טיפול נפשי מציל חיים: טראומה והחזרה לשגרה

עדי ביטנר - פסיכולוגית קלינית M.A | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 9.6.24 | עודכן: 12.6.24

טיפול בטראומה נפשית הינו קריטי וחשוב מאין כמותו, עבור המתמודד ועבור משפחתו, התומכת בו. מכון סול הינו מכון המוכר כספק שירותים של משרד הביטחון.

משרד הביטחון- טיפול למתמודדים עם טראומה וחזרה לשגרה

התמודדות בחזרה לשגרה

התמודדות עם זוועות הלחימה
השירות הצבאי מהווה חלק משמעותי מהחיים במדינת ישראל, בייחוד בשל המצב הביטחוני המורכב אותו אנחנו חווים. החיילים המשתתפים בקרבות נחשפים לסיכונים פיזיים ונפשיים רבים, ולעיתים קרובות מתמודדים עם מצבים טראומתיים קיצוניים.
חשיפה זו עלולה להוביל להתפתחות פוסט-טראומה (PTSD), שהיא תופעה קשה המשפיעה על איכות חייהם של החיילים ושל בני משפחותיהם. טיפול נפשי מוקדם ונכון יכול להציל חיים ולהקל על החיילים להתמודד עם הקשיים הנפשיים הנובעים מהשירות הצבאי.
במאמר חשוב זה נדון בחשיבות המכרעת של הטיפול הנפשי לחיילים שנלחמו במלחמה, נציג דרכי התמודדות עם טראומת הקרב ונעמוד על המשמעות של התערבות מוקדמת.

חשיבות הטיפול הנפשי

איתור מוקדם

פוסט-טראומה היא תופעה נפוצה בקרב אנשים וחיילים, שנחשפו למצבים מסכני חיים. תסמיני הפוסט-טראומה כוללים סיוטים, פלאשבקים,  מחשבות אובדניות.
טיפול נפשי מוקדם ומתאים יכול להפחית את הסיכון לפתח פוסט-טראומה, או לצמצם את עוצמת התסמינים.
ההתמודדות הקשה של החווה, לא תמיד ברורה וגלויה, למי שמלווה אדם המתמודד עם פוסט טראומה. כך למשל, נוכל להיווכח במצבים טראגיים, כמו המקרה של אלירן מזרחי זיכרונו לברכה, לוחם המילואים שנקרא בפעם השנייה, לצו 8 למבצע ברפיח, לאחר שהוכר כפוסט טראומתי, והתאבד. ראו את כתבה המלאה על לוחם המילואים ששם קץ לחייו.

שיפור איכות החיים

חיילים פוסט-טראומטיים סובלים מירידה משמעותית באיכות חייהם. טיפול נכון יכול לשפר את התפקוד היומיומי, את החזרה המורכבת לשגרה וסיוע בהתמודדות עם סימפטומים. נוסף לכך, טיפול ממוקד סימפטומים יכול לשקם את מערכות היחסים של המתמודד, עם הסובבים אותו.
טיפול פסיכולוגי יכול לכלול טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול בחשיפה, וטיפול פסיכודינמי.

תמיכה למשפחות החיילים

אנו מניחים שוודאי חלקכם קורא את כתבה זו, כיוון שאתם רוצים לדעת איך להתמודד עם בניכם ובנותיכם שחזרו מהתופת.
ליווי בן משפחה כלל לא פשוטה, כאשר משפחות של החיילים פוסט-טראומטיים צריכות לתמוך בחיילים, להתמודד עם התנהגויות בלתי צפויות ולחיות עם התחושות הקשות של אובדן ושל כעס.
תמיכה נפשית גם לבני המשפחה יכולה לסייע בהתמודדות עם המצב ולחזק את התמיכה שהם יכולים להעניק לחייל.

דרכי התמודדות עם טראומת הקרב

זיהוי והכרה בטראומה

השלב הראשון בהתמודדות עם טראומה היא ההכרה בה ובתסמיניה. חיילים רבים אינם מודעים לכך שהם סובלים מפוסט-טראומה או נמנעים להודות בכך בשל הסטיגמה.
חשוב לעודד חיילים להכיר בקשיים הנפשיים ולפנות לעזרה מקצועית.

טיפולים פסיכולוגיים

טיפולים פסיכולוגיים מגוונים יכולים לסייע לחיילים להתמודד עם טראומת הקרב.
בין השיטות הנפוצות נמצאות:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): טיפול ממוקד שמסייע לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים.
טיפול בחשיפה: טיפול שמבוסס על חשיפה מבוקרת למצבים שמעוררים חרדה, במטרה להפחית את התגובה הפוסט-טראומטית.
טיפול פסיכודינמי: טיפול שמתמקד בעיבוד חוויות העבר והשפעתן על ההווה.
תרופות: במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בשילוב טיפול תרופתי יחד עם הטיפול הפסיכולוגי.
תרופות אנטי-דיכאוניות ותרופות נוגדות חרדה יכולות לסייע בהפחתת התסמינים הנפשיים ולהקל על החיילים להתמודד עם היומיום.

