה…ככה מתרחש מידי בוקר בשבועות האחרונים.."

רבים מכם ההורים אשר בוודאי מזדהים עם הסיטואציה הזו ומרגישים חסרי אונים מולה. ייתכן כי התנהגות זו של ילדכם וקשיים בעת פרידה הינם חלק נורמטיבי מהשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, אולם לעיתים הדבר מצביע על התפתחות חרדת נטישה.

במאמר זה נסביר מהי חרדת נטישה וכיצד היא מתבטאת בגילאים השונים. נציג את הסיבות להתפתחותה ומהי השפעתכם ההורים על כך, וכן נסקור את הטיפולים הפסיכולוגיים בחרדה זו.

מהי חרדת נטישה?

חרדת נטישה הינה הפרעת חרדה של הילדות אשר מתבטאת בקשיים וחוסר רצון של הילד/ה להיפרד מהבית, מדמויות התקשרות עיקריות בחייו או אובייקטים כאלו (כגון חפץ) עקב החשש שיקרה להן משהו נורא. בקרב 3.5-4.1% מהילדים תתפתח הפרעה זו (Hudson, & Rapee, 2000).

ילדים החווים חרדת נטישה חשים מצוקה משמעותית בזמן פרידות אלו וינסו להימנע מהן בכל מחיר. הניסיונות להימנע מפרידה מובילים להימנעויות בתחום החברתי והלימודי אשר בסופו של דבר מגבירים את ההימנעויות ופוגעים בילד ובתפקודו התקין. חרדת הנטישה משפיעה על כל ההתנהלות הרגילה של הבית ומגבילה אותה, ובכך פוגעת לא רק בילד אלא גם בבני משפחתו. בנוסף, קיום הפרעה זו בילדות מהווה סיכון משמעותי להתפתחות הפרעות נפשיות במהלך הבגרות הצעירה, למשל הפרעות חרדה נוספות et.al, 2008) Lewinsohn).

לאור כל אלו, חשוב לאבחן ולטפל בחרדה בהקדם, על מנת להפחית את מצוקת הילד ובני משפחתו ולמנוע קשיים והפרעות נפשיות נוספות!

    אנחנו כאן בשבילכם
    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    כיצד חרדת נטישה באה לידי ביטוי?

    ילדים הסובלים מחרדת נטישה יראו נסיגה חברתית והתכנסות פנימה, עצבות, מצוקה וקשיים להתרכז במשחק, בלימודים. במקרים רבים יסרב הילד ללכת למסגרת החינוכית או לחברים, יביעו מצוקה בזמן הפרידה (אם תתרחש) וכאשר הם רחוקים מהבית. לעיתים תופיע תוקפנות כלפי האדם המאלץ אותם להיפרד (למשל הגננת או ההורה בעת פרידה בבוקר בכניסה לגן).

    ייתכנו גם פחדים נוספים כגון פחד ממפלצות, רוצחים, גנבים- כתלות בשלב ההתפתחות בו נמצא הילד. בנוסף, ילדים עם חרדת נטישה לעיתים קרובות מביעים תלות בהורים ודרישה לתשומת לב מתמדת מהם.

    עשוי לעניין אתכם: טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים

    על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי הdms-5 הפרעת חרדת נטישה מאובחנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

    א. פחד או חרדה עזים שאינם תואמים את השלב ההתפתחותי מפני פרידה מדמויות משמעותיות הבאים לידי ביטוי בלפחות שלושה מהסעיפים הבאים:

    1. מצוקה עזה וחוזרת בעת פרידה מהבית או מדמויות משמעותיות או ציפייה לפרידה מהם.
    2. דאגה עזה ומוגזמת לגבי אובדן דמויות משמעותיות או פגיעה אפשרית בהן (עקב מחלה, מוות, תאונה).
    3. דאגה מופרזת ומתמשכת לגבי אירועים לא נעימים היכולים לגרום לפרידה מדמויות משמעותיות (כגון תאונה, מחלה, הליכה לאיבוד).
    4. התנגדות או הימנעות עקבית לצאת מהבית, להיות רחוקים ממנו, ללכת למקום לימודים/עבודה או למקומות אחרים עקב הפחד מפרידה.
    5. פחד עז ועקבי מלהיות לבד או בלי דמויות משמעותיות או סירוב לכך, בבית ומחוצה לו.
    6. הימנעות או התנגדות עקבית לישון מחוץ לבית או לישון ללא קרבה לדמויות המשמעותיות.
    7. סיוטי לילה חוזרים על פרידה.
    8. תלונות חוזרות על תסמינים פיזיולוגיים (כאבי ראש, בטן וכו') בעת פרידה אמיתית מדמויות משמעותיות או בציפייה לכזו.

