הקדמה
יצירתיות נחקרה לאורך עשרות שנים. ליצירתיות התייחסויות תיאורטיות ונקודות מבט שונות שאליהן נתייחס במאמר הנוכחי. באופן ספציפי, בחרנו להתמקד בחיבור המושג לעולם הנפשי, תוך דיון באפשרות לפתח את החשיבה והיכולת היצירתית על ידי עבודה רגשית (טיפול פסיכולוגי).
מה ההגדרה המילונית המקובלת ליצירתיות?
ההגדרה המקובלת ליצירתיות היא: “תהליך מנטאלי שהתוצאה שלו, היא יצירת דבר מה חדש, שטרם היה קיים קודם לכן”. בנוסף, התוצר החדש שהומצא, על מנת שייחשב ליצירתי, צריך להיות רלוונטי לסיטואציה או לתחום הנידון.
נמחיש זאת באמצעות דוגמא: המצאת תרופה חדשנית בתחום הטיפול בסרטן, הינה המצאה יצירתית, שכן היא מאפשרת טיפול חדש, כזה שטרם היה קיים קודם לכן, ואשר נמצא שימושי במחקרים, ובשל כך רלוונטי לחולים רבים ולתחום הטיפול בסרטן בכללותו.
לעומת זאת, יצירת מטוס חדש ללא כנפיים, היא אכן יצירה של כלי תחבורה חדש, אך המצאה זו לא תיחשב המצאה יצירתית, שכן מטוס זה אינו שימושי לעולם התעופה ולא יכול לשמש אנשים הרוצים לטוס ואת חברות התעופה, ובשל כך לא יכול לשמש את המטרה שלשמה הומצא.
מי הם האנשים הנחשבים ל”יצירתיים”?
כאן השאלה המתבקשת היא, האם יצירתיות הינה תכונה מולדת או שניתן לפתח אותה, ואם כן, הכיצד, ומהם הגורמים המשפיעים עליה?
ושאלה נוספת אשר עשויה להתעורר בכולנו, היא האם רק האנשים אשר התברכו בכישרון אומנותי מיוחד, כגון יוצרים מוזיקאליים גדולים, ציירים, סופרים מחוננים, או שחקני כדורגל מוכשרים, הם אלו הנחשבים ליצירתיים?
אנשים העובדים במקצועות ותחומים שעשויים להיתפס כ’משעממים’, בשל העיסוק השגרתי הטבוע בהם, לצופה מן הצד, כגון: הנדסה, תיכנות, טבחות וכדומה- עשויים דווקא הם לגלות יצירתיות רבה בעבודתם ולהפגין חשיבה יצירתית ופורה.
כך למשל, מהנדס עשוי לפתח תוכנה חדשנית ומהפכנית, כזו שלא הומצאה קודם לכן, העשויה לשנות את פני הדברים בעולם ההייטק.
בהמשך לכך, טבח עשוי לגלות יצירתיות ורעיונות חדשניים בתחומי האוכל והבישול.
מכאן שאם נחזור להגדרה המילונית הרווחת ליצירתיות, שלפיה יצירתיות היא חידוש או המצאה המקדמת ומשנה את פניו של עולם תוכן מסוים, נוכל להבין את הדוגמאות הנידונות.
לפיכך, בהתבסס על הגדרה זו, ניתן לראות כי קיימות צורות שונות ליצירתיות ואין היצירתיות בלעדית לתחום עיסוק או לעולם תוכן מסוים. כל אדם אשר ‘ממציא את הגלגל’ או מראה יכולת לחשוב מחוץ לקופסה בתחום עיסוקו, נוהג לפיכך, באופן יצירתי או מראה חשיבה יצירתית וחדשנית.
האם היכולת היצירתית היא יכולת מולדת או נרכשת?
כמו כל שאלה הנשאלת בתחום הפסיכולוגיה, גם כאן התשובה הינה מורכבת. הסברה הרווחת בקרב חוקרים בתחומי היצירתיות, היא כי יצירתיות היא הן תכונה מולדת והן תכונה נרכשת. נסביר: כפי שנוכל במצבים רבים לשפר אינטיליגנציה על ידי אימון או העשרה סביבתית, כך גם היכולות היצירתיות של האדם עשויות בהחלט להשתפר.
