הסטטיסטיקה מראה שכ- 22% מהאנשים עוברים לפחות התקף חרדה אחד במהלך חייהם. אם חווית התקף חרדה, אתה בטח זוכר את אותם רגעים שהיה נדמה לך שלא ייגמרו לעולם: הדופק עולה, קשה לנשום, המחשבות נעשות מעורפלות ותחושה חזקה של פחד עצום מציפה אותך. והכי גרוע – אתה מנסה להירגע ולא מצליח.

התחושה היא כאילו אתה מקבל התקף לב והמוות מחכה מאחורי הפינה… אלו רגעים קשים ומפחידים המגיעים בפתאומיות וגורמים לסבל רב ולחרדה גדולה, אך אינך יודע כיצד להפסיקם. בכתבה זו ננסה להבין מהו התקף החרדה, מה גורם לו וכיצד ניתן לטפל בו.

מהו התקף חרדה?

התקף חרדה הוא אירוע פתאומי של פחד קיצוני, בהלה ואימה, שכרוך בחוויה רגשית קשה ומאיימת. ההתקף עלול להגיע כתוצאה מאירוע פנימי או מאירוע חיצוני שמפעיל במלוא העוצמה את מערכת החירום הגופנית של “ברח” או הילחם”. הוא נמשך כ- 20-40 דקות בממוצע, כששיאו מתרחש 5-10 דקות לאחר תחילת ההתקף.

מחקר שנערך בשנת 2016 מצא שנשים חוות התקפי חרדה פי שניים מגברים, כנראה בשל ההבדלים הביוכימיים וההורמונליים בין המינים. סיבה נוספת להבדל בהתקפי החרדה בין המינים הם השוני בדרכי ההתמודדות עם לחצים בקרב גברים ונשים.

התקפי חרדה יכולים לפרוץ בכל שלב בחיים, אך טווח הגילאים השכיח להתפרצותם הוא בין הגילאים 18-35. הם יכולים להתרחש בכל אחת משעות היממה ובכל מקום כולל התעוררות עם התקף חרדה באמצע הלילה. ניתן להשוות התקף חרדה לאזעקת רכב שפועלת לא בגלל שמישהו מנסה לגנוב אותו, אלא בשל חתול שקפץ על מכסה המנוע. כלומר: ישנם מצבים בהם האדם מפרש אירוע מסוים כמאיים למרות שהוא אינו כזה ואז האזעקה של הגוף מתחילה לפעול.

התקפי החרדה מאופיינים בתחושת חוסר נוחות ופחד בעקבות פעילות מערכת האזעקה של הגוף ויוצרות פחד אצל האדם הסובל מהן שתמיד יחזרו על עצמן. הוא אינו מבין מדוע הוא חש לפתע כה חרד ועלול לתת להתקפים פירושים כמו “אני משתגע” או “אני הולך למות”. חלק מהותי במצוקה שגורמים התקפי חרדה הוא הקושי לחזות ולנבא במדויק מתי יופיע ההתקף ומה תהיה עוצמתו.

תסמיני התקף החרדה

• דופק מואץ
• נשימה שטחית ומהירה
• עלייה בחום הגוף, הזעה
• רעד
• קוצר נשימה עד לתחושה של חנק
• כאב בחזה
• יובש בפה והרגשה של “גוש תקוע בגרון”
• בחילה
• כאבי בטן, שלשולים
• חולשת שרירים בידיים, ברגליים ובכל הגוף
• סחרחורת, חוסר יציבות, תחושת עילפון
• פחד למות, לאבד שליטה, להתעלף
• תחושה שדברים נחווים כלא אמיתיים, כחלום
• רצון לברוח מהמקום בו התרחש ההתקף
• חשש כבד מחזרת ההתקף
• הימנעות ממצבים וממקומות שיכולים לעורר התקף נוסף

למרות שהתקפי חרדה לא גורמים בדרך כלל לנזק רפואי, הם מאוד מבהילים ומזכירים בסימניהם התקף לב. בשל כך, פעמים רבות מגיעים המתמודדים עם התקפי חרדה לחדרי מיון, שם הם עוברים בדיקות לשלילת התקף לב. אם הכול נמצא תקין גופנית, הם מופנים לקבלת טיפול פסיכולוגי.

מדוע נגרמים התקפי החרדה?

התקפי חרדה מתרחשים כשהאדם מפרש את תחושותיו הגופניות כמסוכנות, תפיסה שרק מביאה להחמרת התסמינים. הסבר גנטי להתקפי חרדה – לחלק גדול מהאנשים הסובלים מהפרעה זו יש קרוב משפחה שסובל או סבל מהפרעת חרדה ( אם זה קרוב משפחה מדרגה ראשונה יש סיכוי גבוה פי חמישה לסבול מכך).

הסבר מבחינה ביולוגית

התקפי החרדה נגרמים בשל שינוי ברמות המוליכים העצביים במוח.

מבחינה פסיכולוגית ישנם גורמים שונים שעלולים לעורר התקף חרדה:

דאגות בריאותיות

אנשים שחוששים לבריאותם נוהגים להתמקד בצורה מוגזמת בתחושות הגוף שלהם ונותנים פרשנויות קיצוניות לתגובות כמו: עלייה בדופק, כאבי בטן, כאבי ראש וכדו’. התמקדות זו מובילה להעצמת התחושות הגופניות ולבהלה בעקבות כך עד לשיא – שהוא התקף החרדה עצמו. דאגות בריאותיות עלולות להתעורר בעקבות טריגרים שונים, כגון: תגובה למוות של אדם קרוב, היחשפות למקרים של רשלנות רפואית וטעויות רופאים אצל האדם החרד עצמו או היחשפות אליהם דרך קריאה או שמיעה בתקשורת.

