טראומה נגרמת מאירוע חיים המוביל לתגובות טראומטיות שעשויות להימשך לטווח ארוך ולהגיע להפרעה פוסט טראומטית. הנפגע/ת עשוי לסבול מפוסט טראומה או פוסט טראומה מורכבת. אלו הפרעות נפש החשוב מאוד לאבחן ולטפל בהן.
מהי טראומה?
טראומה הינה תגובה רגשית למאורע חוויתי רע, כמו תאונה, אונס או אסון טבעי.
תגובות טראומטיות למאורע עשויות להימשך לטווח ארוך. הן עשויות לכלול פלאשבקים, סימפטומים פיזיים, רגשות בלתי צפויים, כאבי ראש ועוד.
אירוע טראומטי הוא אירוע הכולל סכנת חיים או סכנת פגיעה משמעותית בשלמותו הפיזית של האדם עצמו או אחרים.
אירועים כמו תאונות, מלחמות, אלימות פיזית, תקיפה מינית וכדומה. אירועים אלו עשויים להתפתח לאי בריאות נפשית.
טראומה עשויה להוביל לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) באופן ישיר.
טראומה גם עשויה להוביל אנשים להשתמש באלכוהול, סמים או להגיע לכדי פגיעה עצמית על מנת להתמודד עם הזיכרונות והרגשות הקשים הנגרמים מהטראומה. בכל אופן, טראומה עשויה לגרום לקשיים רבים בחיי היום-יום.
האם וכיצד ניתן לזהות טראומה?
טראומה באה לידי ביטוי בתגובות הכוללות:
- בלבול
- תשישות
- עצבות
- חרדה
- חוסר תחושה
- עוררות רגשית
- ועוד…
על מנת לזהות טראומה הגורמת לחוסר בריאות נפשית, יש לאבחן הפרעה טראומטית ולטפל בה בהתאם.
פסיכיאטר מטפל ומאבחן לפוסט טראומה
7 אלמנטים באמצעותם ניתן לאבחן טראומה
אירוע הטריגר
קודם כל, יש לאבחן אירוע טראומטי. מהו האירוע ממנו נשארה לאדם טראומה?
אירוע הנתפס כמאיים, פיזית/פסיכולוגית, על האדם או על אחרים משמעותיים לו והיה מלווה בחוויית חוסר אונים. זה יכול להיות אירוע טרור, פגיעה מינית, חשיפה לאלימות, התעללות, מחלה, אירועי חיים משמעותיים כמו גירושין, פרידה, בגידה, פיטורין ועוד.
זה יכול להיות אירוע חד פעמי, אך גם אירוע מתמשך או סדרת אירועים.
האירוע עצמו מוביל לסימפטומים מסוגים שונים, כמפורט בהמשך.
פלאשבקים/התפרצות
זיכרונות מעוררי מצוקה של האירוע אשר חודרים באופן חוזר ובלתי נשלט, חלומות מעוררי מצוקה החוזרים על עצמם הקשורים לאירוע, פלאשבקים שהאדם מרגיש כאילו מתרחשים בזמן זה.
הימנעות
הימנעות מתמשכת מגירויים הקשורים לאירוע הטראומטי. הימנעות ממחשבות, זיכרונות ורגשות הקשורים לאירוע.
קוגניציה ומצב רוח
שינויים שליליים בקוגניציות ובמצב הרוח המקושרים לאירוע או שמחמירים לאחר האירוע.
עוררות יתר
שינויים בולטים בעוררות ובתגובתיות המקושרות לאירוע. התנהגויות עצבניות, התפרצויות כעס, התנהגות מסוכנת ועוד.
משך הסימפטומים
לפחות חודש של סימפטומים נצפים.
תפקוד
פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי והתעסוקתי של האדם.
אבחון פסיכיאטרי לפוסט טראומה
כאשר אדם חווה סטרס חמור ו/או אירועים טראומטיים, זה עשוי לגרום לבעיות בבריאות הנפשית שלו ואף למחלת נפש.
הפרעה פסיכיאטרית עשויה להופיע לאחר אירוע טראומטי שנחווה כמפתיע או לא צפוי.
המצב הפסיכיאטרי עשוי להוביל לתסמינים פיזיים שמשפיעים על האדם וכמו כן, עשויים להשפיע גם על הסובבים שלו, כמו משפחה וחברים.
אבחון של הפרעת פוסט טראומה על פי ה- DSM-5:
- A. חשיפה לאירוע המערב או מאיים במוות, פציעה רצינית או אלימות מינית באחת או יותר מהדרכים הבאות:
- התנסות ישירה באירוע הטראומטי.
- עדות בגוף ראשון לאירוע טראומטי שקרה לאחר.
- האירוע הטראומטי קרה לאדם קרוב מבלי שהאדם עצמו היה נוכח.
- חשיפה חוזרת או קיצונית לפרטים אברסיביים של מאורע טראומטי.
