דיכאון נחשב לאחת התופעות הנפשיות השכיחות באוכלוסייה. אדם אחד מכל חמישה אנשים חווה דיכאון בנקודה כלשהי בחייו. סיבות הופעת הדיכאון הן מגוונות, אך ניתן לחלק אותן לסיבות חיצוניות – מחלה, גירושים, אובדן, פיטורים וכדו’ וכן לסיבות נפשיות פנימיות שלעיתים אף לא ברורות לחולה עצמו.
כשבן הזוג חולה, לדוגמה, בשפעת שסימני המחלה שלה ברורים לעין, קל מאוד להביע כלפיו אמפתיה ולטפל בו. אבל, במקרה של קושי רגשי כדוגמת דיכאון, קשה יותר לראות את הקשיים שעימם הוא מתמודד ולגלות את אותה האמפטיה למצבו.
קצת סטטיסטיקה
מנתונים של ארגון הבריאות האמריקאי מ־2017, עולה כי אוכלוסיית האנשים הסובלים מדיכאון בכל העולם מונה כ־350 מיליון איש בגילאים שונים. הסיכוי לאירוע דיכאון חוזר עומד על 50 אחוז והסיכוי לחזרת דיכאון בפעם השלישית הוא מעל ל- 80 אחוז. נשים נמצאות בסיכון גבוה פי שניים מגברים ללקות בדיכאון. החוקרים סוברים שיש כמה סיבות לכך, כמו: המטען הגנטי השונה בין נשים לגברים, השפעת הורמונים על המוח ואולי גם משום שהאישה היא לרוב רגישה יותר.
כיצד ניתן לזהות שבן/בת הזוג נמצאים בדיכאון?
קורה שאנשים מתחילים להרגיש רע מבחינה נפשית – עצב, דכדוך, חרדה קשה וצמצום תפקוד, אך הם מייחסים את הסימפטומים הללו למשהו זמני שיחלוף בקרוב. לעתים אכן כך קורה – כעבור כמה ימים המצב משתפר והתחושה הנפשית הקשה חולפת.
אולם, לעתים קרובות יותר, המצב הנפשי הולך ומחמיר עם הזמן. בן/בת הזוג שמים לב שהתנהגותו של בן/בת הזוג משתנה לרעה ואינה חולפת.
מצב זה חייב להדליק אצלם “נורה אדומה” המזהירה בפני התפרצות של דיכאון. אם כך פני הדברים, חשוב שבן/בת הזוג “ישים מראה” בפני האדם הדיכאוני וישתף אותו במחשבותיו שהוא כנראה סובל מדיכאון.
סימפטומים לזיהוי דיכאון
- הסתגרות, חוסר רצון לתקשר
- בכי, לרוב ללא סיבה אובייקטיבית
- מצב רוח כללי ירוד
- חוסר רצון לתפקד ולבצע מטלות או לעשות פעילות מהנה כלשהי
- שינויים בתיאבון ובהרגלי השינה
- מוטיבציה נמוכה ביותר
- תחושת ריקנות וחוסר משמעות
- התנהגות עצבנית עד תוקפנית כלפי בני המשפחה
- ירידה בחשק המיני
- פיתוח הרגלי התמכרות
- נטייה להזנחה עצמית – ירידה בהרגלי ההיגיינה והטיפוח
- תלונות על כאבים, חולשה ועייפות.
זוגיות עם חולה בדיכאון הינה סוגייה מורכבת כשבן/בת זוג חווה דיכאון קיימת השלכה מיידית על המערכת הזוגית והמשפחתית.
נוצר מלכוד שלא ניתן לפתור אותו כל עוד בן/בת הזוג נמצאים במצב נפשי שכזה:
בן/בת הזוג המדוכא דורש תשומת לב ותמיכה ואינו מתפקד כמו בעבר. בן/בת הזוג הבריא/ה נמצא תחת עומס כפול – הן של מחויבויות הבית והילדים והן הצורך שלו להשקיע זמן ואנרגיה לסייע לבן הזוג הסובל.
