אסוציאציות חופשיות והקשר שלהן לטיפול פסיכולוגי

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 13.1.21 | עודכן: 27.2.21

 

מהי אסוציאציה?

ההגדרה המילונית לאסוציאציה, היא קשר או חיבור בין 2 דברים העשויים להיות מסוגים או מעולמות תוכן שונים לחלוטין: דימויים, פעולות, רעיונות, זיכרונות וכיוצא באלה.

על פני השטח, האסוציאציות עשויות להצטייר כעניין שטחי למדיי, חסר כל פשר ומשמעות ברורה.

אסוציאציות הן מחשבות אשר עולות בראשנו כמעט באופן אינטואיטיבי. פעמים רבות, הן נטולות חיבורים לוגיים ורציונאליים. יתר על כן, כשאנו חושבים על המשמעות של אסוציאציות, עשויה להתעורר בנו התחושה, שהמח שלנו משתגע וחושב באופן מבולגן, כזה שאינו ליניארי ושיטתי.

האסוציאציות קשורות בעולם הרגש שלנו ולא בעולם האובייקטיבי אשר בחוץ הן מתייחסות לחוויות שחווינו, והן מייצרות קשרים וחיבורים, שנוצרו אצלנו באופן לא מודע סביב חוויות כאלה ואחרות.

האסוציאציות מבוססות על קשרי משמעות, כלומר על קישור של דבר מה מסוים, למה שהדבר הזה מייצג. למשל, המילה מיטה מייצגת קרש עץ ומזרון אשר משמשים אותנו לשינה. לעומת זאת, עבור אדם מסוים, משמעות המילה מיטה יכולה להוות חיבור למיתה, כלומר למוות של מישהו קרוב לו שארע לאחרונה למשל.

לפיכך, האסוציאציות נוצרות באופן שלרוב אינו הגיוני ומקורו בחיי הנפש העמוקים שלנו.

אנחנו כאן בשבילכם
השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

אסוציאציות חופשיות: סיבתיות או משמעות?

בהקשר זה חשוב להדגיש, את ההבדל בין יחסי סיבתיות (המאפיינים את מדעי הטבע) לבין יחסי משמעות (המאפיינים את מדעי החברה או מדעי הנפש). מדעי הטבע חוקרים דרך יחסים של סיבתיות או סבירויות: כלומר יחסים שניתן לצפות בהם ולחזות אותם מבעוד מועד בין 2 אובייקטים או יותר-כלומר שנראה את אובייקט A נראה גם את אובייקט B (כלומר אנחנו רואים מתאם חזק בין תופעות או אובייקטים). במדעים המדויקים לא ניתן לדבר על משמעות, ושאלת המשמעות בעצם הולכת לאיבוד לרוב.

לעומת המדעים המדויקים, במדע המתיימר לחשוב את הנפש, נדבר על משמעות:

התרומה של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה היא בהתייחסותו לנפש האדם כפועלת דרך יחסי משמעות ולא סיבתיות. הנפש שלנו פועלת לפי קשרים של משמעות או במילים אחרות, קשרים אסוציאטיביים. כפועל יוצא מכך, אם נרצה לשמור על חיים נפשיים אותנטיים ולפתור את קשיינו לעומקם, אל לנו לוותר על ציר המשמעות ולהפוך את חיינו ל"אובייקטיבים" מדי.

הצורך להפוך את חיינו לאובייקטיבים מובן, שכן אנחנו חיים בחברה רוויית ציפיות, חוקים וכללים, בשל כך, לא פעם, אנו מוותרים על חיינו הנפשיים, על מנת להתאים עצמנו לתרבות וציפיותיה הבלתי פוסקות, על מנת להישאר אהודים על ידי קרובינו וסביבתנו. אך נוכח כך, פעמים רבות אנו מוותרים על משמעות אישית ואמת רגשית.

האם השכל שלנו פועל באופן רציונאלי?

פעם היה מקובל לחשוב ולראות בשכל ישות רציונאלית, כזו אשר פותרת בעיות וחותרת לעבר האמת. לעומת זאת, פרויד, אבי הפסיכואנליזה העלה למודעות את העובדה שהשכל של האדם לא פועל באופן רציונאלי ועקבי. יתר על כן, פעמים רבות הוא דווקא פועל באופן שהינו הפוך לגמרי מן ההגיון והשכל הישר, בשל קונפליקטים עמוקים שהאדם חווה.

כך למשל, כיצד נוכל להסביר מצב שבו אדם מסוים, מפוטר פעם אחר פעם מעבודות, למרות יכולותיו וכישוריו הרבים ורצונו המודע להתקדם ולהצליח?

פרויד ראה את השכל כמצב מנטאלי האחראי על הסתרה פעמים רבות. פרויד כינה הסתרה זו כהדחקה, וטען כי אנשים מדחיקים חלק נכבד מחיי הנפש שלהם (לקריאה מורחבת על פרויד והפסיכואנליזה – לחצו כאן).

