לקויות למידה: כיצד מזהים, מי מאבחן ומה הטיפול?

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 1.7.23 | עודכן: 4.9.23

לקויות למידה אצל ילדים הן הפרעות נוירולוגיות מולדות, הפוגעות ביכולת לרכוש ידע חדש, לעבד ידע ולהביע ידע.

במכון סול צוות רב-מקצועי הכולל פסיכולוגים, נוירולוג ואנשי מקצוע אחרים, בעלי ניסיון באבחון לקויות למידה אצל ילדים.

לקויות למידה – הגדרה

לקויות למידה הן הפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות, כלומר – מולדות וקשורות לתפקוד המוח ומערכת העצבים.

הסיבה להופעת לקויות למידה נובעת מהפרעה בהתפתחות המוחית, במהלך ההריון והילדות המוקדמת.

השפעתן העיקרית של לקויות הלמידה אצל ילדים, מתבטאת כקשיים בקליטת מידע חדש ושימוש בו.

הפרעות אלה פוגעות ביכולות לימודיות שונות אצל הילד, כמו קריאה, כתיבה, מתמטיקה, וביכולת עיבוד המידע שנקלט בחושים השונים.

ילדים הסובלים מלקויות למידה עלולים אף לחוות קשיים בתפקודים יומיומיים וקשיים חברתיים.

ההערכה היא כי 5-15% מהילדים והנוער בגילאי 5-16 סובלים מלקויות למידה בדרגות חומרה שונות.

לקויות למידה בילדים

סוגי לקויות למידה אצל ילדים, מי מאבחן לקויות למידה וכיצד מטפלים בהן?

לקויות למידה ואינטליגנציה

לקויות למידה אינן קשורות לאינטליגנציה נמוכה!

למעשה, האבחנה של לקות למידה מתבססת על הפער בין היכולת של הילד לרכוש ידע, לבין האינטליגנציה שלו  ויכולותיו השכליות.

על כן, ילד עם לקויות למידה יהיה תמיד בעל אינטליגנציה ממוצעת ואף גבוהה מהממוצע, שכן לו היה בעל אינטליגנציה נמוכה מהממוצע, היה אפשר לשייך את הקשיים למוגבלות שכלית.

באופן כללי, אבחנת לקות למידה מתבססת על כך שאין אף גורם אחר אשר מסביר את הקושי, כמו גיל, שלב התפתחותי, בעיות שמיעה או ראיה, לקויות נוירולוגיות אחרות ועוד.

איך מזהים לקות למידה אצל ילד?

ללקויות למידה אצל ילדים ביטויים שונים, אשר תלויים בגיל, בסוג הלקות, בחומרה ובהבדלים בין-אישיים נוספים.

ישנה שונות גדולה בתסמיני לקויות למידה בין ילדים שונים הסובלים מהן. לכן, אין סימן אחד וודאי לקיומן, ואבחון הלקויות נעשה על ידי גורם מקצועי בלבד.

במקרים רבים, האינדיקציה הראשונה לקיומה של לקות למידה תבוא מהגננת או המורה, אשר ידווחו להורים כי משהו בתפקוד ילדהם אינו כשורה.

עם זאת, ישנם מספר סימנים אשר יכולים להעלות חשד לקיומן של לקויות למידה.

סימנים ללקויות למידה בגיל הרך

סימנים ראשונים ללקויות למידה יכולים להופיע אצל ילדים בגילאי הגן.

חשוב לדעת כי בגילאים קטנים קשה יותר לאבחן לקויות למידה. הסיבה לכך היא שבגילאים אלה עוברים הילדים מספר אבני דרך התפתחותיות, ומפתחים בהדרגה מיומנויות שלא היו להם לפני כן.

על כן, כאשר ילד קטן מגלה קושי בלמידה או ביצוע פעולה, יתכן כי עוד לא הגיע לגיל שבו מצופה כי תופיע היכולת.

בנוסף, הילדים לרוב לא מתנסים בגן בצורה משמעותית בתהליכי למידה הדורשים כתיבה, קריאה וחשיבה מתמטית. יתכן כי הילד אינו לקוי למידה, אלא חסר הניסיון הדרוש לביצוע תפקודים אלה.

אילו סימנים מקדימים עשויים להצביע על לקויות למידה אצל ילדי גן?

  • קושי בהפנמת תכנים הנלמדים בגן– יתקשו בלמידת צבעים, צורות, מספרים, ימות השבוע, עונות, היגיינה.
  • קושי שפתי– קושי בלמידה וכתיבה של אותיות, אוצר מילים מצומצם, קושי במציאת המילים למה שרוצים להגיד, ערבוב הברות בתוך מילה.
  • קושי כמותי– קושי בלמידת מספרים, דילוג על מספרים בעת ספירה ובלבול סדר מספרים.
  • קשיים נוספים– קושי במעקב אחרי הוראות רב-שלביות, אתגר עם סידור וזיהוי לפי חוקיות, קושי בהסקה, הכללה והפשטה, קושי ביצירת תקשורת עם בני גילו (שאינו נובע מאוטיזם), תנועה מסורבלת.

סימנים ללקויות למידה בגילאי בית ספר

בגילאי בית הספר היסודי ומעלה הילדים מתחילים להתנסות במיומנויות לימודיות, לרבות קריאה וכתיבה.

הביטויים ללקויות למידה בגילאים אלו יהיו “קלאסיים” יותר, ויבלטו בתחומי הקריאה, כתיבה ומתמטיקה:

  • קשיים בקריאה וכתיבה– הילדים יתקשו בקריאה וזיהוי של מילים, חיבור אותיות וצלילים לכדי מילים והבנת טקסט במלואו.
    בנוסף, יתכן כי כתב ידם יהיה מבולגן ולא קריא, ויתקשו להביע את מחשבותיהם בכתב.
  • קשיים מתמטים–  קושי בהבנת רעיונות מתמטים (למשל-שברים, משוואות), זכירת עובדות מתמטיות (למשל- שינון לוח הכפל) ופתירת בעיות חשבוניות.
  • קשיים נוספים– יתקשו בהפנמת תכנים שנלמדו בכיתה, חוסר ארגון כללי, קושי רגשי אשר נובע מהתמודדותם מול לקות הלמידה והשלכותיה.

סוגי לקויות למידה

ישנם סוגים רבים של לקויות למידה, אשר פוגעות בתפקודי למידה שונים. עם זאת, ישנן ארבע לקויות למידה נפוצות במיוחד:

  • דיסקלקוליה (Dyscalculia)– משפיעה על יכולת הילד להבין רעיונות מתמטים ולעבוד עם מספרים. יתכנו קשיים בספירה, ביצוע פעולות חשבוניות, והבנת סמלים מתמטים שונים.
  • דיסגרפיה (Dysgraphia)– הילד יתקשה בתהליכי כתיבה שונים, מתכנון הרעיונות עליהם יכתוב ועד כתיבתם וארגונם כטקסט.
    ביטויים נפוצים ללקות זו יהיו קושי בתכנון הכתיבה, בארגון רעיוני של הכתוב, ובהקפדה על מאפיינים טכניים (כמו ריווח, גודל אותיות ואחידות הכתב).
  • דיסלקציה (Dyslexia)– באה לידי ביטוי אצל ילדים כקושי בקריאה, איות והבנת הכתוב.
    ביטויי הלקות אצל ילדים יכללו קושי בזיהוי אותיות, צלילים ומילים, ערבוב בין אותיות, קושי בשיוך מילים אשר קוראים לרעיונות מוכרים, קושי בהבנת משמעות ורעיון בטקסט.
  • לקות למידה לא מילולית (Nonverbal learning disability, NVLD)– לקות למידה המתבטאת אצל ילדים בקשיים בתהליכי למידה וקליטת מידע שאינם כוללים שפה כתובה או מספרים.
    הקשיים יהיו בהבנה ותפיסה חזותית-מרחבית, בהבנת רעיונות מורכבים, ברכישת מיומנויות מטורויות ובהבנת רמזים חברתיים שאינם שפתיים, כמו הבעות או מחוות.

ילד יכול לסבול מלקות למידה מסוג אחד, או ממספר לקויות למידה שונות בו זמנית, מצב הידוע גם בשם “לקות למידה רב-בעייתית”.

הטיפול והסיוע שידרשו עבור הילד יהיו מורכבים יותר ככל שסובל מיותר לקויות למידה.

למה חשוב לאבחן בזמן?

כאשר עולה בקרב ההורים, הגננת או המחנכת חשד כי הילד סובל מלקות למידה, אין להקל בכך ראש.

