מהם מנגנוני הגנה?

מנגנוני הגנה הם מנגנונים נפשיים, מעין אסטרטגיות פסיכולוגיות, שנועדו לשמור ולהגן על נפש האדם, באופן לא מודע, מפני חרדה הנובעת ממחשבות או תחושות לא מקובלות. מנגנוני ההגנה על פי פרויד הם ברשות האגו. האגו רוצה להגביל פעולות הרסניות ודחפיות מהאיד ורוצה למנוע התנגשויות עם המצפון (המגיעות מהסופר אגו). לכן ומתוך רצון להפחית את המתח שנוצר, האגו יוצר מנגנוני הגנה שישמרו על תפקוד תקין.

זיגמונד פרויד הגה את המושג והרעיון מנגנון הגנה, כדי להסביר כיצד הנפש שלנו עובדת ומתקשרת בחיי היומיום. זאת, לאור טענתו של פרויד שרוב חיי הנפש שלנו מתנהלים באופן לא מודע. מחשבה זו שהינה ודאי ברורה לקרוא של ימינו, היתה פורצת דרך באותם ימים: רוב חיי הנפש שלנו מנוהלים מאזורים שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם. כלומר, אנחנו מתנהגים, פועלים ומקבלים החלטות לא באופן מודע.

פרויד תאר מספר מנגנוני הגנה, אבל פסיכואנליטיקאים רבים אחריו הרחיבו את ההבנה של מנגנוני הגנה. כך, בתו אנה פרויד (הידועה כהוגת פסיכולוגיית האגו) היתה זו שהרחיבה והעמיקה את העיסוק וההבנה אודות מנגנוני הגנה. נוסף לכך, לעומת פרויד, היא הרחיבה בעיקר את מנגנוני ההגנה שנמצאים באגו- בחלק של הנפש שלנו שבא באינטראקציה עם העולם החיצוני.

חרדה ומנגנוני הגנה

פרויד האמין כי צרכים לא מודעים המגיעים מאזורים ראשוניים וארכאיים של הנפש (איד), נמצאים באזורים לא-מודעים של הנפש ומאיימים לעלות למודעות ובכך לגרום לחרדה. הנפש, במטרה לא להתמודד עם קונפליקטים לא פתורים אלה, שומרת על עצמה על ידי מנגנוני הגנה.

הדחקה

הדחקה הוא מנגנון ההגנה העיקרי שהעסיק את פרויד. פרויד חיפש אותו וחשב דרכו כשפגש מטופלים. הדחקה הוא מנגנון אשר מדחיק/דוחף מחשבות, זכרונות ודחפים פנימיים, מאיימים– אל הלא מודע. לדוגמא, פרויד בשלב הפאלי, באזור גיל שלוש (שבו מופיע תסביך אדיפוס), האמין כי הילד מפחד מהמחשבות שלו אודות האם: הילד רוצה להתחתן עם האם ולהרוג את אביו ופוחד כי האב יגלה זאת.

זהו המכניזם הבסיסי והפשוט ביותר. פרויד האמין כי הדחקה של זכרונות ילדות מסוימים היא אוניברסלית. מאוחר יותר בחיים, אנשים עלולים להדחיק זכרונות שעלולים לגרום להם לחרדה בגלל שאינם מתאימים לאמונות של האדם לגבי עצמו (self concepts).

להמשך קריאה על פרויד והפסיכואנליזה הקלאסית>>

מנגנוני הגנה מאוחרים

קליין, המשיכה את הגותו הפסיכואנליטית של פרויד, אך האמינה לעומתו, שיצר המוות הוא הדומיננטי בחיי הנפש, על פני יצר החיים, כפי שהאמין פרויד שהמיניות/ליבידו הוא שמניע אותנו.

קליין האמינה כי על מנת לשמור על יציבות בחיי הנפש, האדם זז בין עמדות של רודפנות- עמדה סכיזופרנואידית, לעמדות של השלמה עם המציאות, הכרוכה בכאב- עמדה דפרסיבית (דכאונית).

מה שמאפיין לדעת קליין את העמדה הסכיזופרנואידית הוא פיצול: בין טוב לרע, בין חיים למוות וכיוצא בזה.

