משברי חיים
“החיים הם לא פיקניק” הוא משפט נפוץ המתאר את מורכבות החיים.
כמה היינו רוצים שחיינו יהיו תמיד טובים, מאושרים ועל מי מנוחות, אולם המציאות מזמנת לכולנו גם משברים וקשיים.
החיים הם רצף של שלבי התפתחות פיזיים, קוגניטיביים ונפשיים, ובכל שלב אנו רוכשים מיומנויות חדשות, נדבך באישיותנו וכן גם נתקלים בקשיים שעלולים להגיע גם למשבר של ממש.
משבר הוא חוויה סובייקטיבית של האדם, כלומר אדם יכול לחוות אירוע מסוים כמשבר בזמן שאדם אחר אינו יחווה אותו ככזה. עם זאת, ישנם משברים נפוצים, קטנים וגדולים לאורך ההתפתחות, כגון עליה לכיתה א, מעבר לחטיבת ביניים (למידע נוסף אודות חרדת בית ספר >>>), גיוס לצבא, חתונה, לידה, פיטורין, גירושין / פרידה, משבר גיל, מחלות, אובדן ועוד.
משברי חיים מובילים למצוקה רבה, סבל ולפגיעה באיכות החיים, ואף עלולים לגרום לדחק (לחץ) קיצוני ולהפרעות נפשיות כגון הפרעת הסתגלות והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
אם את/ה מרגיש במשבר וחווה תסכול וקשיים, פנו לקבלת ייעוץ ראשוני מטעם המומחים של מכון סול אודות טיפול שיסייע בעיבוד הקשיים ובהפחתת המצוקה.
מאמר זה יסקור דוגמאות למשברי חיים שכיחים, יציג כיצד לזהות שהקשיים והמצוקה הם משברים הדורשים או יכולים להסתייע בהתערבות טיפולית, דרכי טיפול בהם ויסביר מדוע אירוע שלילי ולחץ מהווים משבר.
מה הוא משבר?
מצבים משבריים אלו מצבים הנתפסים בעיני האדם החווה אותם כחריגים, לרוב שליליים הנוטים לשבש את מהלך חייו (Khosla, 2008).
מצב זה הוא חוויה המשתנה מאדם לאדם בעוצמתו, בהגדרתו ככזה ובהשפעותיו. מקובל לחשוב כי משבר מתרחש בעת אירוע שלילי (מוות, פיטורים, אובדן, גירושים, מלחמה), אולם משברים יכולים להתפתח גם לאחר אירוע חיובי כגון נישואים, לידה, התקדמות בעבודה וכדומה.
לרוב, משברים מתעוררים בעקבות אירועי חיים הטומנים בחובם שינוי ומעוררים לחץ. משברי החיים לעיתים רבות נחווים ככאלו משום שהם אינם צפויים, האדם לא התכונן אליהם ואף מקטין את החשיבות של אירועים אלו בחייו. התמודדות עם משבר דורשת גיוס הכוחות הנפשיים ולעיתים אף עזרה מהסביבה לאחר חשיבה על אסטרטגיה ודרכים לצאת ממנו.
כיצד אדע אם אני במשבר?
מי מאתנו לא חווה קושי בעבודה, במשפחה ובזוגיות ואולי גם דכדוך ותסכול?
ברוב המקרים, אנו מתמודדים עם הקשיים, חיים לצדם ומתגברים עליהם. אולם, ישנם מקרים בהם הקשיים אינם רק קשיים קלים אלא כאלו שהאדם אינו מסוגל לגייס את כוחותיו הנפשיים ולהתמודד עימם, וכן מרגיש מצוקה רבה, תסכול וחוסר אונים בעוצמות גבוהות.
פעמים רבות נחוש במשבר כאשר דפוסי ודרכי ההתמודדות שלנו בעבר עם קשיים אינם מועילים בסיטואציה החדשה ואיננו יודעים מה לעשות ומרגישים אבודים. המשבר יורגש לא רק באותו תחום בחיינו אלא ישפיע על כלל תפקודינו, מצבנו הנפשי והפיזי ותחושת השליטה והמסוגלות. במקרים רבים נראה כי יופיעו אצל האדם חרדות, דיכאון, מתח, ייאוש, התקפי זעם ואף אובדן הרצון לחיות. בהיבט ההתנהגותי נראה לא פעם הימנעות מפעילויות בהם עסק האדם (פעילויות פנאי, בילויים משפחתיים ואף הליכה לעבודה).
בהיבט הפיזי המשבר מוביל לקשיי שינה, שינויים בתיאבון, כאבים סומטיים, כאבי ראש, לחץ בחזה, תשישות ועייפות וכדומה. במקרים הללו מומלץ לפנות לטיפול נפשי, שהוכח כיעיל במצבי משבר שונים ומותאם לאדם ולמשבר שעובר.
האם אפשר להתגבר על משברים?
למרות שמשבר לרוב מוביל לחוסר אמונה ותחושות ייאוש, ותחושה כי אי אפשר לצאת ממנו, ולאדם אין מספיק כוחות ויכולות, החדשות הטובות הן כי ניתן להפחית את המצוקה כתוצאה מהמשבר, לגייס כוחות (פנימיים וחיצוניים), וללמוד להתמודד ביעילות עם המשבר והשלכותיו.
