אפילפסיה אצל ילדים היא הפרעה נוירולוגית המאופיינת בפרכוסים: התקפים של תנועות גופניות חזרתיות בלתי נשלטות.
בחלק ממקרי הפרכוסים האפילפטים יהיה הילד חסר הכרה, או בהכרה חלקית.
במכון שלנו יש נוירולוג ילדים, אשר יכול לאבחן ולטפל באפילפסיה אצל ילדים.
שימו לב! המידע המופיע במאמר זה הינו בגדר המלצה, כל הסתמכות עליו היא באחריות הקורא בלבד. הכתוב פה לא מהווה תחליף לייעוץ מקצועי מרופא מומחה!
כיצד מאבחנים אפילפסיה אצל ילדים ומהו הטיפול?
מהי אפילפסיה?
אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית, אשר מאופיינת בפרכוסים חוזרים ונשנים.
פרכוסים אפילפטים המאפיינים את ההפרעה, נגרמים כתוצאה מפעילות חשמלית חריגה במוח הילד.
כ-0.6% מהילדים יסבלו מהפרעה זו, כאשר היא נפוצה מעט יותר אצל בנים.
מהו למעשה פרכוס?
המוח שלנו עובד על אותות חשמליים. אותות אלו משמשים את המוח לתקשורת בין חלקיו, ולשליחת פקודות לגוף.
בעת פרכוס, נוצרת “תקלה” באותות החשמליים, והם מתחילים להתפרץ ללא בקרה במוח.
הביטוי החיצוני לפרכוס עשוי להיות אובדן הכרה (באופן מלא או חלקי), רעידות בלתי נשלטות, הפרשות, הזיות חושיות ותנועות בלתי רצוניות.
שימו לב: לא כל פרכוס מצביע על אפילפסיה. כפי שנרחיב בהמשך, יתכנו פרכוסים חד פעמיים מסיבות שונות.
עם זאת, כאשר מתרחש פרכוס יותר מפעם אחת ללא הסבר חיצוני, סביר כי מדובר במקרה של אפילפסיה
אך את האבחנה הרשמית יבצע נוירולוג ילדים מומחה.
סוגי פרכוסים אפילפטים
ישנם סוגים שונים של פרכוסים אפילפטים, השונים בחומרתם, היקפם ובמצב ההכרתי המלווה אליהם.
הפרכוסים מתחלקים לשתי קטגוריות עקריות: פרכוסים כלליים ופרכוסים מוקדיים.
פרכוסים כלליים
פרכוס כללי מתאפיין בהתפרצות של אותות חשמליים ברחבי המוח, ובשני צדדיו.
ישנם מספר תת-סוגים נפוצים של פרכוסים כלליים אצל הסובלים מאפילפסיה:
- פרכוס טוני קלוני– זהו סוג הפרכוסים השכיח ביותר בקרב חולי אפילפסיה.
הפרכוס יתחיל באיבוד הכרה פתאומי ונפילה, ולאחר מכן התמתחות של כל הגוף. מיד אחר כך, הגוף יהפוך לנוקשה, ורעידות יופיעו בכל חלקיו. בשלב זה תתכן אף הקצפה מהפה ואי שליטה על הסוגרים. הפרכוס ימשך בין 1-3 דקות, ולאחריו הילד יחוש בלבול ותשישות. - פרכוס ניתוקי– בפרכוס זה האדם יחווה מעין “ניתוק”. יתרחש אובדן הכרה, כאשר עיניו של האדם פתוחות, והוא בוהה בלי להגיב לסובבים אותו. יתכן רפרוף של העפעפיים. הפרכוס לא ילווה בנפילה ורעידות. פרכוס מסוג זה נמשך כחצי דקה, ולאחריו לא יזכור הילד את הפרכוס.
פרכוסים מוקדיים
פרכוס מוקדי מתאפיין בהתפרצות של אותות חשמליים במוקד ספציפי במוח, ויהיה “עדין” יותר ונקודתי.
פרכוס שמתחיל כמוקדי עשוי להתרחב לכדי פרכוס כללי, אך לא בכל המקרים.
הביטוי החיצוני של הפרכוס המוקדי יהיה תלוי באזור במוח בו מתרחש.