לכן, מנגנון ההגנה המשמעותי על-פי קליין היה פיצול.

פיצול

פיצול מתייחס בדרך כלל להגנה לא בשלה, לפיה השקפות קוטביות על העצמי ועל אחרים מתעוררות בעקבות רגשות סותרים בלתי-נסבלים. כך למשל, אדם יכול לעשות אידיאליזציה לדמות מסוימת ולראותו כטוב גמור ולאחר מכן לראות אותו באור שלילי בלבד- דאוולואציה (הפחתת ערך) ולראותו כרע מושלם.

פיצול מאפשר לאדם לשמור בו זמנית על עמדות סותרות כלפי עצמו וכלפי אחרים, אך גם מונע השקפה שלמה יותר, אינטגרטיבית, שמשלבת בין העמדות. פיצול מתייחס למגוון חלקים בתוך האישיות והתודעה. הפיצול עשוי להתבטא בחלוקה בין מציאות פנימית וחיצונית, רגשית לא מודעת ומודעת.

בצורות מסוימות שלו, פיצול יכול להיחשב כצורה של דיסאסוציאציה (ניתוק).

בנוסף, פיצול אופייני לחשיבה פרימיטיבית בגיל הרך, המספק בסיס להגנה ראשונית-חושית.

להמשך קריאה על מלאני קליין והתפתחות מושג העמדות>>

מנגנוני הגנה ברשות האגו (האני)

אנה פרויד, בתו של פרויד, הרחיבה את התיאוריה הפסיכואנליטית של אביה בדבר חשיבות המנגנונים המודעים והלא-מודעים בתוך האגו (האני). על כן, היא גם הרחיבה את מנגנוני ההגנה הגבוהים יותר, מנגנוני הגנה ברשות האגו שנציג להלן.

השלכה

ייחוס דחפים ועמדות לא מקובלות שלנו, לאחרים, באופן מוגזם. מנגנון זה דומה לרציונליזציה, בכך שהוא מגן עלינו מתכונות שלנו שאיננו מכירים בהן.

התקה

העברת דחף מהאובייקט המקורי (מעורר הדחק), לאובייקט אחר (נייטרלי יותר). פרויד האמין כי זו הדרך המספקת ביותר להתמודדות עם דחפים מיניים או אגרסיביים. לדוגמא, ילד שכועס על הוריו, מכה את אחיו ולא את הוריו, כי חושש שאם יכה אותם, ההשלכות יהיו משמעותיות יותר.

הכחשה

האדם מסרב לקלוט את המציאות או להתמודד איתה כיוון שהמציאות לא נעימה ולא רצויה.

רגרסיה

חזרה לשלב התפתחותי מוקדם יותר, הכרוך בהתנהגות ילדותית יותר ואחריות פחות יותר.

היפוך תגובה

מצב בו האדם מבטא בהתנהגותו דחפים, רגשות והתנהגויות ההפוכים מתחושותיו האמיתיות. למשל, אדם שמרגיש חשש רב לפני הרצאה בפני קהל, יספר למשפחתו כי הוא בטוח שההרצאה תהיה מעולה וינסה למכור עוד כרטיסים להופעתו.

סיכום

לסיכום, ההגדרה הראשונה של מנגנוני ההגנה התחילה עם חשיבתו של פרויד על הנפש, תוך ניסיונו להבין מאין נובעים החלומות והפנטזיות הלא מודעים שלנו. פרויד הבין כי רוב חיי הנפש לא מודעים וגרס כי החשיפה של תכנים מודעים תוכל להוביל לריפוי, דרך חשיפת המודחק. פרויד העמיק בעיקר את חשיבתו אודות המודחק, כיוון שעבד עם מטופלים נוירוטיים (חרדתיים). קליין, שעבדה עם מטופלים מורכבים יותר, הרחיבה את החשיבה של מנגנון הפיצול שהאמינה שהוא מנגנון ארכאי וראשוני יותר בנפש האדם.

החשיבה על אודות ניטור מנגנוני הגנה בטיפול וחשיפתם (או אי חשיפתם), עד היום נחשבתם ככלי ריפויי משמעותי בתוך הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה.