טיפול נפשי פעמיים בשבוע: בשביל מה לי הדבר הזה עכשיו?
טיפול נפשי של מספר פעמים בשבוע, מהווה פסיכותרפיה אינטנסיבית יותר שמתקיימת פעמיים או 3 בשבוע.
אולי כדאי שנפתח בשאלה ההפוכה- למה להגיע רק פעם בשבוע ל50 דקות?
זיגמונד פרויד, האדם שהגה את טכניקת הטיפול הנפשי, פגש וטיפל במרבית מטופליו 5-6 פעמים בשבוע על ספה.
למה פרויד התווה מרשם רפואי לטיפול של מספר פעמים בשבוע?
מטרת הטיפול הפסיכואנליטי היא להציף חומרים בלתי מודעים דרך טכניקות שונות כמו חלומות, אסוציאציות חופשיות שמאפשרות גישה ישירה יותר ללא מודע.
ברגע שמטופל יגיע רק פעם בשבוע, מנגנוני ההגנה שלו יחזרו לפעול, ויהיה קשה לגשת ולטפל בסימפטומים ובקשיים שבשמם הוא פנה לטיפול.
המנגנוניים ההגנתיים שהנפש פיתחה על מנת לשמור על עצמה, ישובו לפעול וירימו ראשם כל פעם מחדשה.
הטכניקה של פרויד הייתה לפגוש את מטופליו 4-5 פעמים בשבוע, ויש לכך רציונל טיפולי.
ממש כמו שרופא יגיד למטופליו לקחת תרופה מסוימת פעמיים ביום, ולא פעם בשבוע, על מנת שתוכל לטפל בחיידקים שגופו מתמודד עמם.
אם המטופל יחליט לקחת את התרופה מתי שיתחשק לו, הדבר יפגע בתוצאות הטיפול.
ובאותו האופן ממש – גם הטיפול הנפשי עובד, ויש לכך רציונל טיפולי מובהק.
נרצה להגיע לסימפטומים ולהגמיש אותם, והעבודה קשורה ללא מודע, ולא לצרכים המודעים של הפציינט.
מטופלים רבים חוששים מהצעה כזאת של המטפל אליהם להיפגש פעמיים שלוש בשבוע, שכן הם חוששים שהמטפל אולי רוצה רק את הכסף שלהם, או לא רוצים לפתח תלות באדם שאינם מכירים.
גם מטפלים רבים שעוסקים בטכניקת הטיפול הדינאמי חוששים לעבוד בגישה זו, ואף לא מתורגלים בטכניקה שלה, שכן היא מצריכה הרבה ניסיון ואחריות, שמגיע מטופל ומפקיד את נפשו בידי המטפל.
למי טיפול פעמיים בשבוע עשוי להתאים?
פסיכותרפיה אינטנסיבית עשויה להתאים לכולם. לכל אדם אשר מרגיש שהוא מעוניין לעבור שינוי נפשי עמוק ולחוות חיים מלאים ומספקים יותר.
טיפול זה עשוי להתאים למטופלים עצמאיים ואף לכאלה שמתקשים עם תלות, וכן למטופלים שמרגישים שהם זקוקים ליותר שיחות עם המטפל שלהם לאורך השבוע.
מפגשים תכופים יותר יכולים לתת מענה לצורך הזה ולאפשר שינוי נפשי מהיר ועמיד יותר.
אמנם על חלק מהאנשים טיפול של למעלה מפעם בשבוע, עשוי להכביד, הן מבחינה כלכלית והן מבחינות נוספות כמו זמן, אולם טיפול זה עשוי להיות יעיל ומשמעותי יותר לאין שיעור מטיפולים של פעם בשבוע, שאמנם נוצרו על מנת להקל “על הכיס” ועל הזמן של אנשים, אך פעמים רבות ועבור מטופלים רבים הם אינם נותנים את המענה היעיל והנכון שלו הפציינט זקוק.
מחקרים אודות טיפולים אינטנסיביים:
מחקרים ארוכי טווח של 7 שנים ויותר, הראו שינויים מובהקים של מטופלים שהתמודדו עם הפרעות אישיות קשות ומצבים פסיכוטיים לשאת ולבסס מערכות יחסים אינטימיות, איכות קשרים גבוהה יותר עם חברים, שיפור במעמד הסוציו אקונומי לאחר הטיפול ושימוש מופחת בשירותי בריאות ורווחה נוכח המשאבים הנפשיים הרבים יותר שעמדו לרשותם לאחר הפסיכותרפיה האינטנסיבית, והפחתה משמעותית בסימפטומים עד כדי שלא הוגדרו כבר כ”חולים”.
גם מחקרים על פסיכותרפיה דינמית אינטנסיבית קצרת טווח, הראתה במטא אנליזה שניתחה מעל 20 מחקרים, שינויים חיוביים במצב הרוח, בחרדה, במבני אישיות ובהפרעות סומטיות שהתבטאו בגוף הפציינטים.
תופעה מעניינת נוספת הייתה שגם מעקבים שנים אחרי הטיפול, הראו שהרווחים שהפציינטים השיגו נשמרו במעקבים שהחוקרים ביצעו לאורך השנים.
מקורות
Abbass, A., Town, J., & Driessen, E. (2012). Intensive short-term dynamic psychotherapy: a systematic review and meta-analysis of outcome research. Harvard review of psychiatry, 20(2), 97-108.
Dossmann, R., Kutter, P., Heinzel, R., & Wurmser, L. (1997). The long‐term benefits of intensive psychotherapy: a view from Germany. Psychoanalytic Inquiry, 17(S1), 74-86.
Fromm-Reichmann, F. (2015). Principles of intensive psychotherapy. University of Chicago press.
Monsen, J., Odland, T., Faugli, A., Daae, E., & Eilertsen, D. E. (1995). Personality disorders and psychosocial changes after intensive psychotherapy: A prospective follow‐up study of an outpatient psychotherapy project, 5 years after end of treatment. Scandinavian Journal of Psychology, 36(3), 256-268.
