משבר גיל הארבעים (או בשמו הנוסף: משבר אמצע החיים)
אמצע החיים (סביבות גיל 35-50) עשוי להוות משבר עבור אנשים רבים, ומכאן השם הנפוץ “משבר גיל הארבעים”.
מצד אחד, מדובר בגיל שיש בו חוויה משמעותית של אובדן: הגוף משתנה ומאבד מכוחותיו, במקרים רבים ההורים מזדקנים או נפטרים, וגם ההשקעה בגידול ילדים עשויה להיות פחותה בשלב מסוים. מצד שני, שלב אמצע החיים עשוי לקרב את מי שנמצא בו לתודעת המוות והסופיות.
בשלבים מוקדמים יותר בחיים רובנו נמנעים מעיסוק ישיר בסוף החיים, שכן נקודה זאת נראית רחוקה וחסרת הקשר. שלב אמצע החיים עשוי להזכיר שלחיים יש סוף, ושהם צפויים להיגמר בזמן כזה או אחר. מכאן שמשבר גיל הארבעים כולל במקרים רבים גם התמודדות של ממש עם חרדת המוות.
אריק אריקסון הוא אחד הפסיכולוגים המרכזיים שעסקו בהתפתחות האדם, בשלבים השונים שהוא עובר לאורך חייו ובאתגרי החיים השונים שיש בכל שלב. לפי אריקסון, בשלב אמצע החיים אותו מרביתנו מכנים בתור משבר גיל הארבעים, האדם שואל את עצמו עד כמה בעצם הוא מסוגל ליצור ולהתחדש. במקרים מסוימים, החוויה היא חוויה של קיפאון: האדם מרגיש שאין לו מה לתת, שחייו למעשה הסתיימו, שהוא פספס את ההזדמנויות שהיו לו בגיל צעיר יותר ושההתקרבות למוות מונעת ממנו לתקן. אפשרות אחרת היא לחוות דווקא את הפוטנציאל להתחדשות, כולל הדאגה וההתמסרות לדור הצעיר.
תפיסת הזוגיות בשלב זה
במקרים מסוימים, המתח המשמעותי של שנות העשרים והשלושים הם להגיע לזוגיות יציבה – בין אם בשל רצון פנימי בכך ובין אם על רקע מוסכמות חברתיות.
משבר אמצע החיים עשוי להיות מאתגר, במובן הזה שהוא עשוי לעורר שאלות באשר לטיב היחסים עם בן או בת הזוג. פתאום עלולות לצוף שאלות שבשלב מוקדם יותר היו יותר בשוליים:
- האם בחרתי נכון?
- האם אני מרגיש אהבה כלפי בן או בת הזוג?
- האם אני אהוב או אהובה במערכת היחסים הזאת?
מובן, שמתח כזה עשוי להעכיר את מערכת היחסים ולהרחיק בין בני הזוג, כשבמקרים מסוימים עולות גם בגידות והפרות אמון (גם אם רק בפנטזיה) בשלב הזה.
משבר גיל 40 מן הזווית התעסוקתית
קצת בדומה לזוגיות כך גם בעולם העבודה – שנות העשרים והשלושים נועדו להביא לדריסת רגל משמעותית בתחום המקצועי, או לפחות להתבססות מקצועית כזו או אחרת. שלב אמצע החיים עשוי להביא לעלייה של שאלות שיש בהן ספק –
- האם בחרתי בעבודה שמעניינת אותי?
- שיש לה משמעות עבורי?
- שממלאת אותי?
- אולי העבודה מבחינתי היא חובה מעיקה?
- האם הגעתי להישגים מספיק משמעותיים?
- עד כמה ערך אני מרגיש שיש לי בהשוואה לקבוצת השווים שלי?
אמצע החיים הוא נקודה שבה עלולות לעלות בראש השוואות מכאיבות: גם ביחס לאנשים אחרים בני אותו גיל, שבתחושה שלנו הגיעו להישגים משמעותיים ונרחבים יותר, אבל גם ביחס לעצמנו. ייתכן שבגיל ההתבגרות או אפילו בשנות העשרים הייתה לנו תחושה שאנחנו עשויים להגיע רחוק, שיש לנו פוטנציאל משמעותי שצריך לגלות – ובאמצע החיים עולה בנו התחושה המכאיבה שלא מימשנו את אותו פוטנציאל.
משבר גיל הארבעים, אם כן, מתאפיין בשאלות של ספק ושל חוסר בהירות גם ביחס לעולם התעסוקה, ובמקרים מסוימים הוא עשוי להוביל גם לשינויים תעסוקתיים חדים ומשמעותיים יחסית.
חוויה של אובדן והחמצה
גיל המעבר הוא מורכב במובן הזה שיש בו אובדן מהמון סוגים.
ראשית כל, האובדן הוא אובדן פיזי: הגוף משתנה, גם אצל גברים וגם אצל נשים: האישה מפסיקה לקבל מחזור, החשק המיני של הגבר עשוי לרדת, במקרים מסוימים יש נטייה חזקה יותר להשמנה או שעולים מצבים בריאותיים מורכבים יותר.