לדוגמא: אם הפרכוס מתחיל באזור מוחי האחראי על תנועת יד ימין, האדם יבצע תנועה חזרתית ביד ימין.
רמת המודעות וההכרה בזמן הפרכוס המוקדי תלויה בסוגו: פשוט או מורכב:
- פרכוס מוקדי פשוט– האדם יהיה בהכרה מלאה בזמן הפרכוס.
- פרכוס מוקדי מורכב– האדם יהיה בהכרה חלקית, או בחוסר הכרה בזמן הפרכוס.
אפילפסיה של הילדות
ישנם מספר סוגי פרכוסים אפילפטיים אשר ייחודיים לתקופת הילדות.
סוג אחד של פרכוסים המופיע בתינוקות הינו תסמונת ווסט.
מדובר במקרה פרכוסים נדיר, אשר קורה אצל תינוקות מתחת לגיל שנה. תסמונת זו מאופיינת בפרכוסים הנראים כעוויתות גופניות, המופיעות בצרורות. יתכן אף עיכוב בהתפתחות הנוירולוגית.
יש לאבחן ולטפל בתסמונת זו כמה שיותר מוקדם.
ישנו סוג אפילפסיה זמנית הנפוצה בילדים: אפילפסיה רולנדית שפירה.
הפרעה זו ידועה גם בשם “אפילפסיה של הילדות”.
אפילפסיה רולנדית מאופיינת בפרכוסים מוקדיים, המתרחשים לרוב בזמן השינה.
סוג אפילפסיה זה נפוץ יחסית בילדים.
הפרכוסים המאפיינים מופיעים בתחילת הילדות המוקדמת, ונעלמים בהדרגה עד סוף גיל ההתבגרות.
בדרך כלל, ילדים הסובלים מאפילפסיה זו מראים התפתחות כללית תקינה.
סימנים מקדימים
במקרים של פרכוסים מוקדיים, לעתים ישנם סימנים מקדימים לפני התרחשות הפרכוס.
סימנים אלו נקראים אאורה, ומשתנים בין ילד וילד. עם זאת, ישנם כמה סוגי סימנים מקדימים נפוצים:
- תחושה מוזרה בבטן, כמו התרגשות או “פרפרים”.
- פחד או אימה לא מוסברים.
- הפרעה חושית כמו הבזקי אור בראיה, צלילים או הזיות של טעמים וריחות.
- סחרחורת וחוסר שיווי משקל.
איך נגרמת אפילפסיה בילדים?
במקרים רבים הסיבה להתפרצות האפילפסיה אינה ידועה כלל. ישנן עדויות זניחות למקור תורשתי של אפילפסיה.
פגיעה מולדת או נרכשת במוח ובמערכת העצבים, עלולה לגרום להתפרצות המחלה ולפרכוסים חוזרים ונשנים:
- הפרעה נוירולוגית מולדת– פגיעה מולדת במבנה המוח או התפתחות לקויה שלו לאחר הלידה עלולות להביא להתפרצות אפילפסיה.
- זיהום מוחי– חדירה של גורם מזהם לרקמת המוח, אשר גורם לנזק קבוע המתבטא כאפילפסיה.
- טראומה מוחית– פגיעה במוח ובמערכת העצבים בעקבות חבלת ראש, אירוע מוחי או גידול, עשויה לגרום לשינוי תמידי במבנהו עם ההחלמה. שנוי מבני זה יגרום ללקות קבועה בתפקוד המוח שתתבטא כאפילפסיה.
טריגרים לפרכוס אפילפטי
אצל ילד אפילפטי, לרוב אין הסבר חיצוני להתרחשות כל פרכוס.
עם זאת, אצל חלק מהסובלים מהמחלה, יתכנו “טריגרים”– גורמים ידועים אשר עלולים להביא לפרכוס.
טריגרים לפרכוסים אפילפטים הם אינדיבידואלים, ומשתנים בין חולה לחולה.
על אף עובדה זו, ישנם סוגי טריגרים אשר יחסית נפוצים יותר:
- חסך בשינה.
- הצטברות של סטרס ולחץ.
- שיבוש בשגרת נטילת התרופות הקבועות, בין אם תרופות אנטי-אילפטיות או אחרות.
- זמן ספציפי ביום.