יש לבדוק את העניין, לאבחן, ובעת הצורך לתת סיוע – באופן מידי ככל האפשר.

הדחיפות שבאבחון וטיפול בלקויות למידה בשלב מוקדם, נובעת ממספר סיבות.

ראשית, ככל שהסיוע לילד לקוי למידה ניתן בשלב מוקדם יותר, כך השפעת הלקות על תפקודו בעתיד תהיה קטנה יותר.

לקות למידה אינה “מתרפאת”, הילד לומד לחיות איתה ולחפות על השפעתה על יכולת הלמידה שלו. באמצעות סיוע אינטנסיבי ומקיף בגיל צעיר, יוכל הילד ללמוד כיצד לתפקד חרף הלקות.

הסיוע אף יכלול תגבור ולימוד של חומרים הנלמדים על ידי בני גילו. הלימוד נעשה בדרכים חלופיות, שאינן מושפעות מלקות הלמידה, וכך מסוגל הילד להשאר באותה רמה לימודית כמו בני גילו.

ללא טיפול וסיוע מתאים מגיל מוקדם, הילד לא ידע כיצד להתמודד עם חומרים לימודיים מורכבים יותר, ויסבול מפערים גדולים בלימודים.

שנית, התאמות לימודיות שיקבל הילד לאחר שאובחן כלקוי למידה, יאפשרו לו לבטא את כישוריו האמיתיים, ולחוות הצלחה.

למעשה, לקות למידה אינה משקפת יכולות לימודיות או שכליות אמיתיות של הילד, ולמעשה מונעת ממנו לממש אותן.

התאמות לימודיות שונות עשויות לסייע לילד להצליח ולשגשג לימודית. הדבר ישפיע לטובה הן על ציוניו של הילד, ואולי חשוב מכך- על ערכו העצמי.

שלישית, חווית ההצלחה תורמת לערך העצמי, לפיתוח תחושת מסוגלות, ורכישת הרגלי למידה תקינים.

ילד הסובל מלקות למידה, אשר לא עבר אבחון ולא מקבל סיוע, עשויי לחוות כשלונות רבים בלימודים. הילד עלול לשייך אי-הצלחה זו ליכולות שכליות נמוכות, ועקב כך להרגיש נחות חברתית לעומת בני גילו.

בעזרת סיוע מתאים, יחווה הילד הצלחה לימודית למרות הלקות ממנה סובל. ערכו העצמי צפוי לעלות, ואמונתו ביכולותיו תגדל.

ילד שכזה ירגיש תחושת מסוגלות לימודית גבוהה, ויעז לאתגר את עצמו ולשאוף ליותר.

אבחון לקויות למידה

אבחנת לקויות למידה נעשה באמצעות אבחון פסיכודידקטי.

אבחון זה הינו אבחון פסיכולוגי-חינוכי, אשר מבוצע על ידי פסיכולוג חינוכי או פסיכולוג קליני שעברו הכשרה מתאימה.

ניתן להעביר אבחון זה לילדים בכיתה ג’ / גיל 9 ומעלה בלבד, שכן בגילאים צעירים יותר קשה לזהות לקויות למידה במדויק.

מה בודקים במהלך אבחון פסיכודידקטי?

באבחון הפסיכודידקטי, שנמשך כמספר שעות, יעבור הילד מבחנים, ראיונות ומשימות, הבודקים מספר דברים:

  • קשיים בתחומי שפה וחשבון– כדי לדעת באיזה תפקוד לימודי מופיע הקושי. הדבר יאפשר להתמקד על סוג הלקות הספציפי: דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה או אחרת.
  • רמת אינטליגנציה (IQ)– אם רמת האינטליגנציה מתחת לממוצע, הקשיים לא ינבעו מלקות למידה, אלא ממוגבלות שכלית. אם רמת האינטליגנציה מעל הממוצע, מתחזק החשד כי מדובר בילד לקוי למידה.
  • תפקוד רגשי– יתכן כי קשייו הלימודיים של הילד נובעים ממצב רגשי ירוד, ולא מלקות או ממוגבלות כלשהי. על כן, יבדקו נקודות חוזקה רגשיות, נקודות חולשה ותפקוד רגשי כללי.

לאחר סיום האבחון, ישב המאבחן לעבד את כל החומרים שנאספו, יבצע הסקת מסקנות, יקבע אבחנה ויכתוב דו”ח אבחון מפורט.