לעיתים האדם יוכל לעשות זאת לבדו ובתמיכת הסביבה, ולעיתים יהיה צורך בפניה לטיפול פסיכולוגי. חשוב לזכור כי לא רק שאפשר להתמודד עם משברים, אלא ניתן אפילו לצמוח מהם. המשברים ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחותנו כאנשים, והדרך בה אנו מתמודדים עימם ולומדים על עצמנו וסביבתנו בעקבותיהם משפיעה על איכות חיינו ועל אישיותנו כבריאה ומאושרת יותר וכן לעיתים מובילה ליותר אופטימיות בחיינו.
כיצד מטפלים במשבר חיים?
הטיפול הפסיכולוגי נועד לסייע במגוון רחב של משברים. ישנם טיפולים המיועדים לתקופה האקוטית של המשבר ומכונים “התערבות חירום/התערבות במשבר”- אלו טיפולים קצרי טווח ברגעי המשבר הקשים, וישנם הטיפולים הפסיכולוגים המוכרים (דינאמי/קוגניטיבי-התנהגותי וכדומה) שפעמים רבות האדם ממשיך בהם לאחר השלב החריף וההתערבות במשבר.
בטיפול במשבר נזהה את הגורמים למשבר- אלו המודעים לאדם ואלו שאינם במודעות שלו וכן את תגובת האדם מול משבר זה, נעבד את המורכבות של הסיטואציה בה נמצא האדם, את המצוקה הקשה וההצפה הרגשית, נחשוב על דרכי התמודדות יעילות ונגלה את כוחותיו של האדם. כך, נסייע לאדם להתמודד עם המשבר, לשקם את תפקודו, להחזיר לעצמו את תחושת השליטה והמסוגלות העצמית , להפחית את מצוקתו ופעמים רבות אף לצמוח מהמשבר.
בנוסף, הטיפול יסייע בהפחתת הסימפטומים הנפשיים והפיזיים שנלווים פעמים רבות למשבר. לעיתים, כאשר המשבר עמוק והסימפטומים חריפים יש צורך בייעוץ וטיפול תרופתי.
דוגמאות למשברי חיים נפוצים:
פיטורים ואבטלה
פיטורים ממקום עבודה, אבטלה וחיפוש עבודה נפוצים בעשורים האחרונים, ובמיוחד בתקופת הקורונה. כאשר אדם מפוטר מתפקידו, עלולים להתעורר מגוון תחושות ורגשות כגון כעס, עצבנות, השפלה, אכזבה. הפיטורים לרוב אינם משפיעים רק על מצבו הכלכלי והתעסוקתי של האדם ועל חששות כלכליות, אלא גם פוגעים בהערכתו העצמית, בתחושת היעילות, השליטה והמסוגלות, ולעיתים רבות מעוררים גם בושה מהסביבה בנוגע לסיבת סיום העבודה.
קופת האבטלה אינה פשוטה וכרוכה לרוב בשינוי אורח החיים עקב המצב הכלכלי החדש נוצר, חיפוש עבודה שיכול להיות מתיש, ותחושת הערך העצמי שנפגע כאשר העבודה והמקצוע היוו חלק משמעותי מזהות האדם.
משבר בזוגיות / גירושים
זוגיות ונישואים הינם מסע משותף של שני אנשים כאשר לכל אחד מהם היסטוריה אישית ומשפחתית, ציפיות, כוונות דפוסי התנהגות משלו.
למרות האהבה, החברות, הדאגה והמחויבות בבסיס הזוגיות, ישנן התמודדויות אישיות ומשותפות שעלולות להוביל לקשיים ולמשברים בזוגיות, כגון בגידה, בעיות בתקשורת הזוגית, נכות, לידת הילד הבכור ועוד. משברים בזוגיות נפוצים מאוד בימינו וכך גם שיעור הגירושים (Kreider & Fields 2002), והם אירוע כואב הכרוך באובדן אהבה, קשיים עם הילדים, חלוקת רכוש, הסתגלות לרווקת וכדומה. אלו מעוררים לא פעם מצוקה רבה, פגיעה בערך העצמי, בושה ועוד. בעת משבר בזוגיות מומלץ לפנות לטיפול זוגי שהוכח כמסייע למצוקה ומשפר עבור זוגות רבים את הקשר et.al, 2006) Snyder)
מחלה ונכות
אדם המתמודד עם מחלה ו/או נכות פיזית או נפשית נדרש לא פעם לשנות את אורח חייו, תפקודו נפגע ומופיעה מצוקה רבה, חרדות בריאות וקיום, דיכאון ותחושות אובדן. כאשר בעקבות המחלה והנכות נפגעת העצמאות של האדם ובמיוחד כאשר הוא הופך לסיעודי, עולות תחושות קשות של תלות, אובדן עצמאות, חוסר משמעות, הזדקקות ועוד.