    ב. הפחד, החרדה וההימנעות הינם עקביים, ומתרחשים במשך לפחות ארבעה שבועות בקרב ילדים ומתבגרים עד גיל 18, ובמשך לפחות שישה חודשים בקרב מבוגרים.

    ג. הפרעת החרדה מובילה לפגיעה משמעותית במגוון תחומי החיים, כגון לימודים, תעסוקה, חברתית וכדומה.

    ד. לא ניתן להסביר את הפרעת החרדה על ידי גורמים אחרים כגון הפרעות פסיכוטיות, אוטיזם, אגרופוביה, חרדה מוכללת וכדומה.

    מדוע הפרעת חרדת נטישה מתפתחת אצל ילדים?

    הפרעת חרדת נטישה יכולה להתפתח החל מגיל הגן. הגורמים להתפתחותה הינם כנראה שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.

    מבחינה ביולוגית

    רגישות גנטית לחרדות, חרדות בקרב בני משפחה וכן מזג סוער ולחוץ של הילד מעלים את הסיכוי להתפתחות הפרעת חרדת נטישה אצל הילד.

    מבחינה סביבתית

    אירועי מעבר ופרידה שנחוו בצורה שלילית ואף טראומטית, אינטראקציות משפחתיות שליליות והקשר עם ההורים החל מהילדות משפיעים גם הם על הסיכון להופעת הפרעת חרדה.

    מבחינה אישיותית

    ביטחון עצמי נמוך, תחושת שליטה נמוכה, וקשיים רגשיים נוספים, כמו חרדות נוספות או דיכאון או קשיי ויסות רגשי, מעלים את הסיכוי להתפתחות הפרעה חרדת נטישה.

    כפי שנפרט בהמשך, לכם ההורים השפעה רבה אם ילדכם יפתח חרדה נטישה או לא, בין אם הוא נמצא בסיכון גבוה או נמוך. האופן בו אתם מגיבים לסיטואציות בכלל, ובפרט במצבי פרידה, בחייכם, בביתכם ובוודאי באלו הקשורות בילד, הינו משמעותי בלמידה שלו כיצד להתנהג ולחוש במצבים אלו והאם פרידה תחווה כטראומטית.

    ההבדל בין חרדת נטישה בגיל הרך ובילדות

    חרדת נטישה מופיעה אחרת בגילאים השונים. בגיל הרך יטו הילדים עם חרדת הנטישה לסרב ללכת לגן ויראו קושי רב ביציאה מהבית בבוקר ובכניסה לגן. בילדות המוקדמת הילדים לרוב מתנגדים ונמנעים ללכת לבית הספר, והחרדה לרוב מופיעה רק בפרידה עצמה.

    ככל שהילדים מתבגרים והחרדה ממשיכה ולא מטופלת, היא מתרחבת לפחדים נוספים למשל מתאונות, מוות, מחלות ועוד. בנוסף, בתקופת ההתבגרות הסובלים מחרדת נטישה יראו הסתגרות בבית, בידוד חברתי וצורך בסיוע הוריהם בבעת יציאה מהבית, פעילויות חברתיות וכדומה.

    האם חרדת נטישה תפחת בהדרגה לבד או שיש צורך בטיפול? ואם כן מתי יש צורך בטיפול פסיכולוגי?

    כאמור, קשיים בפרידה מדמות משמעותית הינם טבעיים. החל מגיל שמונה חודשים לערך ניתן לראות אצל תינוקות בכי ומצוקה כאשר ההורה מתרחק ממנו או יוצא משדה הראייה של התינוק. זוהי חרדת פרידה כחלק משלב טבעי ונורמלי, מכיוון שהתינוק טרם יודע כי דמות או אובייקט שנעלם יכול גם לחזור. לאחר שמתפתחת הבנה זו, פוחת בהדרגה הקושי בפרידות אלו.