בעיות בריאותיות

לעיתים קורה שהתקף החרדה הראשון מתרחש בתגובה לחוויה בריאותית קשה שעבר האדם, שבאה לידי ביטוי בתחושה גופנית לא נעימה, כאב ופחד.

מתח נפשי

אירועים מלחיצים שונים – שליליים וחיוביים גם יחד – יכולים להוות טריגר להתקף חרדה.

קשיים רגשיים

התקפי חרדה יכולים להתעורר עקב רגשות שליליים מודחקים, כגון: צער, בדידות, אכזבה או דאגה. כשהאדם מנסה להדחיקם הם עלולים לבוא לידי ביטוי דרך הגוף בצורה של כאב, מתח בשרירים וקוצר נשימה ובהמשך גם לעורר התקף חרדה.

בעיות נפשיות

אנשים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון או הפרעות נפשיות אחרות נוטים יותר לפתח גם התקפי חרדה. גם אדם פסימי או כזה הנוטה לרגשות שליליים וכן אדם המרגיש מאוים ממצב לחץ נוטים יותר לפתח התקפי חרדה.

התקף ללא סיבה ברורה

לעיתים התקף החרדה יכול להופיע בזמן ובמקום שלא מצפים לו כלל ושאינו מלחיץ במהותו, כמו בעת חופשה, יציאה לפנסיה או לאחר שאדם כבר הבריא ממחלה. ההסבר הפסיכולוגי לכך הוא שדווקא במצבים כגון אלו כשרמת המתח יורדת, האדם מוריד את הגנותיו והרגשות המודחקים צפים על פני השטח.

סוגי התקפי חרדה

התקפי חרדה צפוייםט

ניתנים לחיזוי על בסיס ידיעה מוקדמת של מוקד הפחד, כמו למשל במקרה של אדם הסובל מפחד ממקומות סגורים – קלסטרופוביה (ראו גם טיפול בפוביות) שקרוב לוודאי יקבל התקף במעלית, או אדם עם פחד טיסה שסביר שיקבל התקף במיד עם המראת המטוס.

התקפי חרדה לא צפויים

מתרחשים לפתע, ללא סיבה ברורה או אזהרה מוקדמת. האדם יכול לעבור ממצב נפשי רגוע למצב חרדתי עוצמתי.

השלכותיו השליליות של התקף חרדה

• מחקרים העלו שהתקפי חרדה מתמשכים עלולים לגרום להפרעות נפשיות נוספות, כגון להוות טריגר להתפתחות הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
• מי שאובחן עם הפרעת חרדה נמצא בסיכון גבוה פי 3 לסבול ממחלות לב.
• לאנשים החווים התקפי חרדה יש סיכוי גבוה לסבול מפוביות שונות או מפחד חסר בסיס ממקומות, אובייקטים או אנשים.
• מחקרים מצאו גם כי קיים קשר בין התקפי חרדה לבין דיכאון, צריכה לא הולמת של אלכוהול, עישון סיגריות, סיכון להתאבדות וסוג של דיכאון המתרחש בחורף ומכונה הפרעה רגשית עונתית.

טיפול פסיכולוגי מיידי להתקפי חרדה

ניתן להקל על התקפי חרדה בעזרת טיפול פסיכולוגי, כשבדרך כלל השילוב של טיפול תרופתי ושיחתי הוא השילוב המוצלח ביותר להתמודדות עם הבעיה. לפני תחילת הטיפול חשוב לעבור בדיקות רפואיות כדי לשלול בעיות רפואיות, שלהן תופעות פיזיולוגיות דומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהתקף חרדה.

לכל אדם מגיע לחיות ברווחה נפשית טובה. טיפול פסיכולוגי בחרדה יאפשר לעמוד על שורשי החרדה ולנקוט בצעדים אפקטיביים לניהול נכון שלה. בטיפול מיושמות טכניקות טיפוליות שונות של הרפיה ולימוד מיומנויות להפחתת לחץ, בהן האדם יכול להשתמש באופן מיידי עם קבלת ההתקף.

במסגרת הטיפול חשוב לגלות את הטריגרים היוצרים את החרדה, לאתר דפוסי מחשבה והתנהגות הגורמים להתקפי החרדה. זיהוי הטריגרים ועבודה עליהם הינם מרכיב חשוב וחיוני בדרך לניהולם ולהתגברות עליהם. המטופל נמצא בסביבה תומכת ומכילה שמאפשרת לו לדבר ולשתף את רגשות הפחד שמתעוררים בו.

המטופל הניגש לטיפול פסיכולוגי יוכל להבין מה מקורן של התופעות הגופניות שהוא חש וירכוש כלים מעשיים להתמודדות יעילה עם מצבי החרדה להקלת התסמינים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים באופן מיידי. אלו יכולים להיות כלים כמו הרפיה, מיינדפולנס, או דמיון מודרך.

המטופל לומד שהחרדה אינה מסכנת חיים ושניתן לתת פירושים פחות מאיימים לתחושות גופניות שונות ולשנות את תהליכי החשיבה שאיתם התנהל עד עתה ולהחליפם לדפוסי חשיבה חיוביים ומקדמים.