באילו מצבים לא תתאפשר חשיבה יצירתית ואיך מתמודדים?
כולנו מכירים את המצבים שבסיטואציות מסוימות אנחנו לא מצליחים לחשוב, מעין בלאק אאוט המצמצם את יכולת החשיבה שלנו. זאת בניגוד למצבים אחרים, שהינם מצבים נעימים שיכולת החשיבה שלנו בהם הינה פתוחה ופורייה יותר.
כך למשל, בסיטואציות שבהם אנו חרדים מאוד, כמו למשל בסיטואציית בחינה, החשיבה שלנו עשויה להיהפך צרה ואף להיחסם לחלוטין (לקריאה מורחבת על התמודדות עם חרדת מבחנים). לעומת זאת, כשאנו בסביבה מקבלת וכשאנו חשים בטוחים יותר, החשיבה שלנו הופכת לבהירה ורחבה יותר ועשויה להתפתח בנו מתוך כך חשיבה יצירתית.
פעמים רבות טיפול בחרדה, עשוי לאפשר לנו להרגיש בטוחים יותר, ומתוך כך גם שלווים ורגועים יותר, ובכך לאפשר לנו להתפתח ולהתקדם בחיינו באופנים יצירתיים.
מחקרים שונים מראים שסיטואציות מסוימות מעודדות יותר יצירתיות בקרב אנשים מסיטואציות אחרות. למשל אנשים אשר עמוסים מנטאלית מגלים פחות פתרונות יצירתיים. עבודות היומיום, והמטלות השוטפות מאפשרות פחות מרחבים יצירתיים.
מצב רוח טוב מזוהה יותר עם יצירתיות מאשר מצב רוח פחות טוב. לכן, אם למשל מקום המעסיק עובדים, ירצה לשפר את היצירתיות של הצוות שלו, הוא יהיה צריך להשקיע בתחושה הכללית של העובדים שלו על ידי פעילויות שונות: ימיי כיף, שיחות אישיות תוך תיאום ציפיות וכיוצא באלה.
יתר על כן, טיפול רגשי, הוא כזה אשר עשוי לסייע לאדם לחוש טוב יותר. שיפור מצב הרוח מוביל להרחבת החשיבה, ומכאן ליצירתיות גדולה יותר.
התמכרויות וחשיבה יצירתית
כאן ראוי לסייג, את מצב הרוח “המרומם” הרגעי, שאנשים רבים מגיעים אליו באמצעות התמכרויות שונות, כגון התמכרות לחומרים (אלכוהול וסמים), קניות, הימורים, מין וכדומה (לקריאה מורחבת על טיפול פסיכולוגי בהתמכרויות).
במצבים אלה, אנשים נוטים להרגיש יצירתיים יותר, אך זוהי אינה אלא יצירתיות מדומה. אנשים באופן כללי מגלים ביטחון גדול יותר ביכולות שלהם, כאשר הם תחת השפעת חומרים ממכרים, כמו אלכוהול או סמים, ובשל כך מצבים אלו הינם אשלייתיים ולא כאלה אשר ניתן להגדיר אותם כיצירתיות אוטנטית – כזו המאפשרת חוויה של חיות וחיוניות אמיתיות ועקביות.
השפעת החומרים, מייצרת תנודתיות רגשית רבה, ואף down רגשי במצבים רבים, ולפיכך היא מצמצמת את האדם מבחינה אישיותית ולא מפתחת אותו.
מדוע ילדים יצירתיים יותר ממבוגרים?
ילדים חושבים פחות בתוך הקופסה. הם נוטים שלא להגביל עצמם על ידי מוסכמות חברתיות כאלה ואחרות, ע”י חשיבה קטגוריאלית וכזו אשר שמה גבולות.
