“רק מתחיל היום וכבר אין לי כוח…” – מהי עייפות נפשית?
האם יצא לכם להרגיש מצב שבו מגיע הבוקר וצריך לקום מהמיטה ולהתחיל לתפקד וכל מה שאתם רוצים זה להתחפר עוד יותר עמוק בשמיכה ולא להתמודד עם העולם החיצון? שאתם מרגישים חסרי כוח נפשי ופיזי לעשות את כל מה שמצופה מכם לעשות? אם כן, ייתכן שאתם סובלים מעייפות נפשית. עייפות קיצונית היא אחת התלונות השכיחות ביותר ששומעים רופאי המשפחה ולפי נתוני קופת חולים לאומית הן נשמעות בכ- 50% מהביקורים אצל הרופא.
כשמקור העייפות היא הנפש
עייפות או תשישות נפשית היא מצב נפשי שבו אדם נמצא במצב של מתח ולחץ מתמשכים המכלים את משאביו הנפשיים. תחושה זו יכולה להתבטא בתחומי חיים שונים ומגוונים, כגון: בתפקוד היומי השגרתי, בעבודה, בחיי הזוגיות, בתפקוד ההורי וכדו’.
התלונה על עייפות מתמשכת הופכת רווחת יותר ויותר בשנים האחרונות, לאור היותנו חלק מדור העידן המודרני – החיים המודרניים מאלצים אותנו להתמודד עם משימות רבות בכמה שיותר תחומים ובכמה שפחות זמן (“זמן הוא כסף”, זוכרים?).
ללחץ החיצוני ש מחיר פנימי המתבטא בערב רב של תחושות ייאוש, חוסר שביעות רצון, חוסר תקווה, אפתיה, עצבות, חוסר חשק, מחשבות מטרידות שאינן מרפות, אי-שקט תמידי, דריכות נפשית גבוהה ואנרגיה שהולכת ונשחקת בהתמדה. עם הזמן, ככל שהלחץ והמתח עולים והופכים לכרוניים מתחיל גם הגוף לשדר מצוקה: דפיקות לב מהירות, מתח שרירים גבוה, הזעה, לחץ בחזה, מיחושים וכאבים באזורים שונים בגוף. כך משפיעה העייפות הנפשית על המצב הגופני, על מצב הרוח, על היחסים עם אחרים, על שביעות הרצון שלנו מעצמנו ועל תחושת הרווחה הכללית. אל אלו מתווספות המחשבות (“מה יהיה?! איך אסתדר?”) והדאגות המציפות ביום ובלילה. כשאדם חי ברמת לחץ גבוהה וכרונית שכזו הוא נמצא בסיכון לפתח פסיכופתולוגיות שונות, כולל הפרעות חרדה ודיכאון המתבטאות בממד הנפשי והגופני כאחד.
הסימנים המעידים על עייפות נפשית
רגישות יתר לגירויים
סף הגירוי של הקלט הסנסורי עולה וקולות, ריחות, מראות, ותנועות במרחב נחווים כמעיקים ומעוררי לחץ. תחושות דיכאון, חרדה או כעס – כשאדם חש עייפות נפשית, תחושתו דומה לתחושת דיכאון, בשל רמת האנרגיה הנפשית הנמוכה. לכך מתלווה החרדה הגורמת לאדם להאמין שהוא נמצא בסוג של מלכוד שאין בכוחו לצאת ממנו ולשפר את מצבו. בנוסף, במידה והאדם העייף נפשית חש שהגורם לעייפותו הנפשית אינו ניתן לשליטה על ידו מצטרפים לרגשות הדיכאון והחרדה גם רגשות כעס כלפי האדם או המצב שנתפסים כאחראים למצב הסבל. האנרגיה הרבה המושקעת בחששות מחמירה את תחושת העייפות.
איכות שינה גרועה כתוצאה מדיכאון
האדם הדיכאוני, החש תשוש ועייף מלכתחילה, אינו מצליח לישון באיכות טובה בלילה. בשל כך מתגברת תשישותו הנפשית והפיזית במשך היום ומשבשת את יכולת הריכוז, איכות החשיבה ואת יכולותיו הפיזיות.
סימפטומים פיזיים
לסימפטומים הנפשיים מצטרפים גם סימפטומים גופניים המביעים את המצוקה דרך הגוף, כגון: כאבי ראש, תחושת אי נוחות בבטן, שלשולים, עצירות, אובדן תיאבון, מתח שרירים גבוה ועוד. בעיות בזיכרון וקשיי ריכוז – שכחה, זיכרון לקוי ובעיות בקשב ובריכוז מאפיינים עייפות נפשית. המוח מוצף בגירויים רבים, אך המתח והלחץ התמידיים אינם מאפשרים לו לעבד כהלכה את המידע.
מי עשוי לסבול יותר מעייפות נפשית?
המאפיינים המשותפים לאנשים הנוטים לסבול מעייפות נפשית הם הצורך הפנימי העז להוכיח את עצמם, להגיע להישגים גבוהים, לדאוג באופן אחראי ושקול לעתידם ולרצות את הסובבים אותם.
