מהי פגיעה עצמית?

חן אור יונגרוירט | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 28.12.20 | עודכן: 16.2.21

פגיעה עצמית היא התנהגות מכוונת של פגיעה בגוף, באמצעים מגוונים, שמטרתה אינה התאבדות. פגיעה עצמית יכולה להיות חיתוך האמות, או כל חלק אחר בגוף, התנהגות של מיניות לא מותאמת, הרעבה (אנורקסיה) ועוד.

מה ההבדל בין פגיעה עצמית להתנהגות אובדנית?

לעומת התנהגות אובדנית מכוונת, פגיעה עצמית מטרתה להשיג הקלה על הסבל, תוך ניסיון לווסת את התחושות השליליות. לעומת זאת, בהתנהגות אובדנית, האדם פוגע בעצמו במטרה לא לחיות. התנהגות של אובדנות יכולה להיות התנהגות פטאלית– כמו תלייה או קפיצה מקומה גבוהה או חיתוך האמות באופן מאסיבי ולא שטחי, או התנהגות שאינה פטאלית, כמו חיתוך האמות באופן מאסיבי ולא שטחי, בליעת כדורים ועוד.

פגיעה עצמית מוגדרת בעולם המקצועי כהתנהגות ללא כוונה אובדנית (Non Suicidal Self Injury). התנהגות זו מסבה פגיעה משמעותית לגוף על ידי חתכים, כוויות, התנהגות מינית לא מותאמת, הרעבה ועוד, מתוך מטרות לא מודעות מגוונות: סימן לסביבה כי האדם הפוגע הינו במצוקה, העברת הכאב הנפשי חסר-הצורה, לכאב פיזי ממשי.

מה המטרה בפגיעה עצמית?

כפי שהסברנו, פגיעה עצמית היא השחתה של הגוף, שמטרתה אינה אובדנות. אם כן, מדוע אדם פוגע בגופו? מחקרים מראים כי פגיעה עצמית שכיחה בגיל ההתבגרות ובילדות, במטרה לסמן דבר מה לסביבה, שהנער/ה אינם יכולים להגיד במילים.

פגיעה עצמית היא שפה לכל דבר ועניין- היא השפה של הנפש הכואבת והפצועה, שרוצה להשיג יחס מכבד מהסביבה, לכאב הנפשי שחווה.

מהו הפרדוקס בפגיעה עצמית?

כשאדם פוגע בעצמו, הוא מעוניין להקל על הסבל שחש. עם זאת, על מנת להתמודד עם הסבל הוא גורם לפגיעה אחרת- פגיעה בגוף. לרגע מסוים, הפגיעה בגוף מקלה על הסבל בכך שהיא הופכת את הסבל מסבל רגשי, שהינו לא ברור לאדם החווה אותו ולסביבתו, לסבל קונקרטי, מוחשי וברור בגוף- כזה שאפשר לטפל בו.

כאב נפשי על פי רוב לא מקבל את היחס והמקום הראוי לו, לעומת כאב פיזי. כלומר, אדם אשר מתמודד עם נכות נפשית לרוב לא יכול ולא מרגיש שצריך להסתיר את הנכות שלו. לרוב, הסביבה מצליחה לגלות אמפטיה ונכונות לעזור לאדם המתמודד עם נכות או מחלה סופנית למשל.

כשאנו מדברים על כאב נפשי, הסיפור הוא אחר. אנשים המתמודדים עם כאב נפשי, בייחוד בגיל צעיר, מרגישים כי התחושות שלהם לא לגיטימיות, לא פופולריות ולא רגילות, כאילו שרק הם מתמודדים עם העומס הרגשי הזה. כתוצאה מכך, אנשים רבים נשארים עם הכאב שחווים לבדם, אך במקרים רבים עם רצון עז שהסביבה תדע ותתייחס לכאבם. בתגובה, באופן שאינו מודע, האדם פוגע בגופו, פגיעות אשר הסביבה שמה לב ומתייחסת אליהם. בכך, במחיר של כאב פיזי והשחתת הגוף, האדם משיג את הדאגה וההכרה לה כה זקוק.

אנחנו כאן בשבילכם
השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

מדוע אנשים פוגעים בעצמם?

אנשים משחיתים את גופם, חותכים את מפרקי הזרועות, מרעיבים עצמם ועוד, כדרך לפורקן, ויסות רגשי וכדרך לסמן לסביבה שהינם במצב לא טוב, הדורש התערבות והכרה מהסביבה למצבם. לצערנו, במקרים רבים בהם הסביבה לא רואה את מצוקתו של האדם, פגיעה עצמית מעוררת את הסביבה ומגייסת אותם לטפל באדם התמודדת עם קושי נפשי, הנובע מסיבות מגוונות.

איננו חלילה מעודדים פגיעה עצמית, אלא כותבים שורות אלה על-מנת להבהיר את המשמעות שבשמה אנשים פוגעים בעצמם. דרך כך נוכל להבין מה אפשר לעשות אחרת על-מנת שאנשים ימנעו מלפגוע בעצמם.