- B. סימפטומים של התפרצות, אחד או יותר שהחלו לאחר האירוע הטראומטי:
- זיכרונות מעוררי מצוקה של האירוע אשר חודרים באופן חוזר ובלתי נשלט.
- חלומות חוזרים ומעוררי מצוקה הקשורים לאירוע ברמת התוכן או האפקט.
- תגובות דיסוציאטיביות (למשל פלאשבקים) בהן האדם מתנהג או מרגיש כאילו האירוע מתרחש עכשיו.
- מצוקה בעת חשיפה לגירויים פנימיים ו/או חיצוניים המסמלים או דומים לאירוע הטראומטי.
- תגובה פיזיולוגית בחשיפה לגירויים פנימיים ו/או חיצוניים המסמלים או דומים לאירוע הטראומטי.
- C. הימנעות מתמשכת מגירויים הקשורים לטראומה שמתחילה לאחר האירוע ומתבטאת לפחות אחד מהבאים:
- הימנעות או מאמצים להימנע ממחשבות, זיכרונות, רגשות מעוררי מצוקה הקשורים לטראומה.
- הימנעות או מאמצים להימנע מגירויים חיצוניים (למשל אנשים, מקומות, שיחות, פעולות, אובייקטים וסיטואציות) המעוררים זיכרונות, מחשבות או רגשות מעוררי מצוקה הקשורים לטראומה.
- D. שינויים שליליים בקוגניציות ובמצב הרוח המקושרים לאירוע, שמופיעים או מחמירים לאחר האירוע. שניים או יותר מהבאים:
- חוסר יכולת להיזכר במאפיינים חשובים של הטראומה.
- אמונות או ציפיות שליליות מתמשכות ומוגזמות לגבי העצמי, אחרים והעולם.
- קוגניציות מעוותות ומתמשכות לגבי הסיבות או ההשלכות של האירוע המובילות להאשמה עצמית או האשמה של אחרים.
- רגשות שליליים מתמשכים.
- הפחתה משמעותית בגילויי עניין או השתתפות בפעילויות.
- רגשות של ניתוק וזרות מאנשים.
- חוסר יכולת מתמשך לחוות רגשות חיוביים.
- E. שינויים בולטים בעוררות ובתגובתיות המקושרות לאירוע. שניים או יותר מהבאים:
- התנהגות עצבנית והתפרצויות כעס. לרוב מתבטא בתוקפנות מילולית או פיזית כלפי אנשים או אובייקטים.
- התנהגות מסוכנת או הרסנית לעצמי.
- דריכות יתר.
- תגובות בהלה מוגזמות.
- קשיי ריכוז.
- קושי בהרדמות ושינה.
- F. משך הסימפטומים – חודש אחד לפחות של סימפטומים.
- G. פגיעה בתפקוד חברתי, תעסוקתי או אחר.
- H. לא ניתן להסבר ע”י שימוש בחומרים או מצב רפואי אחר.
טיפול פסיכיאטרי בפוסט טראומה
ישנן שיטות טיפול שונות לטיפול בטראומה. ישנן שיטות מוכרות, מוצלחות ואף יעילות מאוד לטיפול.
בדרך כלל, הטיפול כולל שילוב של טיפול תרופתי מתאים וטיפול רגשי לשינויים התנהגותיים על מנת לסייע למטופלים להתמודד עם הטראומה בחיי היומיום.
ניסיון טראומטי מוביל לתחושות של דיכאון וחרדה.
פסיכיאטר מומחה יכול להמליץ על תרופות מתאימות שיסייעו לאדם להתמודד עם הלחץ שלו ועם התסמינים הפוסט-טראומטיים.
למשל, תרופות נוגדות דיכאון משלבות מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין הגורמות להעלאת ריכוז הסרוטונין בסינפסות.
אלו תרופות המובאות לשימוש ע”י פסיכיאטרים בשלבים הראשונים של טיפול בפוסט טראומה, דיכאון והפרעות דומות לאחר האבחון.
במילים פשוטות, תרופות אלה מפחיתות תחושות של דיכאון ותגובות פוסט טראומטיות.
רופא פסיכיאטר יכול להמליץ גם על טיפול בחשיפה ממושכת=PE. זו שיטת טיפול הנועדה לסייע למטופל להתגבר אט אט על הטראומה שלו באמצעות חשיפה לאירוע הטראומטי עצמו.
האבחון הפסיכיאטרי לפוסט טראומה חשוב ביותר על מנת שהפסיכיאטר יידע לספק את הטיפול ההכרחי שיצליח להפחית את חרדה והסימפטומים הפוסט טראומטיים.
טיפול פסיכיאטרי ייתן טיפול תרופתי מתאים, כלים להתמודד עם התחושות הפיזיות והמנטליות, וכלים להתמודדות עם החשיפה לחוויית הטראומה.