- בני נוער – הצורך להצטיין בלימודים, לעבור את הבגרויות בהצלחה ובעיקר בשל רצונם להיות חלק מהחברה בת גילם מצד אחד ובמקביל למצוא את הייחודיות האישית שלהם. סטודנטים – מתמודדים עם תחרותיות רבה וצורך מתמיד להוכיח את עצמם ולפתח בהמשך קריירה מקצועית שתצדיק את המאמץ הרב שהשקיעו בלימודים. (למידע אודות טיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער)
- מבוגרים – נדרשים לעמוד מול גורמי לחץ רבים בתחומי חייהם, כמו: לעמוד במשימות העבודה המוטלות עליהם, לעלות בדרגה ולהתפתח מקצועית אל מול גורמים מתחרים, להתמודד עם אתגרי חיים זוגיים על כל מורכבותם, להתמודד עם משימות הוריות ו”לג’נגל” בין כל המשימות הרבות שמעמידים בפניהם החיים הבוגרים.
- פרפקציוניסטים – השבויים בתוך הפרפקציוניזם שלהם ואף פעם לא מרגישים שביצעו משימה בשלמות שהם שואפים אליה. הם חווים תסכול ואכזבה מתמשכים מתפקודם הלא מספק, שפעמים רבות הינו אך ורק סובייקטיבי.
- אנשים בעלי ביטחון עצמי נמוך – מתקשים לעמוד בציפיות של החברה ושל עצמם ולהתמודד עם תחרות וביקורת.
- אנשים החשים חוסר משמעות או שעמום בחייהם – במישור האישי והמקצועי וחשים תסכול וחוסר עניין מתמשך, אותו כינה ד”ר ויקטור פרנקל “ריק קיומי”.
- אנשים בעלי נטייה לסבול מחרדה או דיכאון – מועדים הרבה יותר מאחרים לסבול מחוסר אנרגיה מתמשך ומתחושה של עייפות גופנית ונפשית.
דרכי טיפול להפחתת עייפות נפשית
טיפול פסיכולוגי
בשל השוני בין בני אדם, אופיו הייחודי של כל אחד ומאפייני חיים שונים לא ניתן להעניק פתרון זהה לכל הסובלים מעייפות נפשית. כשאדם הסובל מהסימפטומים שהוזכרו לעיל מגיע לטיפול חייב המטפל לבחון את אורח חייו הייחודי, ציפיותיו ושאיפותיו ולהעריך את כוחותיו הפנימיים.
כך יוכל להבין מדוע הוא חווה לחץ, מתח נפשי או עייפות נפשית ולבחון בטיפול יחד עמו כיצד ניתן להקל על מצוקתו ולהקל על הסימפטומים שהוא חווה. המחקרים מציינים כי טיפול פסיכולוגי בעת תחושת עייפות ותשישות נפשית מפחית בצורה יעילה את הדיכאון והחרדה וכן את הסימפטומים הגופניים הנלווים. בשל הקשר ההדוק הקיים בין הנפש לגוף, הטיפול הנפשי משפר את המצב הבריאותי הכולל של האדם – נפשי וגופני כאחד.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי – מעניק כלים מעשיים ומסייע בניהול וארגון החיים לאור בעיית העייפות הנפשית. הוא מקנה מיומנויות של הרגעה עצמית ושיטות לוויסות לחץ וחרדה העוזרים לשיפור הסימפטומים הנפשיים והגופניים והפחתת תחושת הלחץ.
- פעילות גופנית – מחקר שבדק את הקשר בין פעילות גופנית להפחתת סימפטומים של עייפות נפשית מצא, שהיא מעניקה תחושת מסוגלות עצמית המשפיעה לטובה על הפחתת דיכאון ועייפות.
- הפחתת הגירויים הסביבתיים – לסגור את כל המכשירים הרועשים שמסביב ולהפחית את הרעש הסביבתי: לסגור מזגן או מאוורר, לסגור או להחליש מוסיקה או את מכשיר הטלוויזיה.
- הימנעות מדברים שגורמים לעייפות נפשית – לנסות ולכוון את תשומת הלב לדברים שאינם מעוררים תחושות שליליות, להאציל משימות מלחיצות או מכבידות נפשית לאחרים, דחיית החלטות משמעותיות.
- כיוון העשייה לפעולות מהנות המטעינות את הנפש באנרגיה חיובית – כגון: עיסוק בתחביב מהנה, טיול, שמיעת מוסיקה או צפייה בתוכנית טלוויזיה אהובה ו/או משעשעת, יציאה החוצה לאוויר ולשמש, שהייה עם אדם אהוב וכדו’.
- יצירת מחסום מנטלי – החשיבה החזרתית ובמיוחד זו המתמקדת בשלילי, בדאגות ובחרדות מגבירה את תחושת העייפות הנפשית. חשוב לנסות לא לשתף פעולה עם מחשבות בסגנון הזה ולהשתמש בטכניקות מרגיעות, כמו למשל נשימות עמוקות המשקיטות את הנפש ואת הגוף ומרחיקות מחשבות מטרידות ומלחיצות.
באם אתם חשים בתשישות נפשית מצטברת, דעו שאינכם מוכרחים להשלים עמה. השאירו פנייה להתייעצות ללא עלות או התחייבות עם פסיכולוג מטעם צוות מכון סול.