במילים פשוטות, הנפש שלנו עסוקה בהסתרה ובשקרים פעמים רבות, על מנת למנוע מחומר קשה לעלות למודעות שלנו ולטלטל את חיינו (לקריאה נרחבת על מדוע אנשים מסתירים ומשקרים אפילו לעצמם?).

מה יגרום לנו לאושר?

קל לנו לבלבל פעמים רבות בין הציר המדעי כביכול, ציר הסיבתיות, ולהפוך את הנפש שלנו על ידי השימוש בו, לאובייקט המושתת על קשרים סיבתיים. כלומר, פעמים רבות אנו חוטאים לחשוב, שדבר זה או אחר, או שיטה כזו או אחרת, תוביל לאושרנו.

אם רק נעשה א' או נתנהג ב' אז נזכה לג'. למשל: אם נלמד אז נהיה משכילים ומקובלים יותר חברתית, אז נהיה מאושרים. או אם נתעשר, כל בעיותינו יפתרו לבטח, ולא נחווה יותר קשיים ותסכולים. אם רק נמצא זוגיות או נתחתן, אז נהיה נחשקים יותר על ידי החברה. רבים מאיתנו מחפשים צידוקים דומים ואחרים, וחותרים לעבר השגת מטרות אלו.

אנשים רבים בפנייתם לטיפול הפסיכולוגי, חווים לחצים קשים ודוחקים למדי, ומבקשים מהפסיכולוג שיתן להם כלים, או שיטות מוגדרות. כאלה אשר יהיו להם לעזר ויוכלו לסייע להם במצבי הייאוש והתסכול אליהם הגיעו.

פעמים רבות, הבקשה לכלים ושיטות, נובעת מתחושת לחץ מתמשכת וצורך להרגיש טוב יותר. פעמים אחרות, בקשה זו עשויה לנבוע מהצורך לפעול בעולם כמצופה מהם "מבחינה אובייקטיבית". אך הנפש שלנו, לא בהכרח זקוקה לכלים ולשיטות הללו, ובמצבים מסוימים הם אף עשויים לייצר תסכול וסבל רבים יותר.

האדם פעמים רבות יודע מה עליו לעשות, אך מרגיש אשמה לגביי פעולות אלו ולכן נמנע מהן באופן מודע יותר או פחות, או לחלופין מרגיש שהוא נדחף לפעול בדרכים מסוימות שוב ושוב ולא מצליח להימנע מכך. למשל, אדם השרוי בדיכאון, עשוי לבקש מהפסיכולוג כלים, על מנת לצאת מהדיכאון. אולם אדם זה, עשוי להיות חסר מוטיבציה וכוחות פנימיים, ובשל כך לא לבצע את התרגילים או לקחת על עצמו את השיטות שהפסיכולוג 'נותן לו', ובשל כך עשויות לעלות תחושות קשות אף יותר, תחושות כמו כישלון ו"שוב אכזבתי".

לעיתים, הדיכאון עשוי לבטא תחושת אשמה עמוקה, ובגינה האדם מעניש את עצמו ולכן לוקח על עצמו את עונש הדיכאון. במצב מעין זה, הכלים שאמורים לעזור לו לצאת מהמצב הדיכאוני, עשויים להיתפס כפרס גדול מדי, שהאדם לא מרגיש שהוא ראוי לו בשלב זה (לקריאה מורחבת על התמודדות עם אישיות דיכאונית ואיך היא שונה מדיכאון – לחצו כאן).

בשל סיבות אלו ואחרות, הכלים שיינתנו פעמים רבות בטיפול, הם לא תמיד אלו אשר יוכלו ל"פתור" את הקושי, הבעיה או המצוקה המוצגת.

זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

טיפול מבוסס משמעות לעומת טיפול מבוסס כלים

לעומתם, המשמעות (התובנה אשר ניתנת בטיפול הפסיכולוגי דרך החקירה המשותפת של המטפל והמטופל), היא זו אשר מספקת הזנה רגשית לנפש, בדיוק כפי שמזון מספק הזנה לגוף. בשל כך, "המזון הרגשי" המתקבל בטיפול הפסיכולוגי הדינאמי דרך מתן התובנות והפירושים, הוא זה אשר יוכל לעשות את השינוי ולא כלי כזה או אחר. כיוון, שאין כלי אחד אובייקטיבי או שיטה אחת שתתאים לכולם כפי שהראנו בדוגמאות שהובאו כאן.

יתר על כן, אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה על ההבדלים שבין הטיפול הדינאמי (זה המבוסס על התובנה והמשמעות) לבין הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT-המבוסס כלים ושיטות קצרות מועד) בלחיצה על הקישור הבא, או על הטיפול הדינאמי קצר המועד מיסודו של ג'יימס מאן.