- שינויים הורמונלים בגיל ההתבגרות (ובמיוחד בתקופות ווסת אצל מתבגרות).
- אורות מהבהבים ותבניות ויזואליות מסויימות.
פרכוס חד פעמי
לעתים, ישנם מצבים אשר עלולים להביא לפרכוס חד פעמי, שאינו מעיד על אפילפסיה:
צום ממושך עלול להביא לירידה ברמת הסוכרים והמלחים בדם, הנחוצים לתפקוד גופני תקין. חסך מתמשך בחומרים חשובים אלו עלול להביא במקרים מסוימים לפרכוס.
עלייה של חום הגוף מעבר לטווח הרצוי עלולה להביא לפרכוס גם היא.
מקרים אפשריים לעלייה כזו בחום הגוף הם פעילות גופנית מאומצת, יום חם במיוחד, או מעליית חום בעקבות מחלה.
האם אפילפסיה עוברת?
בחלק מהמקרים מתרחשת החלמה ספונטנית מאפילפסיה.
ספציפית, בקרב ילדים אשר לא חוו פרכוסים בתקופה של מעל שנתיים, ישנה סבירות גבוהה יחסית שהחלימו. סיכויי ההחלמה בקרב ילדים גבוהים במיוחד אצל אלה הסובלים מאפילפסיה רולנדית שפירה.
עם זאת, יש לקחת בחשבון שבחלק מהמקרים לא תתרחש החלמה, והילד יסבול מפרכוסים גם כמבוגר.
יש לציין שילדים ומבוגרים עם אפילפסיה יכולים לקיים אורח חיים רגיל, עם הגבלות והתאמות מינמליות.
בין הפרכוסים תפקוד הילד תקין לחלוטין, ויכול לעשות כמעט כל מה שאדם ללא אפילפסיה עושה.
נטילת תרופות אנטי-אפילפטיות שהותוו על ידי נוירולוג, יכולה אף למזער את תדירות הפרכוסים לרמה אפסית.
אמצעי זהירות
ההגבלות היחידות על ילד הסובל מאפילפסיה, הן הצורך בהשגחה במצבים שבהם יהיה מסוכן אם הילד יחווה פרכוס, למשל:
- שהייה במים– רחצה באמבטיה, שחיה בבריכה או בים.
- מקומות גבוהים ללא אמצעי בטיחות– כדוגמת טיפוס, או הליכה במעבר גבוה וצר ללא מעקה.
- מצבי מתח– כאשר הילד נמצא במתח מוגבר עקב סיבות שונות.
- שינויים בתרופות– כל שינוי בשגרת נטילת התרופות, במיוחד עם פועלות על מערכת העצבים.
אפילפסיה בבגרות
בתור מבוגר, ישנם מספר דברים בהם יתכן כי יהיה מוגבל בגלל האפילפסיה:
- שירות צה”ל– אין הבטחה כי צה”ל יקבל או בהכרח ישחרר את הנער לשורותיו. הדבר תלוי בחומרת האפילפסיה. יש לקחת בחשבון שאם הנער סובל מאפילפסיה, יש סיכוי גבוה יותר שיקבל פטור באופן אוטומטי.
- נהיגה– פרכוס אפילפטי בעת נהיגה עלול להיות קטלני. עם זאת, אם האדם לא חווה פרכוס במשך יותר משנתיים, יכול להוציא רישיון נהיגה ו/או לעלות על ההגה, בכפוף לבדיקות רפואיות ואישור רופא.
- מקומות עבודה– לרוב המבוגר בעל האפילפסיה לא יהיה מוגבל במקומות העבודה, אך רצוי שלא יעבוד בסביבה העלולה לסכן אותו. למשל- בקרבת מכונות גדולות או בגובה רב.
- ספורט– אין מניעה כי המבוגר יעסוק בספורט, מלבד סוגי ספורט בהם פרכוס עלול להוביל למוות. בדרך כלל מדובר בשחיה, צלילה, טיפוס הרים וכדומה.
אפילפסיה בילדים אבחון
אפילפסיה מאובחנת אצל ילדים על ידי נוירולוג ילדים מומחה, רופא ילדים אשר תחום מומחיותו הוא נוירולוגיה – תפקוד המוח ומערכת העצבים.
