קושי בוויסות רגשי ודרכי טיפול
״איפוק הוא מרכיב של כוח״ – על חשיבותו של הויסות הרגשי
כיצד נגדיר רגש?
רגש הוא סוג של תגובה לאירועים חיצוניים או פנימיים וכולל שלושה רכיבים: רכיב גופני – ביטוי רגשי דרך הגוף המגיע דרך מערכת העצבים האוטונומית ומתבטא בקצב נשימה, קצב לב , לחץ דם ומידת הזעה. רכיב הבעתי – מתבטא בשפת הגוף ובהבעות פנים המעבירים מסר רגשי, כגון: כעס, עצב, שמחה, פליאה. רכיב התנסותי – פירוש סובייקטיבי לאותות הרגשיים שמסביב.
מהו ויסות רגשי?
יכולתו של האדם לעבד, לשלוט ולאזן את הרגשות בסיטואציה מסוימת מתוך שיקול דעת ושליטה בתגובותיו. כך, שהוויסות הרגשי הינו בעצם מנגנון השליטה של האדם על המערכת הרגשית שלו, המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מידי על פי הרגשות. כשלאדם יכולת ויסות רגשי תקינה הוא יכול להציב לעצמו מטרות, לבצען כהלכה ולייעל את תפקודו.
החיים היומיומיים מצריכים מאתנו להתמודד עם מגוון רחב של רגשות, להגמיש את צורת ההתמודדות שלנו ולהסתגל למציאות המשתנה כל הזמן. האופן שבו יצליח להתמודד עם מגוון האירועים שמסביבו קשור ליכולתו לווסת את רגשותיו. כשהרגשות אינם מווסתים התחושה היא אי יציבות נפשית וטלטלה רגשית. כשאדם אינו יכול לשאת את רגשותיו ולווסתם הוא מפתח תלות בדברים אחרים, כגון: פעולות פוגעניות, תלות באנשים אחרים, אוכל, התמכרות לאלמנטים מרגיעים (סיגריות, אלכוהול) ועוד.
התפתחות הוויסות הרגשי
ויסות רגשי הוא תהליך הדרגתי ומתמשך הנרכש עם הגדילה וההתפתחות של הילד עד להיותו מבוגר. פיתוח היכולת לוויסות רגשות נחשבת לאחת המשימות החשובות בהתפתחות האדם ומתחילה עם ההתנסויות הרגשיות מול דמויות מפתח בחיי הילד, דהיינו הוריו.
הילד הקטן לומד כיצד לווסת את רגשותיו במגוון סיטואציות, כמו למשל: פרידה מההורה, יכולת לדחות סיפוקים, התמודדות עם תסכול ועוד. בתחילה מסייע לו ההורה בוויסות רגשותיו – מלטף, מחבק, מרגיע ולמעשה ממלא עבור הילד את הפונקציה של ויסות רגשות. אך, אט אט ובתהליך הדרגתי ככל שהוא גדל, הוא אמור להצליח יותר ויותר לווסת את רגשותיו בעצמו.
לכן, הפנמה של דמות הורית זמינה ורגישה, הקשובה לצרכי הילד, מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים המסייעים להתפתחות יכולת הוויסות העצמי בילדות ובחיים הבוגרים.
להרחבה אודות טיפול פסיכולוגי בילדים
להרחבה אודות חשיבותה של הדרכת הורים
כיצד מתבטא קושי בוויסות רגשי?
קשיים בתהליכי הוויסות הרגשי יכולים להתרחש ברמה מודעת או לא מודעת ונובעים בעיקר מטריגר רגשי מקדים המערער את התגובתיות הרגשית. בעיות בוויסות רגשי מתבטאות ב”הצפה רגשית”, כלומר: קשיים בוויסות הרגשות של חוויות רגשיות שליליות או חיוביות, כואבות ואף משמחות, שמעוררות תגובה פיזיולוגית חזקה וחזרה איטית למצב הרגוע.
המערכת הרגשית עובדת ״שעות נוספות״ והאדם יכול להגיב בצורה מוגזמת לדבר קטן וחסר משמעות – ובאדישות כלפי דבר משמעותי. התגובות הבלתי הולמות יוצרות קשיים בתחום החברתי, נטייה ברורה לעימותים עם הסביבה, קושי להתמיד במערכות יחסים או במקומות עבודה ושינויי מצבי רוח תכופים. כל אינטראקציה בינאישית היא פוטנציאל להתפוצצות ומצריכה אנרגיות אדירות של התמודדות.
“המחירים” של הקושי בוויסות רגשי
רגישות גבוהה מאוד לגירויים רגשיים
אדם עם רגישות גבוהה יבחין בכל איתות רגשי אצל האחר המתבטא בהבעת פנים, טון דיבור או שפת גוף. התגובה לאיתותים רגשיים אלו יכולה להיות חזקה מאוד ולהתבטא בצורה של כעס או הבעת עלבון – בשל פרשנותם המוטעית כפוגעניים.
להרחבה אודות התקפי זעם
רגישות יתר ברמה הרגשית, המחשבתית והגופנית
תחושתו של האדם שלו קושי בוויסות רגשי היא של הימצאות במצב חירום תמידי. המערכת הרגשית, הגופנית והקוגניטיבית נמצאות כל הזמן ברגישות ובתגובתיות יתר.
המערכת הגופנית דרוכה ומתוחה באופן תדיר ומתבטאת בסימנים גופניים של לחץ (דופק מוגבר, שרירים מתוחים וכדו’), המערכת הרגשית תאופיין ברגשות עוצמתיים ובלתי פרופורציונאליים לסיטואציה והמערכת הקוגניטיבית תהיה עסוקה בניתוח אובססיבי של פרטים ותרחישים, חשדנות וחוסר אמון. החשש מהצפה רגשית יכול להביא את האדם גם לתגובה הפוכה של שליטה רגשית מופרזת ונוקשה מדי המעצימה רגשות שליליים ומונעת מהאדם יצירת תקשורת בין-אישית יעילה במערכות יחסיו השונות.