אלו מהווים מקור שכיח למשבר אישי ולפגיעה משמעותית באורח החיים. בנוסף, כאשר אחד מבני הזוג מתמודדים עם נכות או מחלה עלול המצב להוביל לפגיעה משמעותית בזוגיות, ולכן מומלץ לפנות לטיפול זוגי המתמקד בחולי ונכות.
אבל ואובדן
אובדן של אדם קרוב ומשמעותי הינו קשה מנשוא, מוביל לתחושות עצב, כעס, אשמה וריקנות אדירה. תהליכי האבל אינם מתרחשים רק לאחר אובדן אדם, אלא גם בעקבות אובדן של יכולת פיזית וקוגניטיבית/זוגיות/ עבודה/בעל חיים/ פנטזיה ועוד. ישנם תהליכי אבל אותם עוברים מרבית האנשים, מהכחשת האובדן לקבלתו, כאשר התגובה הראשונית היא חוסר אמון “אני לא מאמין שהוא נפטר…”.
אחרי שלב זה לרוב מופיע כעס, לאחר מכן מעין משא ומתן עם העולם/יקום/אלוהים. בשלב הבא עולות תחושות עצב, חרטה, פחד וחוסר וודאות, ובשלב האחרון ישנו קבלה והשלמה עם המצב החדש והכואב. תהליך האבל הינו טבעי ונורמלי, נמשך לרוב כשנה, אינו בהכרח בסדר הזה ומאפשר לאדם לעבד את האובדן הקשה ולהמשיך בחייו ללא הנפטר ולצד הזיכרון Bergeron & Wanet-Defalque, 2013)). ישנם אנשים שעבורם תהליך האבל מורכב יותר, מהווה משבר חמור ואף מוביל לדיכאון ולשכול מתמשך.
מדוע מתרחשים משברים?
כאמור, התמודדויות עם אירוע החיים המגוונים עלולים להוביל למשברים, כאשר המשבר הוא אינדיווידואלי. מה יקבע האם אירוע מסוים יוביל למשבר או לא? התשובה היא מורכבת. הן גורמים אישיותיים והן גורמים סביבתיים משפיעים על כוחות ההתמודדות, משאבים נפשיים והשפעת האירוע על התפקוד ועל החיים, ולפיכך שילוב של גורמים אלו ישפיעו על היות האירוע משבר או קושי שחולף.
כאשר יש חוסר איזון בין כוחותיו ומשאביו הפנימיים והחיצונים של האדם לבין כמות הסטרס ודרישות המציאות-נוצר משבר. הגורמים האישיותיים המשפיעים על יכולת ההתמודדות שלנו עם אירוע הינם דפוסי ההתמודדות שלנו בעבר, קונפליקטים פנימיים אשר ברובם אינם מודעים ומשפיעים על כך שאירוע מסוים יתכן ופוגש קונפליקט עמוק שלנו ולכן מעורר תגובות עוצמתיות, כוחות אגו (במובן של כוחות נפשיים), גמישות או נוקשות מחשבתית המשפיעה על הסתגלותנו למציאות חדשה, ערך עצמי המשפיע האם אירוע מסוים נתפס כעוד אירוע בחיים או אירוע המוריד את הביטחון והערך העצמי ועוד.
הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הסיכון כי אירוע מסוים יהווה משבר הינם תמיכה חברתית המסייעת לאדם הן נפשית במובן של תמיכה נפשית, אמפתיה לקשייו, הקשבה וייעוץ, והן במובן של תמיכה כספית וסיוע פיזי במידת הצורך. כאשר הסביבה תומכת ועוזרת לאדם הנמצא בקשיים קל יותר להתמודד עם האירוע, לפחית את השפעות השלילית (Westmaas, & Silver,2001) ואולי לא לחוות אותו כמשבר. לעומת זאת, כאשר אדם מתמודד לבדו או ללא תמיכה המספקת אותו, אירועים קטנים כגדולים עלולים להוביל למשבר קשה. כמובן שעוצמת האירוע, התזמון שלו (האם הגיע בהפתעה או האדם ידע שעומד להגיע) ומהות האירוע ואורכו משפיעים גם הם על היות הקושי/אירוע משבר או לא.
למשברים פנים רבות ונסיבות משתנות, בכל מצוקה או רצון לקבלת ייעוץ, ניתן לפנות אל המומחים של מכון סול. ליצירת קשר לחצו כאן
הפניות
Bergeron, C. M., & Wanet-Defalque, M. C. (2013). Psychological adaptation to visual impairment: The traditional grief process revised. British Journal of Visual Impairment, 31(1), 20-31.
Khosla, M. (2008). Need for coping with life crises: Implications for the quality of life. Journal of the Indian Academy of Applied Psychology, 34, 46-52.
Kreider, R. M., & Fields, J. M. (2002). Number, timing, and duration of marriages and divorces: Fall 1996. Current Population Reports No. P70-80. Washington, DC: US Census Bureau.
Snyder, D. K., Castellani, A. M., & Whisman, M. A. (2006). Current status and future directions in couple therapy. Annu. Rev. Psychol., 57, 317-344
Westmaas, J. L., & Silver, R. C. (2001). The role of attachment in responses to victims of life crises. Journal of Personality and Social Psychology, 80(3), 425.