דו”ח אבחון פסיכודידקטי

בדו”ח יופיעו ממצאי מהאבחון, מהן האבחנות שעלו, ומה ההמלצות לסיוע וטיפול עבור הילד.

אם אובחנה לקות למידה ספציפית, הדבר יצויין בדו”ח.

יתכן מצב בו לא תאובחן לקות למידה. גם במקרה זה, יצויין בדו”ח מקור הקשיים, כיצד ניתן לסייע, והאם יש צורך באבחון מסוג שונה.

אבחון אצל נוירולוג ילדים מומחה

כזכור, לקויות למידה הן בעלות מקור נוירולוגי.

ישנם מקרים בהם האבחון הראשוני ללקות למידה, יתבצע על ידי נוירולוג ילדים מומחה:

  • כאשר עולה ספק רב לגבי מקור הקשיים שמציג הילד, ולא ברור אם נובעים מלקות למידה.
    מקרים “מעורפלים” שכאלה ידרשו בדיקה ראשונית מגורם בעל ידע נרחב – נוירולוג. הנוירולוג יקבע אם יש צורך לגשת לאבחון פסיכודידקטי.
  • כאשר הילד מתחת לגיל 9, תסמינים של לקויות למידה הם פחות “קלאסיים”, ולמעשה אבחון פסיכודידקטי אינו יעיל באבחונם, כך שנדרשת בדיקה אצל נוירולוג.

ידע נרחב על הפרעות נוירולוגיות מסוגים שונים, ועל כן יוכל לבצע הערכה ראשונית אם סביר כי מדובר בלקות למידה, ואם לא- מה כן עשויה להיות הבעיה.

סיוע לילדים עם לקויות למידה

בדו”ח אבחון פסיכודידקטי או נוירולוגי יופיעו המלצות לסיוע וטיפול עבור הילד.

על מה עשוי איש המקצוע להמליץ בדו”ח?

שילוב ילדים עם לקויות למידה בבית הספר

כאשר לקות הלמידה קלה-בינונית בחומרתה, ההמלצה תהיה שהילד ילמד בבית ספר רגיל, בו יקבל סיוע מתאים.

קביעת גודל וסוג הסיוע מתבצעת על ידי וועדת שילוב, אשר החלטתה מבוססת באופן נרחב על דו”ח האבחון הפסיכודידקטי (או דו”ח אבחון נוירולוגי, אצל ילדים מתחת לגיל 9).

הסיוע לתלמיד המשולב בבית ספר רגיל יכול להתבצע בדרכים שונות:

  • הדרכה למורים– הסברים שיועברו למורים המלמדים את הילד אודות לקויות הלמידה מהן סובל, וכיצד להתאים את ההוראה כך שתטיב עם קשיים אלה.
  • שעות שילוב- שיעורי הוראה מתקנת פרטנית או בקבוצה קטנה.
    בשיעורים אלה מורה לחינוך מיוחד תשב עם הילד ותסייע לו להפנים את התכנים שנלמדו בכיתה, באמצעים המותאמים ללקות הלמידה שלו.
  • סייעת בכיתה– לילד תוקצה סייעת צמודה אשר תשב איתו בחלק מהשיעורים, ותסייע לו בביצוע משימות לימודיות ותיווך החומר הנלמד.
  • כיתה קטנה– השמה בכיתה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בתוך בית הספר הרגיל. בכיתה כזו, ילמדו תלמידים עם קשיי למידה שונים ולקויות למידה בפרט. מחנכת הכיתה תהיה מורה לחינוך מיוחד, אשר תדע לתת לתלמידים את הסיוע המתאים. מספר התלמידים המצומצם בכיתה זו מאפשר מתן יחס אישי יותר, והתאמת שיטת ההוראה לקשיי התלמידים, דבר שלא היה מתאפשר אם למדו בכיתה רגילה. נוכחות הכיתה הקטנה בבית ספר רגיל מאפשר לתלמידים לקויי הלמידה להתרועע מחוץ לשיעורים עם ילדים “רגילים” בני גילם. חיבור בלתי-אמצעי זה מאפשר לילדים בכיתה הקטנה להנות מיתרונות החברתיים של מסגרת חינוכית רגילה.
  • התאמות במבחנים– ילדים בעלי לקויות למידה עשויים להצליח יותר במבחנים, כאשר הם נבחנים באופן המותאם לקשייהם. התאמות שכאלה עשויות להיות היבחנות בעל פה לילד שמתקשה בכתיבה, הארכת זמן לילד שלוקח לו יותר זמן לכתוב, שימוש במחשבון לילד שסובל מקשיים במתמטיקה ועוד.

בית ספר מיוחד לילדים לקויי למידה

ישנם ילדים הסובלים מלקויות למידה ברמת חומרה גבוהה, או שסובלים בנוסף גם מהפרעות אחרות, כך שאינם יכולים ללמוד במסגרת חינוכית רגילה. עבור הילדים הללו קיימים בתי ספר לתלמידים לקויי למידה.

ההחלטה לשבץ ילד בבית ספר ללקויי למידה מתבצעת על ידי ועדת השמה, אשר החלטתה מתבססת בין היתר על דו”ח האבחון הפסיכודידקטי (או דו”ח אבחון נוירולוגי, מתחת לגיל 9).

בבית ספר ללקויי למידה, הילד מקבל מעטפת של סיוע וטיפול:

  • כל הכיתות קטנות, ובכל כיתה מורה לחינוך מיוחד, ולפחות סייעת לימודית אחת.
  • הצוות מורכב מאנשי חינוך מיוחד, אך גם מאנשי מקצועות הטיפול.
  • עבור כל ילד נתפרת תוכנית לימודית ושיקומית מותאמת אישית, בהתאם לצרכיו ומאפייניו הייחודיים.

טיפול בבעיות רגשיות המלוות לקויות למידה

הפסיכולוג המאבחן עשוי להמליץ בדו”ח האבחון הפסיכודידקטי על טיפול רגשי לילד.

ילד הסובל מלקויות למידה עשוי להתקל בקשיים תפקודיים שונים: בלימודים, ביכולות חברתיות ובביצוע משימות יומיומיות. התמודדות מול הקשיים הללו עלולה לגרום לו תסכול רב.

בנוסף, יתכן שהילד יפנים את הפער בינו לבין חבריו לכיתה, דבר שיוביל לתחושת נחיתות, ביטחון ירוד וערך עצמי נמוך.

בעוד שסיוע מיוחד בלימודים יאפשר הדבקת הפער עם בני גילו, טיפול רגשי יסייע לילד להתמודד עם המצוקה הנפשית המלווה לכך.

הטיפול יערך על ידי פסיכותרפיסט מוסמך, בעל הכשרה מיוחדת לעבודה עם ילדים, עם הדרכה להורים.

הפסיכותרפיסט יסייע לילד להבין את מצוקתו, ללמוד להתמודד עם הרגשות השליליים, ולפתח תחושת ערך עצמי תקינה.

שיפור במצבו הרגשי של הילד, יאפשר לו פניות נפשית גבוהה יותר ללימודים, והתמודדות יעילה יותר עם לקות הלמידה.

סיוע לילדי גן בעלי לקויות למידה

נוירולוג ילדים עשוי לזהות סימנים ראשונים ללקות למידה אצל ילד בגיל הגן, ולהמליץ על התערבויות מתאימות:

אפשרות אחת היא השמה בגן מיוחד (למשל: גן שפתי לילדים עם קשיים בתחום השפה).

השמת ילד בגן לחינוך מיוחד נקבעת על ידי וועדת השמה, אשר בין היתר תתבסס בהחלטתה על חוות דעת מקצועית של נוירולוג ילדים מומחה.

בגן מיוחד, כמות הילדים מצומצמת, ועבור כל ילד נבנית תוכנית לימוד אישית המותאמת לקשייו וצרכיו. במסגרת הגן פועל צוות רב-מקצועי הכולל גננת לחינוך מיוחד, סייעת, ואנשי טיפול שונים.

המעטפת והיחס האישי המאפיינים גן לחינוך מיוחד, מאפשרים קידום מיטבי של כל אחד מהילדים, וצמצום פערים ביניהם לבין ילדי החינוך הרגיל.

סגירת הפערים חשובה במיוחד לקראת העליה לכיתה א’, על מנת שהילדים יוכלו להשתלב בחינוך הרגיל במידת האפשר.

לא בכל מקרה תדרש השמה בגן מיוחד. 