טיפול פסיכיאטרי בטראומה מינית
פגיעה מינית יוצרת טראומה קשה והרסנית על הנפגע. טיפול ארוך טווח יכול לעזור לסובלים מטראומה מינית לעבד את מה שקרה ולהשתחרר מהנזקים הנפשיים.
הטיפול הספציפי בטראומה מינית יתמקד בתחושות חוסר האונים של הנפגע/ת ובקשיים להמשיך את החיים הלאה. חשוב מאוד לגעת בטיפול גם בנושא המיניות והיחס ליחסי מין.
המטרה המרכזית בטיפול בטראומה מינית היא השבת יכולת השליטה, השבת יכולת המטופל לבטוח באחר ולקיים קשר קרוב עם אחר משמעותי.
הטיפול הפסיכיאטרי אמור לסייע בהפחתת הסימנים הפוסט טראומטיים המקשים על תפקוד תקין בחיי היומיום, בעיקר התסמינים החרדתיים שבהם.
הסימנים השונים של טראומה מינית מגיעים לידי ביטוי בנדודי שינה או חלומות וסיוטים אודות התקיפה, דריכות רבה ותגובה לאיום לא מותאם, פלאשבקים, שכחה ועוד.
בבניית תוכנית טיפולית בטראומה מינית, יש להבין כי מערכת ההתמודדות של המטופל השתבשה וכך גם תחושת שליטתו בחייו. הטראומה המינית יוצרת שינויים בעוררות הפיזיולוגית של הגוף, ברגש ובהכרה.
הטראומה המינית עלולה ליצור שני סוגים של הפרעה פוסט טראומטית: פוסט טראומה PTSD ופוסט טראומה מורכבת C-PTSD.
פוסט טראומה מורכבת
הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת (complex post traumatic stress disorder. C-PTSD) היא הפרעה נפשית המתפתחת כתוצאה מחוויה ממושכת חוזרת ונשנית של טראומה בהקשר בו לסובל מהטראומה אין סיכוי להפסיק את הפגיעה או להימלט מהמצב.
לעומת הפרעת פוסט טראומה מתייחסת לאירוע טראומטי בודד, הפרעת טראומה מורכבת נוצרת מאירוע טראומטי מתמשך.
טראומה מורכבת מאופיינת על ידי דיסוציאציה, סומטיזציה וקשיים בוויסות רגשי. ההפרעה לא מופיעה בספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5.
תסמיני טראומה מורכבת כוללים הכפפה לשליטה לאורך פרק זמן ממושך, גזלייטינג, שינויים קיצוניים במצבי הרוח, קשיים חזרתיים ביחסים בין אישיים, רציונליזציה והצדקת הפוגע, האדרת כוחו ועד הזדהות עם התוקפן.
טראומה מורכבת עשויה להגיע עד לשימוש בחומרים ממכרים, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, חרדה ודיכאון, בעיות התנהגות ופגיעה עצמית. הטראומה המורכבת נגרמת על ידי חשיפה מתמשכת לאירועים טראומטיים קשים.
בהקשר של טראומה מינית, פוסט טראומה מורכבת נגרמת כתוצאה מפגיעה מינית מתמשכת, שנטעה לאורך הילדות בנפגע/ת פחד עצום ותחושת ניצול משפילה שחוזרת ונשנית.
חוויה יומיומית של פגיעה מתמשכת מדמות קרובה בה הילד תלוי.
הסימפטומים של טראומה מינית מורכבת כוללים תחושות מתח וחרדה, עירור יתר, דיכאון וייאוש, כעס וזעם, מצבי ניתוק, הפרעות זיכרון, רצון להסתגרות, כאבים בלתי מוסברים בגוף ותחושות מחנק.
האם אבחון וטיפול פסיכיאטריים מסייעים בטראומה?
פסיכיאטר בהחלט יכול לסייע למטופל עם טראומה.
לפני הכל, הפסיכיאטר מאבחן את מידת חוסר הבריאות הנפשית של המטופל ובהתאם למצב, מאבחן הפרעה פוסט טראומטית.
מכן, הפסיכיאטר יכול להמליץ על טיפול מתאים. זאת על ידי הצעה למטופל שיטות שונות להתמודדות עם הטראומה וכלים באמצעותם המטופל ינהל את הטראומה בעצמו.
טיפול פסיכיאטרי בטראומה מסייע למטופל להפחית את התחושות הקשות והתסמינים הקשים שחווה.
זאת על ידי תרופות מתאימות. בנוסף, הטיפול הפסיכיאטרי מעניק למטופל מיומנויות שעוזרות לו להתמודד עם הפוסט טראומה או לשלב את הטיפול עם טיפול פסיכולוגי/רגשי מתאים.
ביקור אצל רופא פסיכיאטר עשוי להוביל להפחתה בסימפטומים, ללמוד מיומנויות חדשות ולשפר את ההערכה העצמית.
הפניות לאתרים חיצוניים–