הפרעות רגשיות כמו חרדה, דיכאון ותחושת ריקנות
לרוב מדובר בהצפה של רגשות עצבות, חוסר יכולת לחוש הנאה וריקנות רגשית. תחושות רגשיות אלו גורמות לאדם להיות חסר מוטיבציה והוא נמנע ממעורבות בפעילויות. הימנעות זו גורמת לו לרגשות אשמה, לעצבנות ולקושי לעמוד בלחצים.
להרחבה על טיפול בחרדה
להרחבה על טיפול בדיכאון
דימוי עצמי נמוך
ליקויים בוויסות רגשי יכולים גם ליצור קשיי הסתגלות למצבים חדשים, תסכולים חוזרים ונשנים, כישלונות ואכזבות בשטחי חיים שונים. בעקבות התנסויות אלו יכולה להיווצר פגיעה בדימוי העצמי. התחושה של “עיוורון רגשי” שוחקת את ההערכה והביטחון העצמי.
המתמודדים עם קשיי ויסות רגשי חווים פעם אחר פעם את המשובים השליליים מהסביבה לגבי תגובותיהם הבלתי מותאמות ומתייחסים לעצמם כ”אני שרוט/ה” או “אני דפוק/ה” ובבד בבד ממשיכים להגיב באופן לא מותאם. כך הם מנציחים את הבעיה. כל אלו מעוררים חרדה ממצבים חברתיים, משפחתיים, זוגיים ומקצועיים.
קשיים ביחסים בין-אישיים ובשימור מערכות יחסים
כדי לקיים מערכת יחסים קבועה ועמוקה נדרשת יכולת ויסות רגשי יציבה, ובמיוחד היא נדרשת במצב של קונפליקט בין-אישי המחייב תקשורת תקינה כדי להתמודד עמו. אדם המתמודד עם קשיים בוויסות רגשי מתקשה להתמודד עם כל רגש ובמיוחד עם רגשות קשים. במצב כזה במקום לפתור את הקונפליקט הוא עלול להסלים לסערת רגשות שתוצאותיה עלולות להביא לסיום היחסים הזוגיים או החבריים (להרחבה על טיפול פסיכולוגי בזוגיות)
קושי לשיים (לתת שם) לחוויות רגשיות
תהליך שיום הרגשות אצל אדם שלא סובל מקושי רגשי נוצר באופן טבעי והוא תוצאה של למידה שנרכשה לאורך החיים. תהליך זה לקוי אצל המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי.
קושי ביצירת מטרות וציפיות ריאליות
אחד הקשיים המרכזיים של המתמודדים עם קשיי ויסות רגשי הוא להגדיר מטרות קצרות וארוכות טווח. בהיעדר מטרות, כל סיטואציה עלולה להוביל לתנודתיות רגשית ולפירוש רגשי בעייתי: או ש”הכל קטן עלי ואני לא נלחץ מכלום” או ההיפך – “כל מטרה מלחיצה ומשתקת אותי”.
פגיעה בתחושת המסוגלות – הזדקקות מתמדת לתמיכת הסביבה, על מנת לקבל אישור וחיזוק חיובי לכל פעולה .
ויסות רגשי – האם יש הבדלים בין גברים לנשים?
לנשים ולגברים יש צורות תקשורת שונות, חשיבה אחרת ושוני גם באופן שבו הם תופסים את העולם מבחינה רגשית. מחקרים פסיכולוגיים שפורסמו בעבר, מצאו שלגברים יש יכולת גבוהה יותר בוויסות רגשות. מחקר שפורסם לאחרונה בדק את הבסיס הנוירולוגי לוויסות רגשי בקרב מדגם רחב של מבוגרים צעירים וזיהה הבדלים בין גברים לנשים גם באזורים המוחיים האחראים על ויסות רגשי.
כמו כן אושש המחקר את ממצאי מחקרי העבר בנוגע ליכולת הוויסות הרגשית השונה בין המינים.
טיפול פסיכולוגי בוויסות רגשי
במסגרת הטיפול הפסיכולוגי יוכל הסובל מקשיים בוויסות הרגשי ללמוד ולרכוש כלים להתמודדות שונה ממה שהכיר עד היום, יקבל תובנות לגבי הטריגרים הרגשיים המגרים אצלו את המערכת הרגשית ובעקבות כך את תגובותיו הרגשיות.
המטפל יעבוד עמו על זיהוי תחושותיו בתוך סערת ההצפה הרגשית ויעזור לו להבין ולשנות את הפרשנויות הסובייקטיביות שלו על האותות הרגשיים שהוא קולט מהסביבה. המטופל ילמד לשאול עצמו : “האם הרגש שאני מרגיש בעוצמה כרגע, נמצא בהלימה עם העובדות?” התשובה לשאלה זו דורשת קשיבות פנימית, אבל מעניקה לאדם יכולת לעצור ולהחליט כיצד להתנהג ולמנוע התפרצויות מיותרות.
במהלך הטיפול הפסיכולוגי יכול המטופל לפתח דפוסי חשיבה מועילים, לשלוט בדחפים ובנטייה לאימפולסיביות, כמו גם ללמוד כיצד להצליח להגיע לרגיעה עצמית באופן יעיל. הוא יעבוד עם המטפל על הדרכים להרגעת רגשותיו העוצמתיים וכיצד לארגן את התנהגותו כך שיוכל להשיג את מטרותיו מבלי לפגוע בעצמו או באחרים.