אובדן אחר הוא אובדן ממשי של ההורים: ההורים נכנסים לשנות ה-70 וה-80 בחייהם ועוברים תהליך היחלשות משמעותי, מה שדורש לטפל ולדאוג גם בהם. זהו תהליך ממושך של אובדן ואבל, שבמקרים מסוימים מתחיל גם לפני שההורים המבוגרים נפטרים.
במובן מסוים ניתן לומר שיש פרידה גם מהילדים: ככל שהזמן עובר, הילדים מפתחים יותר ויותר עצמאות, וגם אם הם לא עוזבים באופן ממשי את הבית, הרי שהתלות שלהם בהוריהם הולכת ויורדת. אובדן אחר הוא אובדן של הפוטנציאל: מי שנמצא באמצע חייו עלול להרגיש, לעיתים בצדק, שהזדמנויות מסוימות אינן רלוונטיות עוד עבורו ככל שהזמן עובר.
מגדר ומשבר אמצע החיים
את משבר אמצע החיים עשויים לחוות גם נשים וגם גברים.
הציר שסביבו סובב משבר אמצע החיים תלוי במידה רבה בחיים שחי האדם קודם לכן. במקרים מסוימים משבר אמצע החיים מעלה את הצורך בכיבושים מיניים ובהיכרויות חדשות; במקרים אחרים הוא מעורר צער על התחושה שהיופי אבד; ואילו לעיתים הוא מעלה בעיקר את המתח המקצועי ואת החוויה ששום דבר בעל ערך משמעותי לא הושג.
אמנם ניתן לדבר בהקשר הזה על חלוקה לגברים ולנשים (נשים צעירות, למשל, מקבלות פידבק על היופי שלהן יותר מאשר גברים, ומכאן שבמשבר אמצע החיים התחושה של אובדן היופי עשויה להעסיק בעיקר אותן), אך בסופו של דבר האופן שבו המשבר בא לידי ביטוי הוא מאוד אישי, ולא בהכרח תלוי מגדר.
סוגים של התמודדות למשבר אמצע החיים
במקרים מסוימים, משבר אמצע החיים עלול ליצור מצב של הסתגרות.
מי שחווה את חווית הקיפאון והדריכה במקום ומתמודד עם תחושת האובדן עלול להרחיק עצמו מאנשים אחרים, כולל האנשים הקרובים אליו ביותר. לעיתים דווקא ההיפך המוחלט עשוי לקרות: השינויים הרבים בגוף ובסביבה מייצרים צורך בשינוי גורף, לעיתים דרמטי, בין אם בתחום המקצועי ובין אם במסגרת המשפחתית או הזוגית. במילים אחרות – משבר אמצע החיים עשוי ליצור קיפאון אך גם זעזוע של ממש, גם בקרב מי שחווה אותו אך גם בקרב הסביבה הקרובה.
הצורך בשינויים ובהתחדשות הוא בריא, ובמקרים מסוימים אפשר להגיע להחלטות טובות ובריאות גם אם יש בהן שינוי של ממש. לעיתים שלב אמצע החיים אכן עוזר להבין שלא בחרנו בעבר בקריירה מתאימה לנו, שלא היינו לגמרי קשובים לעצמנו ושכעת הגיע הזמן לקבל החלטה ממקום אחר.
במקרים אחרים השלב הזה גורם לקבלת החלטות שונה בתחום הזוגיות: ייתכן שהקשר הזוגי שאליו הגענו התאים לנו בעבר, אך כעת יש צורך בהתחדשות ובהגעה למערכת יחסים עם אופי אחר. שינוי הוא לא בהכרח דבר רע:
הבנה שהמוות מתקרב ושהזמן אוזל עשויה לגרום לנו להגיע להחלטות טובות ואפקטיביות יותר. ועדיין, מומלץ לבצע את השינויים באופן מבוקר, גם עבור עצמנו וגם עבור הסביבה הקרובה, שמושפעת מהם ישירות.
טיפול במשבר אמצע החיים
סוגים שונים של טיפולים פסיכולוגיים, עשויים להתאים לשלב אמצע החיים: העיקר הוא שלמטופל תהיה מסגרת שבה יוכל לחשוב על עצמו ועל חייו. בין היתר, ניתן לבחור בטיפול שמעלה ישירות שאלות של משמעות החיים (טיפול הומינסטי או אקזיסטנציאליסטי); לעומת זאת, לפעמים משבר כזה מעלה צורך בטיפול זוגי או לחילופין בטיפול קבוצתי.
חשוב לזכור, שמשבר אמצע החיים הוא משבר טבעי, שהשינויים הגופניים והחברתיים בהכרח מובילים להסתכלות אחרת על החיים, שלפעמים כרוכה גם בכאב. הדבר החשוב הוא להתמודד עם הכאב ועם הקושי בצורה אפקטיבית: בסופו של דבר, דווקא ההכרה בכך שהחיים מלאים באובדן וצפויים להסתיים עשויה להוביל גם לחוויה של התחדשות.
בכל שאלה, התייעצות או קבלת מידע על אפשרויות טיפול, ניתן להשאיר פנייה ולהיוועץ עם המומחים של מכון סול
לקריאה נוספת אודות משבר גיל 40:
ילדות וחברה / אריק אריקסון
פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית / ארווין יאלום
