מהו הלם קרב?
על טיפול בפוסט טראומה אצל לוחמים
” ….וואלק
שאם אדחיק זה רק ימשיך להצטבר
וואלק
מהחדשות אמשיך להסתתר
וואלק
כי הם אומרים שזה עוד שנייה חוזר…
זה נושא כבד אל תשאל למה
אני משלם ביוקר אל תשאל כמה
עדיף שלא נפתח ונעשה דרמה
בוא נתפנן, בוא נעשן עד שזה יתיישן
בוא ניתמם, בוא נעלם, נשכח ונתעלם
בוא נאבד באי בודד, עזוב להתמודד
בוא… בוא…”
(מתוך השיר וואלק, להקת פול טראנק”).
שיר זה מתאר תסמינים של פוסט טראומה בעקבות שירות צבאי- הלם קרב. הלם קרב הוא מקרה ספציפי של פוסט טראומה המתפתח עקב חוויות ואירועים שהתרחשו בשירות הצבאי כמו מלחמה או פעילות מבצעית. השירות הצבאי, במיוחד במדינת ישראל, מלווה לעיתים קרובות בפעילויות מבצעיות ומצבי לחימה בהם נמצאים החיים של האדם או הסובבים אותו בסכנה. למעלה מעשרה אחוז מהחיילים במדינת ישראל סובלים מהלם קרב, המכונה “הפציעה השקופה”. זוהי פציעה שקופה מכיוון שאינה חיצונית או פיזית הנראית לעין, ורבים מן הסובלים ממנה חשים בושה נוראית ואינם משתפים את הסביבה במצוקתם. כתוצאה מכך הם חווים גם בדידות כואבת, המעצימה את המצוקה הרגשית הקשה וקשיי התפקוד.
אם את/ה או קרובך סובלים מהלם קרב, מומלץ לפנות בהקדם לטיפול, וניתן להתייעץ עמנו בכל סוגיה.
מהו הלם קרב?
הלם קרב הוא תגובה פוסט טראומטית הנגרמת מאירועים טראומטיים שנחוו בצבא או במלחמה, ומהווה את התגובה השכיחה ביותר לאחר אירועים שכאלו. באותם אירועים לא רק שקיימת סכנת חיים של החייל וסובביו, אלא ישנם מראות קשים של הרוגים, פצועים, חורבן. חיילים רבים מתארים את הריחות הנוראיים, הפחד העז והרעשים הזכורים להם מהאירוע. ההתמודדות עם הלם קרב הינה כואבת ומורכבת ומערבת היבטים רגשיים, חברתיים, פיזיים וקוגניטיביים (shalev, 2002).
כאמור, אירוע טראומתי הינו אירוע בו נשקפת סכנת חיים או סכנה על שלמות הגוף של האדם או סביבתו, או אירוע הנתפס ככזה, והמכנה המשותף הוא תחושה של ל”פחד עז, חוסר ישע, אבדן שליטה וסכנת הכחדה” (לואיס הרמן, 1997).
פוסט טראומה יכולה להתפתח בשל אירועים כגון התעללות, פגיעה פיזית או מינית, תאונות, אסונות טבע, אובדן טראומתי וכן מלחמות ופיגועים. לעיתים לא רק האנשים שהיו באירוע סובלים ממנו, אלא גם המעגל השני או השלישי שטיפל באירוע (כוחות הביטחון), היה עד או מי מהקרובים אליו חווה את האירוע.
לקריאה נרחבת יותר על פוסט טראומה >
מהו הטיפול בהלם קרב?
המצוקה הנפשית הנגרמת מהלם קרב הינה כואבת וקשה במיוחד ומובילה לסבל רב. לעיתים קרובות האדם עם הלם קרב מתמודד לבדו במשך שנים רבות. ללא טיפול הסבל מחריף אף יותר וכך גם הפגיעה בתפקוד (בזוגיות, משפחה, עבודה וכדומה) ובאורח החיים. לכן, על אף הקושי לפנות לעזרה חיצונית, פניה זו מצביעה על כוחות נפשיים ואומץ, ומומלץ לעשות זאת בהקדם.
טיפול פסיכולוגי בהלם קרב נמצא כיעיל ומפחית את התסמינים הקשים והכאב הנפשי.
למידע נוסף אודות טיפול פסיכולוגי >
בשל היותו חלק מפוסט טראומה, הטיפול בהלם קרב מסתמך על הטיפול בפוסט טראומה. ישנם סוגים שונים של טיפולים, כדוגמת טיפול דינאמי, טיפול קוגניטיבי- התנהגותי וטיפול המיועד לטראומה- PE. לעיתים קרובות לצד הטיפול הפסיכולוגי יש צורך בטיפול תרופתי הנקבע על ידי פסיכיאטר. בנוסף, מכיוון שהטראומה נוכחת בכל הקשר בחייו של האדם ישנה חשיבות לטיפול או הדרכה של הסובבים אותו, המושפעים מהלם הקרב של יקיריהם ומשפיעים גם הם על ההתמודדות שלו.
לטיפול בהלם קרב / פוסט טראומה יש מספר מאפיינים:
- ראשית, בכל סוגי הטיפולים ישנה חשיבות רבה לקשר בין המטופל למטפל, ובמיוחד בטיפול באדם פוסט טראומטי, שכן ההחלמה מכך מתרחשת רק בתוך יחסים. חלק ממאפייני האדם הטראומטי הינם איבוד אמון באנשים ותחושות דחיה ונטישה גבוהות. לכן, חלק משמעותי בטיפול הינו יצירת קשר ומרחב בטוח ואמין, בו יוכל המטופל להרגיש מוחזק ומוגן ולבטוח במטפל. לכן, השלב הראשון בטיפול הינו לפתח תחושת אמון במטופל. בנוסף, ישנו חינוך פסיכולוגי לגבי ההפרעה ותסמיניה, המאפשר לחוש פחות פחד ואשמה כאשר הם מופיעים.
- שנית, הטיפולים בהלם קרב מתמקדים בחזרה לאירוע הטראומטי ובניסיון לשחזר אותו ולחוות אותו מחדש, אך הפעם במקום בטוח, באופן מבוקר ונשלט, כשהאדם מוחזק, מוגן ולא לבד אלא עם איש מקצוע. המטופל מספר את אירוע הטראומה על כל פרטיו שלפעמים מודחקים. חוויה מחדש של האירוע תוביל לעיבוד שלו ובשזירתו בסיפור החיים הכולל של האדם. בכך נוצרת תחושת רצץ בחייו של המטופל, שנגדעת כשטראומה מתרחשת, וכן ישנה הפסקה או הפחתה בתסמינים החודרניים ובחוויה מחדש של האירוע באופן בלתי נשלט.
השלב הבא בטיפולים בהלם קרב הינו אינטגרציה של הטראומה ועיבודה, וכן למידה של אסטרטגיות ותקשורת בין אישית, טכניקות הרפיה וכדומה.
בכל שלב בטיפול יש לתת מקום למרכיבים הפסיכולוגיים, הפיזיים והחברתיים של ההפרעה ושל המטופל.
מהם התסמינים של הלם קרב?
בשל היות הלם הקרב תגובה פוסט טראומטית, תסמיניו זהים לתסמיני הפוסט טראומה. מספר התסמינים של ההפרעה משפיע על חומרת הקושי התפקודי (מעוז וגבאי, 2006).
ישנם מספר סוגים של תסמינים:
כאשר אירוע הנחווה כטראומה לא מעובד ומתפתחת תגובה פוסט טראומטית , האירוע שב לאדם באופן תמידי ובלתי רצוני, והאדם מרגיש כאילו הוא חווה אותו שוב וללא הפסקה ושליטה עליו. בשל כך, הפרעה זו מאופיינת בתסמינים חודרניים המתבטאים בסיוטים בשינה על האירוע, זיכרונות חיים הנחווים מחדש שוב ושוב, פלאשבקים, סיוטי לילה על האירוע וכדומה.
תסמינים נוספים הינם עוררות גופנית גבוהה לאור הפחד המתמיד שיקרה משהו וצריך להיות דרוך. מבחינה פיזיולוגית הלם הקרב מאופיין בדפיקות לב מואצות, עייפות, קושי להירדם, יכולת קשב וריכוז נמוכה, רגישות לרעשים, הזעה, כאבי ראש ועוד.
התסמינים הרגשיים הינם ניתוק רגשי (דיסוציאציה) שהינו מנגנון הגנה של הנפש, דיכאון, חרדה, סף תסכול נמוך והתפרצויות זעם. בנוסף, הלומי קרב מתקשים ביצירת אינטימיות, ביטחון עצמי נמוך, קושי לסמוך על אחרים וצורך בשליטה עצמית (סלומון ושות’, 2006).
כל התסמינים האלו מובילים לעיתים קרובות להימנעויות מאירועים או גירויים המזכירים את האירוע הטראומטי (במודע או שלא במודע) וכתוצאה מכך קושי לקיים אורח חיים תקין. מצד אחד ההימנעויות לא מאפשרות חשיפה לאירוע המאיים ולכן לא מתעוררת חרדה, אך מצד שני הן מייצרות מעגל בו ההימנעויות מנהלות את חייו ומנציחות את הטראומה וההפרעה.
מתי מופיע ההלם קרב?
מרבית האנשים החוו אירוע טראומטי יחוו תגובה נורמלית לטראומה וישובו לתפקוד זמן קצר לאחר האירוע, אולם ישנם אנשים שיפתחו תגובה פוסט טראומטית ובמקרה הספציפי הזה הלם קרב. תגובה זו יכולה להופיע מיד לאחר האירוע, כאשר התגובה הנורמלית לטראומה אינה חולפת והופכת להפרעה פוסט טראומטית, אך ישנם מקרים בהם התגובה הפוסט טראומטית תופיע לאחר תקופה ארוכה מרגע האירוע, כתוצאה מטריגר כלשהו בחייהם.
מהם גורמי הסיכון להלם קרב?
כבכל טראומה, התגובה הפוסט טראומטית הינה אינדיבידואלית. ישנם כאלו שאירוע מסוים יהווה עבורם טריגר להלם קרב, ואילו אחרים לא יחוו את אותו אירוע כטראומה ולא יפתחו הלם קרב. אולם, כל אדם יכול לפתח תגובה זו כתלות בגורמים מסוימים. הפרעת ההלם קרב שכיחה יותר בקרב גברים.
קיימים מספר גורמי סיכון המשפיעים על הסיכוי לפתח פוסט טראומה:
- גורמים אישיותיים: סגנון התמודדות פסיבי, רמת חברותיות נמוכה ותחושה של חוסר יכולת לשלוט על הגורל נמצאו כקשורים בפוסט טראומה (לואיס הרמן, 1997)
- גורמים סביבתיים: כאשר האירוע מגיע בהפתעה או שהוא מלכודת, וכאשר האירוע מערב פציעה פיזית, חשיפה לאלימות קיצונית וצפייה במוות, כך גדלים הסיכויים שהאירוע יחווה כטראומטי ותתפתח הפרעה פוסט טראומטית (לואיס הרמן, 1997)
- בנוסף, ככל שהחשיפה לאירועים טראומטיים גדלה כך גדל הסיכוי לפתח הפרעה פוסט טראומטית והלם קרב.
כדאי לדעת שמחקרים הראו כי תגובת הלם מופרזת ב12 השעות שלאחר האירוע הטראומטית מנבא התפתחות של פוסט טראומה.
הפניות
לואיס הרמן, ג’ (1997). טראומה והחלמה. עם עובד, תל אביב.
מעוז ג’ וגבאי ל’ (2006). מאפייני חלומות ודפוסי התמודדות בקרב נפגעי טראומה. חוקרים בעמק, 67-91.
סלומון, ז’, לב שלם, ל’, ודקל, ר’ (2006). הקשר בין חשיפה לאירוע טראומטי, פיתוח תסמונת פוסט טראומטית והנחות עולם בקרב לוחמים שלחמו במלחמת יום כיפור. מגמות, מ”ד (4), 690-706.
Shalev, A.Y (2002). Acute stress reaction in adult. Biological Psychiatry, 51, 532-543.