ילד הסובל מקשיים שונים, יכול להשתלב בגן רגיל, ולקבל שיעורי הוראה מתקנת לגיל הרך, עם גננת שילוב- גננת של חינוך מיוחד.

גננת השילוב תקח את הילד מספר פעמים בשבוע לשיעור הוראה מתקנת המותאם ליכולותיו ולתכנים הנלמדים בגן.

השיעור עשוי להתקיים באופן פרטני, או עם בקבוצה קטנה של מספר ילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בגן.

סיכום

התמודדות עם לקויות למידה היא דבר מאתגר, הן עבור הילד והן עבור הוריו.

החינוך הרגיל אינו מותאם לצרכיהם של ילדים לקויי למידה, וכאשר אלה לומדים במסגרת חינוכית שכזו- עלולים ליפול בין הכיסאות, לחוות כשלונות בלימודים, ועקב כך- לפתח קשיים רגשיים.

הורה אשר ילדו מתמודד עם קשיים שכאלה, עשוי להרגיש חסר אונים: הוא לא ידע האם הילד חווה קושי אובייקטיבי, כיצד ניתן לעזור לו, או שאינו מתאמץ מספיק.

מסיבות אלה, חשוב לבצע אבחון, אשר יבהיר מה הקושי ממנו סובל הילד, מהן דרכי הסיוע המתאימות עבורו וכיצד על ההורים לנהוג עמו.

חשוב כי הגורם המאבחן ידע להרגיע, להסביר ולהדריך אודות התמודדות עם המצב.

ילד שאובחן עם לקות למידה עשוי להציב בפני ההורים אתגרים שאינם טריוויאלים, בקשיים שחווים עמו ביום-יום.

חשוב לגלות אמפתיה כלפי הילד, לתמוך בו בעתות כשלון ולחזק אותו בהצלחותיו.

השילוב של עזרה מקצועית רחבת היקף, ותמיכה הורית, יסייע לילד להתקדם ולפרוח מבחינה לימודית וחברתית, על אף לקויות הלמידה איתן נולד.

במכון סול מתבצעים אבחונים פסיכודידקטים, אבחונים נוירולוגים וטיפולים רגשיים לילדים.

כל האבחונים וההתערבויות מתבצעים על ידי אנשי ונשות צוות מנוסים ומקצועיים, עם יחס אישי ומכיל עבור הילד והוריו.

מוזמנים ליצור קשר לייעוץ מקצועי ובירור פרטים!

זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757
איך מרגיש ילד בעל לקות למידה?

ילד בעל לקות למידה יכול לחוות פער בין רמת ההשקעה שנותן בלימודיו, לבין ההצלחה שלו בלימודים בפועל. התחושה יכולה להיות מתסכלת ומייאשת עבורו, במיוחד כשרואה כיצד חבריו לספסל הלימודים מצליחים הרבה יותר כשמשקיעים את אותה כמות מאמץ.

החוויה הזו יכולה ליצור אצל הילד ערך עצמי נמוך, קשיים חברתיים, ואמונות כי אינו חכם מספיק או אינו כשיר.

אם הילד לא יקבל סיוע מתאים, שיאפשר לו להוכיח את יכולותיו האמיתיות, עלול להסתובב בבגרותו עם תחושות קשות אשר ישפיעו על מסלול חייו והבחירות שעושה.

מסיבות אלה, יש לאבחן את לקויות הלמידה ולסייע לילד מוקדם ככל הניתן, כך שיחווה את ההצלחה הנדרשת להתפתחות ערך עצמי תקין.

מה ההבדל בין קשיי למידה ללקויות למידה?

המושג “קשיי למידה” מתאר את כל הסיבות האפשריות בגינן ילד יתקשה ללמוד, כגון מצב נפשי ירוד, מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שיכלי), הפרעות קשב וריכוז, ובין היתר-לקות למידה.

מה ההבדל בין לקות למידה והפרעת קשב וריכוז (ADHD)?

לקויות למידה מאופיינות בקושי בתהליך רכישת הידע עצמו, בעיבודו והבעתו.

הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בקושי בריכוז, וויסות התנהגות והפניית קשב. היכולת לקלוט מידע לא בהכרח תפגע במקרי הפרעות קשב וריכוז.

יכול להיות מצב בו ילד סובל גם מלקויות למידה, וגם מהפרעות קשב וריכוז, מה שדורש טיפול וסיוע עבור שתי ההפרעות.