מחקרים על פוסט טראומה אצל חיילים

במחקר מטא-אנליזה לחיילים פוסט-טראומתיים שפורסם ב-Journal of Consulting and Clinical Psychology, נמצא כי טיפול בחשיפה (Prolonged Exposure Therapy): מסייע לחיילים לעבד את החוויות הטראומתיות, להפחית את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ולשפר את התפקוד היומיומי.

דרך הטיפול בחשיפה, החיילים נחשפים בצורה מבוקרת לזיכרונות הטראומטיים, והטיפול נמצא כיעיל בהפחתת תסמיני PTSD. חיילים שעברו טיפול זה הראו שיפור משמעותי בתסמינים של דיכאון, פלאשבקים, חרדה וסיוטים.

טיפול בעזרת תרופות

מחקר: בסקירה של שימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות ונוגדות חרדה לטיפול ב-PTSD בקרב חיילים, נמצא כי תרופות כמו SSRIs (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) נמצאו כמועילות בהפחתת תסמיני דיכאון וחרדה בקרב חיילים פוסט-טראומתיים. עם זאת, טיפול תרופתי לבד אינו מספיק ויש לשלב אותו עם טיפול פסיכולוגי .

טיפול קבוצתי ותמיכה חברתית

במחקר שפורסם ב-Psychiatry Services על השפעת קבוצות תמיכה על חיילים פוסט-טראומתיים, נמצא כי חיילים שהשתתפו בקבוצות תמיכה חוו שיפור משמעותי בתחושות הבדידות והפחתה בתסמיני PTSD. התמיכה הקבוצתית עזרה לחיילים להרגיש שהם לא לבד בהתמודדות עם הטראומה וסיפקה להם רשת תמיכה רגשית חשובה .

טיפול ב- EMDR

במחקר על השפעת EMDR על חיילים פוסט-טראומתיים שפורסם ב-Journal of Traumatic Stress.

נמצא כי EMDR הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר להפחתת תסמיני PTSD. חיילים שעברו את הטיפול הראו שיפור מהיר ומשמעותי בתסמינים כמו פלאשבקים, סיוטים וחרדה .

חשיבות ההתערבות המוקדמת

במחקר שנערך על ידי משרד ההגנה האמריקני (Department of Defense)
נמצא שהתערבות מוקדמת לאחר אירועים טראומתיים (כגון מתן תמיכה נפשית מיד לאחר הקרב) התגלתה כמפחיתה משמעותית את הסיכון להתפתחות PTSD.

התערבות מוקדמת כוללת סיוע פסיכולוגי, תמיכה חברתית וחינוך על התמודדות עם טראומה .

סיכום ממצאים מחקריים

הממצאים ממחקרים שונים מצביעים על כך שטיפולים פסיכולוגיים שונים עשויים לשפר משמעותית את התסמינים הפוסט-טראומטיים.

בנוסף, טיפול קבוצתי ותמיכה חברתית גם הם מרכיבים חשובים בשיקום החיילים.

התערבות מוקדמת נמצאה כמפחיתה משמעותית את הסיכון להתפתחות PTSD ולכן חשוב לספק תמיכה נפשית מיד לאחר החשיפה לאירועים טראומתיים.

הטיפול הנפשי בחיילים פוסט-טראומתיים הוא קריטי לשיקום החיילים ולשיפור איכות חייהם. חשוב להמשיך ולהשקיע במחקר ובפיתוח של שיטות טיפול חדשות ויעילות, ולדאוג לכך שכל חייל יקבל את הטיפול הנפשי שהוא זקוק לו.

תמיכה חברתית

תמיכה חברתית היא מרכיב חשוב בהתמודדות עם טראומת הקרב. הקמת קבוצות תמיכה לחיילים פוסט-טראומטיים יכולה לסייע להם לחלוק את חוויותיהם, לקבל תמיכה רגשית ולהרגיש שהם לא לבד.
בנוסף, חשוב לשלב את המשפחות בתהליך הטיפולי, ולספק להן כלים לתמיכה נכונה בחיילים.

חינוך והסברה

הגברת המודעות לפוסט-טראומה באמצעות חינוך והסברה יכולה לסייע בזיהוי מוקדם של הסימפטומים ובפנייה לעזרה. הסברה בקרב החיילים, המפקדים והמשפחות יכולה לעזור בהפחתת הסטיגמה ולקדם את הפנייה לטיפול.

חשיבות ההתערבות המוקדמת

הפחתת התמותה

חיילים פוסט-טראומטיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאובדנות.
טיפול נפשי מוקדם יכול להציל חיים ולמנוע מקרי אובדנות. חשוב להכיר בתופעה זו ולפעול למניעתה באמצעות התערבות מקצועית ותמיכה נפשית.

זיהוי מוקדם

זיהוי מוקדם של תסמיני הפוסט-טראומה יכול למנוע החמרה במצב הנפשי של החיילים. כאשר החיילים מזהים את התסמינים ומודעים לאפשרות לפנות לעזרה, הסיכוי להחלים גדול יותר. לכן, חשוב לבצע סקרי בריאות נפשית ולהיות ערים לסימנים ראשוניים של מצוקה נפשית.

מניעת הידרדרות

התערבות מוקדמת יכולה למנוע הידרדרות במצב הנפשי של החיילים ולמנוע מצבים של חוסר תפקוד, ניתוק חברתי, ופגיעה באיכות החיים. חיילים שקיבלו טיפול מוקדם יוכלו לשוב לשגרה בצורה חלקה יותר ולשמור על תפקוד תקין.

כלים להתמודדות עם טראומת המלחמה

יצירת שגרה חדשה

אחד מהאתגרים הגדולים ביותר לאחר השחרור מהשירות הצבאי הוא החזרה לשגרה. יצירת שגרה חדשה יכולה לסייע לחיילים להתאקלם מחדש לחיים האזרחיים ולמצוא את מקומם בחברה. שילוב של עבודה, לימודים, פעילות גופנית ותחביבים יכול לסייע בתהליך השיקום.

פנייה לעזרה מקצועית

פנייה לעזרה מקצועית היא צעד חשוב בתהליך ההתמודדות עם טראומת הקרב. פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים יכולים לספק תמיכה וכלים להתמודד עם הקשיים הנפשיים. חשוב לעודד את החיילים לפנות לעזרה ללא פחד מסטיגמה או שיפוטיות.

טיפול עצמי

טיפול עצמי כולל פעולות שיכולות לשפר את התחושה הנפשית והפיזית של החיילים. פעילויות כמו מדיטציה, יוגה, ספורט, תזונה נכונה ושינה מספקת יכולות לסייע בשיפור המצב הנפשי ובמניעת החמרה בתסמינים הפוסט-טראומטיים.

תמיכה ממשפחות וחברים

תמיכה מהמשפחות והחברים היא קריטית בהתמודדות עם טראומת הקרב. חשוב שהסובבים את החיילים יהיו מודעים לקשיים שהם עוברים ויהיו קשובים ורגישים לצרכיהם. מתן אוזן קשבת והבעת אהבה ותמיכה יכולים לחולל שינוי משמעותי.

השתתפות בקבוצות תמיכה

השתתפות בקבוצות תמיכה עם אנשים שחוו חוויות דומות יכולה לסייע לחיילים להרגיש שהם לא לבד במאבקם. קבוצות תמיכה מאפשרות לחיילים לחלוק את חוויותיהם, לקבל תמיכה ולהתחבר לאנשים שמבינים את תחושותיהם.

שימוש בטכנולוגיה

קיימות אפליקציות וטכנולוגיות שונות שמטרתן לסייע לחיילים להתמודד עם התסמינים הפוסט-טראומטיים. אפליקציות למדיטציה, יומנים דיגיטליים לניהול רגשות, ואתרים להכוונה ותמיכה נפשית יכולים להוות כלים מועילים בתהליך השיקום.

לסיכום

טראומת הקרב היא תופעה קשה ומורכבת המשפיעה על חייהם של חיילים רבים ומשפחותיהם. טיפול נפשי מוקדם ומותאם אישית יכול להציל חיים ולשפר את איכות חייהם של החיילים הפוסט-טראומטיים. חשוב להכיר בקשיים הנפשיים הנובעים מהשירות הצבאי, לעודד פנייה לעזרה מקצועית ולספק תמיכה מתאימה.
התמיכה מהמשפחות, החברים והחברה כולה היא קריטית בתהליך ההתמודדות והשיקום. באמצעות חינוך, הסברה וזיהוי מוקדם של תסמיני הפוסט-טראומה
מקורות:
Levi, O., Fruchter, E., Weiser, M., Pine, D. S., Kreiss, Y., & Bar-Haim, Y. (2018). Treatment Seeking for Posttraumatic Stress in Israel Defense Forces Veterans Deployed in the 2006 Israel-Hezbollah War: A 7-Year Post-War Follow-Up. The Israel journal of psychiatry and related sciences55(2), 4.
Wampold, B. E., Imel, Z. E., Laska, K. M., Benish, S., Miller, S. D., Flűckiger, C., … & Budge, S. (2010). Determining what works in the treatment of PTSD. Clinical psychology review30(8), 923-933.
Wangelin, B. C., & Tuerk, P. W. (2014). PTSD in active combat soldiers: To treat or not to treat. Journal of Law, Medicine & Ethics42(2), 161-170.
Rauch, S. A., Eftekhari, A., & Ruzek, J. I. (2012). Review of exposure therapy: a gold standard for PTSD treatment. J Rehabil Res Dev49(5), 679-687.‏‏