בן הזוג הבריא מרגיש כאב וסבל ולפעמים אפילו מאשים את עצמו שאולי עשה משהו שבגללו התפרץ הדיכאון.
כמו כן, אין ספק, שבן/בת הזוג המתפקדים זקוקים אף הם לתמיכה ועידוד בשל המצב החדש שנכפה עליהם.
במידה והדיכאון נמשך תקופה ארוכה נשחקים כוחותיו של בן/בת הזוג הבריאים והם חווים מצוקה, תסכול ומרירות העלולים לגרום גם להם לסימפטומים דיכאוניים.
אבל, מה קרה פתאום?
בן הזוג, שחי לצד אותו בן/בת זוג בעבר מתקשה להבין את השינוי הפתאומי שחל בבן/בת זוגו. כיצד חיים תקינים ושגרתיים הפכו תוך זמן קצר ולעיתים אפילו ללא מניע ברור, לחיים של חוסר תפקוד, עצבנות ושקיעה פנימית.
לכן, יכול להיות שהוא/היא יתקשו לגלות אמפתיה ותמיכה שמאד נחוצים במצב הזה. חוסר ההבנה הזה מעורר בסובל מדיכאון תחושה חזקה של ביקורת ואשמה. בהתחשב בכך, שלאנשים שחווים דיכאון יש מלכתחילה נטייה לביקורת עצמית ותחושת חוסר ערך, דינמיקה זוגית זו עלולה להגביר אצלם את המחשבות השליליות ולהעמיק את הדיכאון.
אני לא יודע/ת איך לנהוג במצב הזה!
בן/בת הזוג, שלרוב אינו מגיע ממקצוע טיפולי כלשהו, יכול למצוא את עצמו מתלבט כיצד לנהוג במצב כזה שאינו מוכר לו ומרגיש חסר אונים ומבולבל. הוא יודע שעליו לסייע ולתמוך, אך כל מה שהוא עושה או אומר אינו מתקבל על ידי הצד השני בברכה ובאהדה.
במצבים שונים הוא אינו יודע מה לומר או מה לעשות. הוא גם אינו מבין את משמעותו המלאה של הדיכאון – איך הוא מתבטא ולמה עליו לצפות בסיטואציות שונות.
לעיתים הוא/היא מוצאים עצמם חוששים להביע מחשבות, רעיונות או רצונות והאם לתכנן תוכניות קדימה.
בן/בת הזוג הסובלים מדיכאון רואה את הקושי של בן/בת זוגו, אך אינו יכול לעזור לו. הדינמיקה שנוצרת הינה בעייתית ועלולה להוביל לתחושת אשמה וכעס ולהחריף את המצב הקיים.
מה אתה צריך ממני עכשיו? כיצד אני יכול לעזור לך?
בדינמיקה הזוגית החדשה שנוצרה בין בני הזוג חשוב לשמור על ערוץ תקשורת פתוח עד כמה שניתן.
- לשאול את בן/בת הזוג הסובלים מדיכאון מה הם צריכים וכיצד ניתן לעזור להם כאן ועכשיו
- האם הם זקוקים למגע?
- האם לתוכנית פעולה אקטיבית?
- מה לעשות עם התוכניות שתוכננו – לא לקיימם מפאת חשש לעומס וללחץ או דווקא לעשות הכול כדי לקיימם ולצאת מהשגרה?
חשוב שבן/בת הזוג הבריא ישתף את החולה בתחושותיו וינסה להבין מה בן/בת הזוג החולה היו רוצים לקבל ממנו. לברר איתם מה עושה להם טוב בימים קשים אלו ולחילופין מה מכביד עליהם. חשוב ליצור ע”י התקשורת תחושה שהסובל מדיכאון נמצא בסביבה תומכת ודואגת.
מי מתמודד בקלות יותר כשבן הזוג מדוכא – נשים או גברים?
