היפומאניה: האישיות ההיפומאנית (לעומת מאניה דפרסיה)

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 13.1.21 | עודכן: 16.2.21

אישיות היפומאנית – הקדמה

לרוב נהוג להתייחס לסימפטום הנפשי ה”מאני” ככזה המהווה את צדו השני של אותו מטבע, בהתייחס לסימפטום הנפשי “הדיכאוני”.

חשוב לא לבלבל את האישיות ההיפומאנית עם השימוש הרווח שאנשים עושים בהגנות היפומאניות-כדרך של הנפש להתגונן ולהכחיש את החוויה הדיכאונית הקשה. (לקריאה נוספת על מנגנוני הגנה). או עם אחד הצדדים של ההפרעה הדו קוטבית תחת הסיווג הפסיכיאטרי.

במאמר הנוכחי נתייחס להבדלים ולשונות שבין מושגים אלו, בהסתמך על מדריך האבחנות הפסיכואנליטי (ה-PDM).

המאפיינים של הדינאמיקה האישיותית ההיפומאנית

אצל אנשים בעלי ארגון אישיותי היפומאני לרוב נראה מצג חיצוני של אנרגיות גבוהות, הערכה עצמית מנופחת, מצב רוח מרומם והיעדר תחושות או חוויה של אשמה. כמו כן, הם לרוב יראו מועדות לפיתוח תלות בחומרים ממכרים והם ירשימו כבעלי קסם אישי ושנינות רבה ביחסים בינאישיים שטחיים.

    אנחנו כאן בשבילכם

    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם

    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    הקשר בין מאפיינים היפומאניים לבין הפרעת מצב רוח דו קוטבית

    כפי שהודגם, ניתן לראות במאפיינים אישיותיים היפומאניים אלה, כצד הנגדי של המאפיינים של אנשים שאישיותם מאורגנת באופן דיכאוני (אישיות דיכאונית). בשל כך, אנשי מקצוע רבים הציעו לראות במאפיינים אישיותיים אלה נטייה דו קוטבית.

    לעומתם, כותבי ה-PDM מדגישים כי חשוב להעריך זאת באופן מדויק, ולבחון האם קיימת היסטוריה המצדיקה מתן אבחנה דו קוטבית, או שמא מדובר בארגון אישיותי היפומאני ללא הפרעה נפשית דו קוטבית.

    כיצד ניתן לדעת האם מדובר במאניה דפרסיה או באישיות היפומאנית?

    באבחון קליני מקיף, יהיה ניתן להבחין בין השני השניים. בעוד שהתערבויות ממוקדות תובנה יסייעו לאנשים המתמודדים עם אישיות היפומאנית ועשויות להוביל לשינוי מבני, התערבויות כאלה לא יעזרו רבות לאנשים המתמודדים עם אבחנה קלינית של הפרעת מצב רוח מסוג דו קוטבי.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

    האם טיפול פסיכולוגי מתאים לאנשים היפומאניים?

    ככלל, אנשים עם ארגון אישיותי היפומאני נוטים להימנע מלחפש פתרונות פסיכולוגיים לבעיותיהם.

    מדוע? באופן כללי, אנשים אלו חוששים ממפגש טיפולי אשר עשוי לעורר את הנטיות התלותיות שבהם. הם מפחדים ברמה הלא מודעת מפני אפשרות להינטש ולפיכך הופכים את המצב לנשלט על ידי כך שהם אלו שנוטשים את האחר. לפיכך, פעמים רבות הם יפסיקו את תהליך הטיפול טרם זמנו.

    ככלל, נוכל לראות אנשים היפומאניים שהינם מתפקדים למדיי. לעיתים המצב ההיפומאני עשוי להיות כזה שגובה מחיר יקר מהאדם ואילו במצבים אחרים הוא ישרת את תפקודו ואת הסתגלותו.

    לפיכך, פעמים רבות, חשוב יהיה לנסח חוזה בין המטפל למטופל-שבו יוסכם על כך שהמטופל יגיע למספר מסוים של פגישות שנקבע מראש, על מנת לאפשר עבודה טיפולית מתמשכת ולמנוע את שחזור הדפוס של ‘בריחה ממערכות יחסים’- ככזה אשר משתחזר פעמים רבות גם בטיפול הפסיכולוגי.

    לרוב התהליך הטיפולי יהיה איטי ומגייע, וישתחזרו בו דפוסים המוכרים לאדם מחייו. מטופלים היפומאניים פעמים רבות ינקטו במנגנוני הגנה מסוג ביטוי בפעולה, כאלה אשר יבטאו את הקושי שלהם לדבר על הדברים ולעבד אותם מבחינה נפשית ולא התנהגותית. ביטוי בפעולה זהו מצב שבו המטופל פועל את רגשותיו במקום לדבר עליהם. כך למשל, הוא יאחר לטיפול, במקום לדבר על הקושי שלו ב”להיות מטופל”.

    עם זאת, אנשים בעלי סגנון אישיותי היפומאני, יוכלו להפיק רבות מטיפול פסיכולוגי-כאשר הם מגויסים לכך ומאפשרים לעצמם להיכנס לתהליך טיפולי ממושך.

    למידע על אפשרויות טיפול וקבלת הכוונה ראשונית מטעם איש מקצוע, השאירו לנו פנייה, ואנו נשוב אליכם בהקדם האפשרי.

     

    מקורות-

    Eckblad, M., & Chapman, L. J. (1986). Development and validation of a scale for hypomanic personality. Journal of abnormal psychology, 95(3), 214.‏

    Meyer, B., Rahman, R., & Shepherd, R. (2007). Hypomanic personality features and addictive tendencies. Personality and Individual Differences, 42(4), 801-810.‏

    Meyer, T. D. (2002). The Hypomanic Personality Scale, the Big Five, and their relationship to depression and mania. Personality and Individual Differences, 32(4), 649-660.‏