הפרעות נוירו-התפתחותיות

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 24.6.23 | עודכן: 22.9.23

הפרעות נוירו-התפתחותית, הידועות גם בשם הפרעות התפתחותיות, הינן בעיות נוירולוגיות, מולדות וכרוניות, במבנה המוח ומערכת העצבים.

בעיות אלו מתבטאות אצל הילד קשיים נרחבים בתפקוד יומיומי, לימודי וחברתי.

במכון סול נוירולוג ילדים מומחה אשר מאבחן ומטפל בהפרעות נוירו-התפתחותיות אצל ילדים.

שימו לב! המידע המופיע במאמר זה הינו בגדר המלצה, כל הסתמכות עליו היא באחריות הקורא בלבד. הכתוב פה לא מהווה תחליף לייעוץ מקצועי מרופא מומחה!

הפרעות נוירו-התפתחותיות בילדים

אבחון וטיפול בהפרעות נוירו-התפתחותיות אצל ילדים

תוכן עניינים הצג

מהי הפרעה נוירו-התפתחותית?

הפרעה נוירו-התפתחותית (Neuro-developmental disorder, NDD) הינה בעיה מולדת המתבטאת בלקות ביכולות שונות, כגון:

  • תהליכי חשיבה וקוגניציה.
  • למידה ורכישת ידע.
  • הפקה, הבנה ושימוש בשפה.
  • וויסות רגשי.
  • תקשורת ומיומנויות חברתיות.
  • תפיסה חושית.
  • שליטה בהתנהגות.
  • מוטוריקה ותנועה.

ליקויים ביכולות אלו יפגעו במסוגלות הילד לביצוע מטלות לימודיות, לתפקוד יומיומי שוטף, וליצירת קשרים חברתיים.

הפרעות נוירו-התפתחותיות הן בעלות מקור נוירולוגי מולד: הן מתפתחות כתוצאה מפגיעה והתפתחות לקויה של המוח ומערכת העצבים בעת ההריון, בזמן הלידה או בתקופה שלאחר הלידה.

הופעתם הראשונה של תסמיני הפרעה נוירו-התפתחותית יכולה להגיע מלידה, או להופיע בהדרגה בתקופת הינקות והילדות.

הפרעות נוירו-התפתחותיות הינן כרוניות, ולרוב הקשיים המאפיינים אותן ילוו את הילד גם בבגרותו.

ילדים הסובלים מהפרעה נוירו-התפתחותית קלה, יוכלו לרוב לחיות חיים רגילים, או כמעט רגילים, בעזרת סיוע מתאים.

בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשות יותר, יעלה צורך לסיוע וליווי אינטנסיבים יותר, לעתים מסביב לשעון, ולרוב למשך כל חייהם.

עם זאת, אבחון בשלב מוקדם ככל האפשר ומתן סיוע מתאים, יכולים להשפיע באופן דרמטי (לטובה!) על מהלך התפתחותן של הפרעות נוירו-התפתחותיות.

מתן סיוע אידיאלי, ובזמן, עשוי להביא את הילד הסובל מהפרעה ליכולות תפקוד גבוהות, אליהן לא היה מגיע אילולא הסיוע.

גורמים להפרעות נוירו-התפתחותיות

הגורמים המדויקים להתפתחות הפרעות נוירו-התפתחותיות אינם מובנים לחלוטין לרפואה.

כל מקרה של הפרעה נוירו-התפתחותית הינו בעל מאפיינים יחודיים, וקשה להצביע על גורם אחד ויחד אשר היה עשוי להביא להתפתחותו.

עם זאת, קיימת אחידות דעים בקרב הרופאים לגבי דבר אחד: באופן כללי, ההפרעות הללו נגרמות משילוב של תורשה וסביבה.

משמעות הדבר היא שגנים מסויימים אצל הילד, אשר קיבל בתורשה מהוריו, הופכים את מוחו ומערכת העצבים שלו לפגיעים יותר להשפעות חיצוניות.

גורמי סיכון בתקופת ההריון

ישנם גורמי סיכון אשר עלולים לגרום להתפתחות מוחית לקויה והופעת הפרעה נוירו-התפתחותית, אצל עובר המתפתח ברחם אמו, או בזמן הלידה:

  • חשיפה לכימיקלים וחומרים מזהמים במהלך ההריון.
  • שימוש בחומרים כמו אלכוהול, סיגריות, סמים ותרופות שונות במהלך ההריון.
  • מצב בריאותי של האם בזמן ההריון: תזונה, מחלות ועוד.
  • סיבוכים שונים בעת הלידה.
  • פגות ומשקל לידה נמוך.