באופן כללי ניתן לומר שנשים יותר תקשורתיות ומבינות רגשות מאשר גברים. הן מסוגלות יותר להכיל את בן זוגן בדיכאון.
טיפים לעזרה עצמית בהתמודדות עם דיכאון של בן/בת זוג
דיכאון של בן או בת הזוג עשוי להשפיע על מצבו הרגשי של בן/בת הזוג המטפל ועל מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית כולה. המומחים ממליצים על כלים לעזרה עצמית, כגון:
1. זיהוי הדיכאון
אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בהתמודדות עם הדיכאון הוא הזיהוי שלו. כך ניתן להיערך למצב מבחינת ההתייחסות לחולה, גם האם הוא עצמו אינו מכיר במצב.
הבנה שדיכאון אינו קשור ל “כוח רצון” – אין זה נכון להאשים את בן/בת הזוג בכך שאינו מצליח להתגבר על הדיכאון. דבר זה אינו בשליטתו. דיכאון נובע מגורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים ולא מפני שהמדוכא מפונק, חלש או עצל. הוא פשוט זקוק לעזרה. אם יחוש אשמה בכך שהוא חולה המצב עלול להחמיר.
2. תמיכה ואמפטיה
אלו חשובים ביותר בהתמודדות עם דיכאון ובהקלת המצב.
3. לא לבטל את תחושותיו של בן/בת הזוג
לא להתווכח עם רגשותיו, אלא להשתתף בכאבו על תחושותיו הקשות, גם אם אינך מבין אותם.
4. לא לנתק מגע
גם אם בן/בת הזוג אינו מעוניין במגע מיני ואינו יוזם מגע כלשהו כבעבר, רצוי להמשיך ללטף, לחבק ולגעת כהבעת תמיכה ורגש.
5. לא לשכוח לטפל גם בעצמך
ההתמודדות עם בן/בת זוג מדוכא הינה מורכבת מאד ומצריכה הרבה אנרגיה ומשאבים רגשיים. לכן, חשוב שבן/בת הזוג הבריאים יקפידו לדאוג לעצמם ולשמור על כוחותיהם הנפשיים.
לא לוותר על פעילויות אהובות ולא על קשרים חברתיים חשובים, לבקש עזרה בעת הצורך, להשתתף בקבוצת תמיכה ואולי אף לגשת לטיפול פסיכולוגי אישי שילווה בהתמודדות.
6. יש חיים מעבר לדיכאון
אל תשכחו שהחיים ממשיכים ואל תאבדו תקווה למחר טוב יותר.
פנייה לטיפול פסיכולוגי מקצועי – ניתן לטפל ולהקל על שני בני הזוג
כשהדיכאון נמשך ואינו משתפר יש צורך לפנות לעזרה מקצועית לקבלת ייעוץ וטיפול. מחקרים הצביעו על כך ששילוב של טיפולים פסיכולוגיים יחד עם טיפולים תרופתיים הוכחו כיעילים לטיפול בדיכאון.
יכול להיות שבן/בת הזוג הדיכאוני יסרב ללכת לטיפול ויפרש את היוזמה הזו כביקורת על תפקודו הכללי, הזוגי או ההורי. במקרה כזה חשוב להבהיר לו שאין זו בושה לקבל עזרה ועצם ההליכה לטיפול אינה הופכת אותו “למשוגע” או לאדם חלש, אלא מיועד לעזור לו ולכל המשפחה.
ניתן אף להציע טיפול זוגי – בטיפול זוגי הדיכאון נתפס כאויב משותף של בני הזוג ולא כבעיה של אחד מהם. הפתרון הוא עבודה משותפת כדי להקל על המצב ולהעניק להם כלים להתמודדות משותפת ונכונה. בן/בת הזוג הבריאים יוכלו ללמוד כיצד להביע יותר אמפתיה והזדהות ומצד שני לשמור על עצמם ועל כוחותיהם הנפשיים.