בטיפול הפסיכולוגי, המטפל לומד את המטופל: לרבות את צרכיו, את האמיתות הרגשיות הספציפיות שלו, את ההיסטוריה ההתפתחותית שלו ואת כלל המשתנים המשמעותיים אשר מלווים אותו בחייו. ביחד, המטפל והמטופל, מעלים תובנות בנוגע לאמת, אשר עשויה לצקת משמעות בחיי המטופל ובעקבות כך לרפא.

פעמים רבות, האמת הזאת (אשר לובשת ביטויים של תובנות) היא זו אשר תייצר את הכלים ואת השיטות מתוך האדם ולא מבחוץ. דהיינו, ברגע שהאדם מתחבר לעצמו, הוא כבר לא זקוק להכוונה חיצונית ולכלים, כאלה העשויים להשתנות מסיטואציה לסיטואציה, משום שמדובר בכלים אשר מצויים כבר בתוכו והופכים להיות חלק מהארסנל האישי שלו.

קצת כמו בדומה לדיאטה, ברגע שהאדם מתאזן באופן פנימי, הוא כבר לא זקוק לטבלאות קלוריות וליווי מבחוץ, אלא יכול להסתמך על מרכז הרעב הפנימי שלו ולדעת בדיוק כמה ואיך עליו לאכול.(לקריאה על שיטות טיפול בהפרעות אכילה).

דוגמא נוספת לכך, עשויה להיות מעולם הדייטים וההיכרויות. פעמים רבות אנשים מרגישים לא כשירים להיכרויות זוגיות ומוצאים את עצמם מתאכזבים אחרי כל דייט או קשר זוגי; חווים דחיות רבות, כישלונות בניסיון לייצר אינטימיות רגשית, מתמודדים עם פרידות חוזרות ונשנות, גירושין ועוד, נוכח היעדר כשירויות פנימיות אלו.

סיטואציות אלו, עשויות להיות מייאשות למדיי, ולהוביל את האדם לסדנאות, קריאת מאמרים והתייעצויות מרובות ושוטפות. אך למרות כל אלה, הדפוסים פעמים רבות ממשיכים להיות עיקשים ולהשתחזר שוב ושוב.

כמו בדוגמאות הקודמות, פעמים רבות מאוד, בלא שניתן להתנהגויות ולתחושות שלנו, משמעות עמוקה מעולמנו הפנימי ומההיסטוריה האישית שלנו, אנו עשויים לשוב ולחוות את אותם המצבים והסיטואציות כבאורח פלא.

לעומת זאת, ליווי מקצועי המאפשר עיבוד עמוק של הדפוסים ונתינת משמעות להם, עשוי לשנות את פני הדברים. הכלים והעצות המגיעים מבחוץ, עשויים להרגיש פעמים רבות כמו מדבקה שאנו נושאים על עצמנו, אך כזו שהדבק שלה עשוי להיחלש, נוכח התקפות הבאות מבפנים ומבחוץ.

כך למשל, דוגמא לכך עשויה להיות של דייט מאכזב (כזה המהווה התקפה חיצונית על האדם) או מצב רוח ירוד, כזה המייצר חוויה פנימית של חוסר ערך ומסוגלות (התקפה פנימית).

המדבקה החיצונית הזאת, אשר עשויה להתבטא בעצות, אימוץ התנהגויות וכדומה, לא תייצר באדם עמדה פנימית אחרת ולכן עשויה להרגיש רעועה וחיצונית למדי. לעומת זאת, מגע עמוק עם הרגשות ועם האמת הפמימית, עשוי לאפשר התהוות של מצב פנימי שונה, כזה אשר עשוי לשנות את מהות הסיטואציות והשחזורים שהאדם פוגש בחייו, באופן רדיקאלי למדי.

בהקשר זה חשוב לציין, זה לא שבטיפול הפסיכולוגי המטופל אינו רוכש כלים. אולם, אלו לא נחשבים ללב ולמהות העניין, שכן כלים הם נקודתיים. הכלים משמשים אותנו לסיטואציה או למצב כזה או אחר, ולרוב אינם לוקחים בחשבון, משתנים רבים וחשובים, כמו אלו הנסקרו כאן.

משתנים שונים עשויים לפגום ביעילות הכלי ובאפשרות שלו לסייע לאדם מעבר לסיטואציות השונות, למצבי הרוח השונים ומעבר לזמן כזה או אחר.

המטרה של התהליך הפסיכולוגי לעומת זאת, היא לאפשר לאדם להסתמך על הכלי הפנימי שבתוכו, אשר יוכל לשמש אותו תמיד, לאחר שיתפתח ויתבסס אופן מספק בטיפול, מעבר לסיטואציות ומצבים ספציפיים.

מקורות-

Jones, E. (1990). Free associations: Memories of a psychoanalyst. Transaction Publishers.‏

Noble, C. E. (1952). An analysis of meaning. Psychological review, 59(6), 421.‏

Rozin, P., Kurzer, N., & Cohen, A. B. (2002). Free associations to “food:” the effects of gender, generation, and culture. Journal of research in personality, 36(5), 419-441.‏