הסרט שלושה זרים זהים מראה באופן ברור ומפורט את ההשפעה של הסביבה על הבריאות הנפשית של אנשים. הסרט מגולל את סיפורם של שלושה גברים, שנולדו כשלישייה לאם בעלת רקע של מחלות נפש ואלכוהוליזם. כל אחד משלושת הילדים אומץ לבית שונה: בית עוטף ותומך, בית מנוכר ובית נייטרלי.

מקרה של אובדנות שאירע בתאום שגדל בבית הנייטרלי מדגים את ההשפעה הסביבתית: אותו תאום חווה מצוקה כיוון שעבר אלימות וחוסר הבנה ואמפטיה למצבו. מתוך כך, בבגרותו הרגיש מצוקה וכיוון שלא היה מופנם בו חלק מרגיע, מכיל ואמפטי, הוא החליט להתמודד עם המצוקה על-ידי סיום חייו בתלייה.

הקשר בין אימפולסיביות לבין פגיעה עצמית

מחקרים מראים כי אנשים שהינם פחות מווסתים, כלומר אנשים אשר נוטים לתנודות רבות ומשמעותיות מבחינה רגשית, הינם אנשים אשר יטו לקבל החלטות באופן מיידי, אימפולסיבי, ללא הפעלת בקרה.

בעיתות של מצוקה, באם תחלוף בראשם המחשבה כי אין טעם לחיים יותר, אנשים אלו עלולים ליטול את חייהם מבלי להקדיש לכך דקה של מחשבה.

הפרעות אישיות: פעמים רבות אנחנו רואים פגיעה עצמית, ללא מטרה אובדנית באנשים המאובחנים עם הפרעות אישיות ובייחוד, בנשים המאובחנות עם הפרעת אישיות גבולית. נשים אלה, בדומה לאוכלוסיית המתבגרים, הינם סוערים, בעלי קשרים בינאישיים שמאופיינים בחוסר יציבות ובקיצוניות מחשבתית. אנשים אלה חווים חוסר יציבות בנוגע ליחסים. כך למשל, עבור אנשים אלה, פרידה מבן זוג, או אף ריב קטן עם אדם החשוב להם יכול להחוות כנטישה של ממש והרס של כל היציבות במציאות.

מתוך כך, אנשים אלו פעמים רבות ימצאו נחמה בוויסות רגשותיהם על-ידי ביצוע פעולה קיצונית, כמו פגיעה עצמית.

לקריאה על הפרעות אישיות>>

לקריאה על הפרעת קשב, ריכוז ואימפולסיביות>>

הסביבה החברתית חשובה!

אדם ללא סביבה חברתית, אדם מבודד, אשר צמא לחברה וצריך אותה, ירגיש חוסר טעם וחוסר אונים במצב של מצוקה. לא רק קיומה של סביבה חברתית הינה חשובה, אלא סביבה חברתית או משפחתית בעלת אמפטיה, הבנה ותמיכה משמעותית לאדם.

יש להבין: אדם יכול להסתובב ברוב יומו סביב אנשים רבים או משפחה שעל פניו נראית חמה ועוטפת, אך הוא יחוש כי אין מי שמבין אותו ואין מי שיתמוך בו. החשיבות של סביבה היא בתמיכה שלה- בהבנה הלא-שיפוטית שלה כלפי האדם וכלפי מצבו, גם אם מצבו כעת נראה מוזר ולא ברור.

זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

איך אפשר להפסיק פגיעה עצמית?

פעמים רבות קשה מאד להימנע מפגיעה עצמית, למשל חתכים, השחתת הגוף, או הימנעות מאכילה. הקושי הוא כיוון שבמקרים רבים (אך לא בכולם) הצורך לפגוע בגוף היא פעילות שמשחררת ומווסתת את הנפש ממצבים רגשיים בלתי-נסבלים.

במידה לא מבוטלת, פגיעה עצמית הופכת לטקס אובססיבי של ממש (לקריאה על הפרעה טורדנית-כפייתית OCD). כלומר, מחשבות בלתי-פוסקות מטרידות את מנוחתו של האדם והינן כמו קול בראשו המבקש ממנו לפגוע בעצמו שוב, כלומר להסיר את הקושי והבעתה עימה נפשו מתמודדת כעת.

עם זאת, ניתן ורצוי להפסיק פגיעה עצמית שכן זוהי פעולה שאינה מיטיבה עם האדם וסביבתו ופוגעת באופן ממשי בהתנהלות היומיומית. ראשית, יש להגדיר בטיפול אם האדם מעוניין להפסיק את ההתנהגות הפוגעת, שכן אם הוא אינו שותף לכך, הטיפול בנושא לא יועיל.

לאחר מכן, נגדיר יעדים: אורך הזמן המצופה להפסקת הפעילות. מאוחר יותר נבחר פעילות חלופיות, שישיגו את אותה ההקלה שחתכים למשל משמשים. לכך יש מספר שיטות ידועות כמו קפיצת הידיים, הכנסת הידיים למים קפואים עם קרח ועוד.

יש לציין כי כל התהליך הזה צריך להיעשות בליווי של איש מקצוע (פסיכולוג) ובליווי של תומכים בסביבתו: בין משפחה או חברים קרובים.

לקריאה על מהו טיפול פסיכולוגי ומה חשיבותו>>