יתר על כן, החלק במח אשר אחראי על עכבות וויסות הינו פחות מפותח אצל ילדים (מה שטומן בחובו גם חסרונות, כיוון שהם פחות יכולים לחשוב על השלכות מעשיהם ועל העתיד). נוכח כך, פעמים רבות נוכל להבחין בנהיגה מהירה ולא זהירה אצל בני נוער.
החלק במח אשר יותר מפותח אצל מבוגרים ופחות אצל ילדים (האונה הקדם פרונטאלית), הוא זה שבמובנים מסוימים מפחית את היצירתיות. האונה הקדם מצחית, היא האונה המוחית האחראית על החלטות והוצאתם לפועל. זהו אזור במח, המסיים להתפתח מאוחר בחיים.
האונה הקדם מצחית מהווה חלק חשוב במח שלנו. היא זו המאפשרת לנו לייצר קשרים חברתיים, לחזות את התנהגויות הזולת ואף לבקר את התנהגות הזולת ואת ההתנהגות שלנו.
לפיכך, חלק זה מצד אחד מעכב ומרסן את היצירתיות שלנו, אך מנגד הוא חשוב לתפקודנו החברתי. לפיכך חשוב למצוא את שביל הזהב.
המרחב הטיפולי, מאפשר התחברות ל’ילד הפנימי’, שכן טיפול פסיכולוגי פעמים רבות מאפשר להתחבר לקול האוטנטי שלנו, זה שנמצא מתחת לכל הנורמות, הקיבעונות והתבניות שיצרה החברה בנפשו של האדם.
מצבים יצירתיים רבים, מתרחשים ברמה הלא מודעת, בשעת חלומות ודרך אסוציאציות חופשיות: מחשבות אשר משייטות במוחנו ומתחברות לכדי ‘רעיון’.
אפילו דוגמאות יומיומיות פשוטות יכולות להדגים מצב עניינים מעין זה, למשל כאשר אנחנו מנסים להיזכר בדבר מה ואין הדבר עולה במוחנו, אנו עשויים להפעיל לחץ ‘חזק יותר’ כדי להיזכר בו.
הלחץ המודע שאנו מפעילים, עשוי לסגור את האפשרות של הדימוי שאנחנו מחפשים במוחנו מלהופיע לפנינו. לעומת זאת, דווקא כאשר אנחנו מרפים ומשחררים מכך, הדבר שאותנו חיפשנו ישוב אלינו. מכאן שהתת מודע שלנו שהינו יצירתי במהותו, עובד טוב יותר תחת מצבים של רוגע ונחת. התת מודע שלנו עובד כל הזמן, ובמצבים של רוגע ונחת ה’פיתרונות’ צצים. לעיתים הלחץ והאי שקט הם כה משמעותיים, עד שלא ניתן לחוות בתוכנו פתרונות יצירתיים.
לפיכך, קיימת חשיבות להבין את הלחץ הפנימי, ולטפל בו.
באם אתם חשים לחוצים בחיי היומיום שלכם, עמוסים או פשוט מרגישים שהייתם רוצים להכיר את עצמכם טוב יותר, צרו איתנו קשר. צוות המומחים של מכון סול ישמח לכוון ולסייע לכם.
מה הקשר בין הפרעת קשב ליצירתיות?
פעמים רבות נוטים ליצר קשר בין אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז לבין יצירתיות.
חשוב לציין כי במקרים רבים ילדים ואנשים המתמודדים עם הפרעת קשב, לא מצליחים להתרכז ולהתמיד לאורך זמן, ולפיכך הרעיונות שפוקדים את מוחם הולכים כשם שבאו.
לפיכך, חשוב לאבחן ולטפל בהפרעת הקשב והריכוז, על מנת לסייע ולשפר את הפוטנציאל היצירתי.
מקורות-
Hughes, D. J., Lee, A., Tian, A. W., Newman, A., & Legood, A. (2018). Leadership, creativity, and innovation: A critical review and practical recommendations. The Leadership Quarterly, 29(5), 549-569.
Miraka, O., & Tritsaroli, V. (2019). Stress and Creativity: The mediating role of Anxiety and Depression.
Oztop, P., & Gummerum, M. (2020). Group creativity in children and adolescents. Cognitive Development, 56, 100923.