גורמי סיכון בתקופת הילדות

מוח התינוק ממשיך להתפתח לאחר הלידה, ולמעשה לאורך כל תקופת הילדות.

ישנם גורמים אשר חשיפה אליהם בילדות המוקדמת עלולה להתקשר להפרעות נוירו-התפתחותיות:

  • הזנחה הורית.
  • גישה מוגבלת לשירותי ומשאבי בריאות.
  • חשיפה למזהמים סביבתיים.
  • מצב סוציו-אקונומי נמוך.

סוגי הפרעות נוירו-התפתחותיות

ישנם סוגים שונים של הפרעות נוירו-התפתחותיות, המאופיינות בתסמינים יחודיים, צפי התפתחותי שונה ופגיעה בתפקוד ברמות שונות.

בין ילדים בעלי הפרעה נוירו-התפתחותית ספציפית יהיה דמיון מסויים, אך ביטוי הסימפטומים עשוי להשתנות בין ילד לילד.

להלן מספר הפרעות נוירו-התפתחותיות הנפוצות בקרב ילדים (לחצו על שם ההפרעה למידע נוסף):

• הפרעה על הקשת האוטיסטית (Autism Spectrum Disorder, ASD)

מאפיינים עיקריים: קושי נרחב בתקשורת ויכולת חברתית.

ילדים הסובלים מאוטיזם יתקשו ביצירת קשר עם ילדים אחרים ומבוגרים, בשמירה על קשר עין, בהפנמת מוסכמות חברתיות ובהבנת רמזים חברתיים.

תסמינים נפוצים נוספים אצל ילדים עם אוטיזם יהיו תחומי עניין מצומצמים, התנהגות חזרתית וקשיים בוויסות חושי.

בעבר, היתה קיימת אבחנה נפרדת לבעלי אוטיזם בתפקוד גבוה– תסמונת אספרגר. היום ההפרעה נכללת לצד הפרעות הקשת האוטיסטית האחרות.

• הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, ADHD)

מאפיינים עיקריים: קושי במיקוד ושמירה על תשומת לב באופן רציף, אימפולסיביות, קושי בוויסות רגשי, מוסחות רבה וחוסר ארגון.

להפרעת קשב וריכוז שתי צורות הופעה עיקריות בילדים, היפראקטיבית או לא-קשובה:

  • ילד עם מופע היפראקטיבי: יסבול מתנועתיות-יתר, יתפרץ לדבריהם של אחרים, יקפוץ מדבר לדבר ולעתים יקלע לתסבוכות.
  • ילד עם מופע לא קשוב: יהיה לרוב חולמני, ירבה לשכוח דברים ויהיה מפוזר בהתנהלותו.

• לקות למידה ספציפית (Specific learning disability, SLD)

מאפיינים עיקריים: קושי בקליטה ועיבוד של מידע, כאשר ברקע האינטליגנציה תקינה.

ילד הסובל מלקות למידה יתקשה בפעולות בסיסיות הנדרשות בתהליך הלמידה, כמו קריאה, כתיבה, חשיבה כמותית, ותפיסה מסוגים שונים.

ישנם מספר סוגים שכיחים של לקויות למידה:

  • דיסלקסיה– מתאפיינת בקושי בקריאה, פירוש מילים כתובות והבנת טקסט במלואו.
  • דיסגרפיה– מתבטאת בכתב יד לא קריא, בקשיים באיות וכתיבה לא-מאורגנת של מחשבות.
  • דיסקלקוליה– מופיעה כקושי בשימוש במספרים, ביצוע פעולות חשבוניות והפנמת מושגים מתמטיים.
  • לקות למידה בלתי מילולית– תלווה בקושי בתפיסה ועיבוד מרחבי, בפרשנות חברתית ובקוראדינציה.

• תסמונט טורט (Tourette Syndrome)

מאפיינם עיקריים: ביצוע טיקים מוטורים (תנועות) או טיקים קוליים (השמעת קולות).

הטיקים אינם רצוניים, ומבוצעים באופן יזום כתגובה למתח פנימי שחווה הילד. המתח פג זמנית לאחר ביצוע הטיק.

  • במקרים הקלים יותר של התסמונת, יופיעו אצל הילד טיקים קלים כמו מצמוץ עודף, עוויתות של הפנים, משיכת כתפיים, כחכוך בגרון ואנקות.
  • במקרים חמורים יותר, יתכנו טיקים כמו הכאה עצמית, ניעור של כל הגוף, חיקוי דברים שנאמרים על ידי אחרים ואמירות לא תואמות חברתית.

• מוגבלות שכלית התפתחותית (Intellectual Disability, ID)

מאפיין עיקרי: יכולות שכליות נמוכות מאלה המצופות עבור בני אותו גיל.

מוגבלות שכלית התפתחותית (ידועה גם בראשי תיבות מש”ה) מופיעה אצל ילדים כקשיים נרחבים בלמידה, בפתרון משימות ובעיות, ביכולות חברתיות ובתפקוד יומיומי.

הילדים הללו יהיו באיחור משמעותי בהשגת אבני דרך התפתחותיות, בהשוואה לבני גילם. לעתים, אף לא ידביקו את הפער ההתפתחותי כלל.

אחת ההפרעות המוכרות אשר מלוות במוגבלות שכלית התפתחותית היא תסמונת דאון. הסובלים מתסמונת זו מאופיינים באינטליגנציה אשר לרוב נמוכה מהממוצע, ומאפיינים גופניים ייחודיים.

• שיתוק מוחין (Cerebral Palsy, CP)

מאפיין עיקרי: פגיעה ביכולת התנועה, בגמישות ובניידות.

הפרעה הנגרמת מאירוע אשר הוביל לנזק מוחי, בדרך כלל קרוב ללידה או אחריה.

שיתוק מוחין מתבטא בדרכים שונות בין ילדים, וברמות חומרה שונות:

  • במקרים קלים, יתכנו תסמינים כמו קושי קל בשמירה על יציבה ושיווי משקל, והתקשות בביצוע פעולות הדורשות דיוק מוטורי.
  • במקרים קשים, הפגיעה ביכולת התנועה משמעותית יותר, ויכולה להתבטא אף בשיתוק חלקי או מלא של הגפיים.

אצל חלק מהילדים הסובלים משיתוק מוחין יופיעו עיוותיום גופניים, הנובעים מכיווץ יתר ונוקשות של שרירי הגוף.

ישנם תסמינים אשר מצויים רק אצל חלק מהחולים, כגון: פרכוסים אפילפטים, קשיים בדיבור, לקויים בשמיעה וראיה, ואף מוגבלות שכלית.

• הפרעות התנהגות (Conduct Disorder, CD)

מאפיינים עיקריים: התנהגויות הרסניות וקבועות של הפרת נורמות חברתיות, אלימות ורמיסת זכויות של אחרים.

ילדים הסובלים מהפרעת התנהגות ימעטו לצייט לחוקים ולא ישמעו לדמויות סמכותיות, בבית, בשכונה ובבית הספר.

הילדים הללו עשויים לנהוג בתוקפנות ואגרסיביות כלפי ילדים אחרים ומבוגרים, ולא יהססו לשקר, ולפגוע בזולת, אפילו פיזית, כדי להשיג את מבוקשם.

הסובלים מהפרעת התנהגות נמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית בבגרותם.

• לקות שפתית (Specific Language Impairment, SLI)

מאפיינים עיקריים: קשיים הפקת שפה ושימושה.

ילדים הסובלים מההפרעה יחוו אתגר ברכישת שפה ובשימוש בה לצרכים שונים, כמו תקשורת והבעה.

אבחנה זו תלויה בכך שהקשיים אינם נובעים מהפרעה או מחלה אחרת (לדוגמא, מאוטיזם).

ילדים לקויי שפה עשויים להתקשות בתחומים רבים:

  • הבנת השפה בעל פה ובכתב.
  • הפקת צלילים המתאימים למילים.
  • ביצירת משפטים בעלי תחביר ודקדוק נכונים, בדיבור או בכתיבה.

• סרבול מוטורי (Developmental Coordination Disorder, DCD)

מאפיינים עיקריים: קשיים בקואורדינציה וניהול תנועת הגוף.

הילדים הסובלים מההפרעה יראו מגושמים – “קלמזי” בהתנהלותם, ויטו להסתבך בביצוע מטלות מוטוריות שונות פשוטות יחסית.

הקשיים יתבטאו הן בפעולות הדורשות מוטוריקה גסה, כמו רכיבה על אופניים, או אלה הדורשות מוטוריקה עדינה, כמו שימוש בכלי כתיבה.

• הפרעה בוויסות החושי (Sensory Processing Disorder, SPD)

מאפיינים עיקריים: קשיים בתפיסה, עיבוד ותגובה לגירויים חושיים, כמו מראות, צלילים, ריחות, מרקמים וטעמים.

ההפרעה עשויה להתבטא בשני אופנים:

  • רגישות יתר– לדוגמה, סלידה מוגזמת ממאכלים מסוימים בשל מרקמם, ריחם וטעמם.
  • רגישות חסר– לדוגמה, שמיעה של מוזיקה בעוצמה גבוהה באופן קבוע, כאשר אין בעיית שמיעה.

האם יכולות להיות מספר הפרעות נוירו-התפתחותיות יחד?

פעמים רבות, נראה אצל ילדים תסמינים של מספר הפרעות נוירו-התפתחותיות יחדיו.

משמעות הדבר היא שיתכן והילד סובל מיותר מהפרעה אחת.

ישנם שני מקרים נפוצים בהם הפרעות נוירו-התפתחותיות מופיעות יחדיו:

  • הפרעת קשב וריכוז עם לקות למידה.
  • אוטיזם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

הסיוע לילדים אשר סובלים ממספר הפרעות נוירו-התפתחותיות יהיה מורכב יותר.

מערך הטיפול אשר יבנה במקרים אלה יותאם למאפייני הילד ושילוב ההפרעות הספציפי ממנו הוא סובל.

אבחון הפרעות נוירו-התפתחותיות אצל ילדים

כזכור, לא ניתן לרפא הפרעות נוירו-התפתחותיות, אך טיפול מתאים יכול לשפר משמעותית את איכות חיי הילד ולסייע לו לתפקד כמבוגר.

הטיפול בהפרעות נוירו-התפתחותיות הכי אפקטיבי כאשר מתחיל בגיל מוקדם ככל האפשר.

מסיבה זו, אבחון של הפרעות נוירו-התפתחותיות בשלב מוקדם הוא קריטי ביותר.

כאשר עולה חשד כי משהו אינו כשורה בתפקוד התינוק או הילד, כדאי לקחת אותו לבדיקה אצל נוירולוג ילדים מומחה.

נוירולוג ילדים הוא רופא ילדים אשר התמחה במוח ובמערכת העצבים אצל ילדים: בתפקוד, התפתחות תקינה ובעיות.

בהתבסס על ניסיון מקצועי וידע נרחב, יוכל הנוירולוג:

  • לבדוק את הילד: הן גופנית, הן בהתרשמות מהיסטוריה רפואית, והן באמצעות שיחה עם הוריו ועם הילד עצמו (אם מתאפשר).
  • להצביע על מקור הקושי.
  • לתת אבחנה להפרעה נוירו-התפתחותית ספציפית.
  • להמליץ על טיפול, המותאם לצרכי הילד ומאפייני ההפרעה ממנה סובל.

יתכן כי הנוירולוג יפנה להמשך אבחון אצל אנשי מקצוע נוספים, כמו קלינאי תקשורת או פסיכולוג.

חשוב כי הנוירולוג אליו תקחו את הילד יהיה מקצועי ובעל ניסיון מוכח, כך שאם אכן קיימת הפרעה נוירו-התפתחותית אצל ילדכם, יזהה אותה באופן נכון ובזמן, וימליץ על טיפול מתאים.

טיפול וסיוע לילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות

הפרעות נוירו-התפתחותיות שונות מאוד אחת מהשניה, וכל אחת דורשת טיפול שמותאם לתסמינים המאפיינים אותה.

להלן כמה מהטיפולים הנפוצים להפרעות נוירו-התפתחותיות (לחצו על שם הטיפול למידע נוסף):

• טיפול רגשי

ילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות עשויים לסבול מקשיים רגשיים.

קשיים אלו עשויים לנבוע מלקות בוויסות הרגשי, מהתמודדויות יומיומיות הייחודיות לילד הסובל מהפרעה נוירו-התפתחותית, ומגורמים נוספים.

ניתן לעבוד עם הילד על הקשיים הללו באמצעות טיפול רגשי, אותו יבצע פסיכותרפיסט מוסמך, בעל ניסיון בעבודה עם ילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות.

בפגישות טיפול רגשי, הפסיכותרפיסט יסייע לילד באמצעות משחק, יצירה או דמיון:

  • לאתר את הרגשות המציפים אותו.
  • לעבד ולהפחית את הקושי והמצוקה  שבקרבו.
  • ללמד אותו כיצד להתמודד עם רגשות אלה.

• טיפול התנהגותי

בקרב הסובלים מהפרעות נוירו-התפתחותיות מסוימות, עשוי לעלות קושי ברכישת מיומנויות ואבני דרך התפתחותיות, אשר מאפיינות את בני אותו הגיל.

טיפול התנהגותי יכול לסייע לילד לרכוש מיומנויות והתנהגויות שונות, אשר בגלל ההפרעה מנה סובל אינן נרכשות אצלו באופן טבעי.

הטיפול ינתן  באופן קבוע על ידי מטפל התנהגותי, ובמסגרתו יעבוד עם הילד על:

  • חיזוק ושיפור התנהגויות רצויות.
  • הפחתת התנהגויות לא רצויות.
  • רכישת התנהגויות וכישורים חדשים.

• התאמות במסגרת חינוכית

ישנן מסגרות חינוכיות מיוחדות לילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות שונות.

במסגרות אלה, יפעל צוות של אנשי מקצוע טיפולים-שיקומיים בכיתות או קבוצות גן קטנות, כך שינתן מענה אידיאלי ואינטנסיבי לצרכי הילדים.

תחומי הלימוד במסגרות אלו יתמקדו בתכנים לימודיים המתאימים לרמת תפקודו של הילד.

בנוסף, יינתן דגש על הקניית מיומנויות וכישורי חיים, כדי להקטין את מידת התלות העתידית באחרים ככל האפשר.

ילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות המשולבים במסגרות חינוכיות רגילות, יזדקקו לעיתים לסיוע מיוחד בתוך מסגרות אלו.

ישנם שני קווי סיוע נפוצים במקרים כאלה:

  • הוראה מתקנת פרטנית במסגרת החינוכית אשר מטרתה לעזור לילד לצמצם את פעריו הלימודיים משאר חבריו לכיתה, תוך התאמה ליכולותיו האישיות ומגבלותיו.
  • סייעת, חונכת או משלבת אישית, אשר תלווה אותו בהתמודדות עם מטלות לימודיות, תשמש כגורם מתווך בסיטואציות חברתיות ותלמד אותו כישורים ויכולות חדשים.

• פיזיותרפיה

ישנן הפרעות נוירו-התפתחותיות מסויימות אצל ילדים המתבטאות במוגבלות ביכולת התנועה.

טיפול בפיזיותרפיה יכול לעזור לילד הסובל ממוגבלות תנועתית לשפר את יכולותיו המוטוריות, את ניידותו וכן לחזק ולהגמיש שריריו.

במסגרת פגישות לטיפול בפיזיותרפיה, פיזיותרפיסט יבצע עם הילד תרגילים גופניים שונים, כגון:

  • מתיחות של השרירים.
  • עבודה על שיווי משקל.
  • שיפור קואורדינציה.
  • עבודה על מוטוריקה גסה ועדינה.

• טכנולוגיה מסייעת

אמצעים טכנולוגיים חדשניים יכולים לסייע לילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות בתהליכי למידה ולתקשורת.

השימוש באמצעים טכנולוגיים כמו מחשב או טאבלט, עשוי להיות אינטואיטיבי לילדים בעלי צרכים מיוחדים, יותר מאשר אמצעי לימוד רגילים, או תקשורת בין אישית רגילה.

ישנן אפליקציות מיוחדות עבור מחשבים וטאבלטים, אשר נועדו לסייע לילדים בעלי צרכים מיוחדים:

  • אפליקציות ומשחקים ללמידת תכנים שונים וכישורי חיים.
  • אפליקציות המשמשות כאמצעי תקשורת חלופי: בין אם באמצעות הקלדה, אם הילד מסוגל לכך, או באמצעות לוח תקשורת, בו מופיעים סמלים המביעים מילים, עליהם יכול הילד להצביע.

• טיפול תרופתי

בחלק מהמקרים, ניתן לסייע לנהל תסמינים של הפרעות נוירו-התפתחותיות אצל ילדים עם טיפול תרופתי מתאים.