    כאשר הקשיים בפרידה ממושכים ומובילים למצוקה משמעותית אצל הילד מעבר לגיל שלוש לערך, וגורמות להימנעויות הפוגעות בתפקוד ובאורח החיים התקין שלו, ייתכן כי מדובר בהפרעת חרדת נטישה. רצוי לשקול סיוע מקצועי ולפנות לאבחון פסיכולוגי שיקבע האם יש צורך בטיפול או שהקשיים נורמטיביים או לא חמורים ואינם מהווים הפרעה בה יש לטפל.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

    כיצד בא לידי ביטוי הטיפול הפסיכולוגי בחרדה זו?

    הטיפול הפסיכולוגי היעיל בחרדה זו הינו טיפול קוגניטיבי והתנהגותי, בשילוב הדרכת הורים במידת הצורך.

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – מוכח מזה שנים כטיפול יעיל בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט (Fischer et al., 1999). בטיפול זה נזהה עם הילד והוריו את הסיטואציות הגורמות לחרדה וכן את המחשבות האוטומטיות השליליות של הילד בנוגע אליהן ובכלל לפרידה. נלמד להחליף את המחשבות הללו בכאלו חיוביות ומסתגלות יותר, וכן נערוך עם הילד חשיפות הדרגתיות של הילד למצב הפרידה המאיים ונתרגל אותן גם מחוץ לטיפול, בכדי להפסיק את ההימנעויות ממצבים אלו. בנוסף, נלמד את הילד דרכי התמודדות עם המצבים המעוררים חרדה וטכניקות להרגעה.

    לרוב, הטיפולים הללו ילוו בהדרכת הורים, בעיקר בגילאים הצעירים, בה נחקור את תגובותיכם והאינטראקציה בינכם ובין הילד בעת פרידה או יציאה מהבית, נבין מה בהן עשוי לתרום לחרדת הנטישה, מה מפעיל אתם ההורים בעת פרידה, כיצד ניתן להחליף אותן בכאלו סתגלניות וחיוביות יותר, ונלמד מיומנויות היכולות לסייע לילד בעת פרידה.

    חשיבות שיתוף הפעולה של ההורים בהפחתת חרדת הנטישה

    כאמור, אתם ההורים הנכם הדמויות המשמעותיות בחיי הילד ובהתפתחותו הרגשית, חברתית, התנהגותית וקוגניטיבית. תגובותיכם לפרידות ולהתנהגות הילד במצבים אלו הינן קריטיות בהתפתחות חרדת הנטישה, ובהתגברותה או הפחתתה. הורות חרדתית בכלל ובפרט בעת פרידות קשורים להתפתחות חרדת נטישה. אם תראו לחץ וחרדה במצבי פרידה, למשל בבוקר בגן, יפנים הילד כי זהו מצב מלחיץ ומסוכן, ואף יחקה את תגובותיכם וייתכן כי יפתח חרדת נטישה.

    לאור השפעותיכם העמוקות על הילד והתפתחות חרדת הנטישה, יש לכם גם השפעה ניכרת ביכולת הילד להפחית את חרדה הנטישה ואת הסימפטומים שלה. מכאן, חשוב מאוד שיתוף הפעולה שלכם בטיפול ובהדרכת ההורים, שכן הילד לא יכול להתמודד עם החרדה בלעדיכם!

    במכון סול תוכלו להתייעץ טלפונית עם פסיכולוג ילדים ולקבל הכוונה ראשונית. למידע, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פנייה באתר, ואנו נשוב אליכם בהקדם האפשרי.

    הפניות

    Choate, M. L., Pincus, D. B., Eyberg, S. M., & Barlow, D. H. (2005). Parent-child interaction therapy for treatment of separation anxiety disorder in young children: A pilot study. Cognitive and Behavioral Practice, 12(1), 126-135.‏

    Lewinsohn, P. M., Holm-Denoma, J. M., Small, J. W., Seeley, J. R., & Joiner Jr, T. E. (2008). Separation anxiety disorder in childhood as a risk factor for future mental illness. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 47(5), 548-555.‏