התרופות הקיימות עובדות על מנגנונים נוירולוגים שונים, ומסייעות לווסת תסמינים אשר מקשים על הילד ועל הסובבים אותו.

התרופות הקיימות יכולות להקל על תסמינים כמו: קשיי ריכוז, טיקים, רגישות חושית מוגברת, פרכוסים אפילפטיים, חוסר וויסות רגשי ועוד.

הגורם המתווה את התרופות הינו רופא ילדים מומחה לתחום ההפרעות הנוירו-התפתחותיות, כגון נוירולוג ילדים, לאחר ביצוע בדיקה מקיפה.

סיכום

חשוב שתדאגו גם לעצמכם!

גידול ילד עם הפרעה נוירו-התפתחותית עשוי להתלוות באתגרים רבים עבור ההורים, במיוחד אם זקוק לטיפול והשגחה תכופים.

הקשיים איתן מתמודדות משפחות בהן ילד עם בעיה נוירו-התפתחותית, עשויים להקרין על איכות חייהם ורווחתם של כל בני המשפחה:

עליה ברמות המתח, רגשות שליליים, העכרת יחסים וקנאה בין אחים.

במצב מורכב שכזה, כדאי להעזר בגורם מקצועי להקלת מצוקת בני המשפחה, כמו הדרכת הורים לטיפול מתאים לילד, טיפול זוגי עבור ההורים, או טיפול משפחתי.

דאגה לילד עם צרכים מיוחדים

יתכן כי התמודדות עם הטיפול בילד, ומול התנהגויות מורכבות אשר מפנה כלפיכם, יהיה מתיש ביותר.

חשוב שגם בעתות משבר וקושי, תהיו שם בשביל ילדכם כשצריך אתכם.

זכרו כי הילד סובל אף הוא ממצוקה, ואינו עושה זאת כדי להקשות עליכם. דווקא במצבי לחץ, חשוב שתהיו לצידו ותתמכו בו בדרך המתאימה ליכולתו.

נוירולוג ילדים מומלץ להפרעות נוירו-התפתחותיות

בחיפושיכם אחר נוירולוג ילדים מומחה עבור ילדכם, כאשר עולה חשד להפרעה נוירו-התפתחותית מכל סוג, כדאי ללכת על הטוב ביותר.

אנו ממליצים לבחור בנוירולוג ילדים פרטי, ממספר סיבות:

  • זמינות– לנוירולוג ילדים פרטי תהיה זמינות גבוהה ביותר, מעבר לזו המוצעת בקופת חולים. ניתן לקבל מועד לתור תוך שבוע-שבועיים.
  • מקצועיות– נוירולוג ילדים פרטי עבר לרוב הכשרה מקיפה, ובעל ניסיון רב שנים בטיפול בילדים, ובהפרעות נוירולוגיות שונות. מכאן, שהנוירולוג יוכל לתת אבחנה מדוייקת יותר ולתת המלצות מעשיות רלוונטיות.
  • דיסקרטיות– ביקור אצל רופא במסגרת קופת חולים מתועד בתיק הרפואי של הילד. ביקור אצל נוירולוג פרטי אינו מתועד בשום מקום, ולכן פרטיותכם ופרטיות הילד מובטחת.

תחת קורת גג מכון סול, עובד נוירולוג ילדים מומחה. 

לנוירולוג שלנו ניסיון רב שנים באבחון וטיפול בילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות מסוגים שונים.

הבדיקות אצל הנוירולוג מתבצעות באדיבות ואמפתיה, תוך מתן מענה מקצועי ביותר. צוות המכון זמין לכל שאלה, הן טרם הפגישה עם הנוירולוג, ואף לאחריה.

זמינות התורים לנוירולוג אצלנו היא גבוהה במיוחד – כך שאין צורך לחכות חודשים לתור.

מוזמנים ליצור איתנו קשר לייעוץ ראשוני ופרטים נוספים!

זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

אין באמור לעיל משום ייעוץ פרטני, אלא האמור כתוב באופן כללי. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי ובדיקה אצל רופא מומחה, בהתאם לצרכי המקרה הרלוונטים. המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת מכל מין וסוג שהם. השימוש במידע הנ”ל הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש, ומנהלי האתר אינם אחראים ולא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לכל נזק אשר עלולים להיגרם, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מהשימוש במידע שבדף זה.