בבואכם לנוירולוג, הוא ישאל אודות היסטוריה רפואית כללית של הילד, והיסטוריה של פרכוסים בפרט.
האבחנה הרשמית דורשת בדיקה של פעילות מוחית, אשר לרוב לא אפשרית לביצוע בקליניקת הרופא.
נוירולוג הילדים יפנה לביצוע בדיקות שונות, כאשר החשובה מביניהן היא א.א.ג (EEG).
בדיקת א.א.ג אינה פולשנית ואינה מורגשת בשום צורה, ומתבצעת על ידי הנחת אלקטרודות על הקרקפת.
האלקטרודות מסוגלות לקרוא את הפעילות המוחית באזורים שונים ובעוצמות שונות, אשר תופיע כגלים על מסך. הבדיקה עשויה להתבצע בזמן עירות או זמן שינה, בהתאם להתווית הנוירולוג.
בהתבסס על תוצאות בדיקת הא.א.ג, יוכל הנוירולוג לקבוע האם הילד סובל מאפילפסיה. אצל ילדים עם אפילפסיה, הבדיקה תראה דפוס גלי מוח חריג.
בנוסף, יוכל לקבוע הנוירולוג אם הפרכוסים הם כלליים או מוקדיים, ובאיזה איזור במוח מתרחשים.
חשוב לדעת: לעתים בדיקת א.א.ג עשויה לפספס מקרים של אפילפסיה. הדבר נובע מכך שפרכוסים באים בתקופות, ופעילות מוחו של הילד עלולה להראות רגילה אם הבדיקה מתבצעת בתקופת רגיעה.
על מנת לפצות על חוסר הדיוק של הא.א.ג, יתכן כי הנוירולוג יפנה לבדיקת הדמיה מוחית, כמו CT או MRI.
הבדיקות הללו אינן פולשניות, ויכולות להראות אם יש חריגות במבנה מוחו של הילד, אשר עלולה להיות קשורה לאפילפסיה.
לאחר קבלת תוצאות כל הבדיקות, הנוירולוג יתן אבחנה ספציפית לסוג האפילפסיה וחומרתה.
לפי סוג האבחנה, ומאפיינים כמו גיל, משקל והיסטוריה רפואית, ירשום הנוירולוג לילד תרופה אנטי-אפילפטית.
טיפול באפילפסיה אצל ילדים
התרופה האנטי-אפילפטית תלקח באופן קבוע, במינון שיקבע הנוירולוג, למשך תקופה של לשנתיים לפחות.
ביכולת התרופה להפחית משמעותית את עוצמת ותדירות הפרכוסים, ואף למנוע את הישנותם.
יש לדעת כי התרופה אינה מרפאת מאפילפסיה. התרופה נועדה להקל ולהפחית את הפרכוסים, ולאפשר לילד אורח חיים נורמלי ככל הניתן. תרופות לטיפול באפילפסיה אינן ממכרות.
אם האפילפסיה אינה מחלימה מעצמה ומלווה את הילד לתוך בגרותו, יצטרך לנטול תרופות מתאימות למשך חייו.
במקרי אפילפסיה חמורים, הטיפול יהיה אינטנסיבי יותר, כדוגמת קוקטייל של כמה תרופות מסוגים שונים.
במקרים נדירים מאוד, כאשר אף טיפול תרופתי לא עובד, ישנם ניתוחי מוח המתבצעים במוקד הפרכוסים במוח.
שימו לב: אין לבצע כל שינוי במינון או שגרת נטילת התרופה ללא היוועצות עם הנוירולוג המטפל בילד.
שינוי בלקיחת התרופה ללא יעוץ רפואי עלול לגרום לפרכוסים מידיים חזקים!
אפילפסיה ילדים ביטוח לאומי
ילד אפילפטי מגיל 3 חודשים עד גיל 18, עשוי להיות זכאי לגמלת ילד נכה מביטוח לאומי.
קבלת הגמלה תלוי במאפיין שונים כמו גיל, חומרת הפרכוסים, סוג הפרכוסים, היסטוריה רפואית, תרופות ועוד.
הכרה בנכות בביטוח לאומי אצל ילד אפילפטי כרוכה במספר שלבים:
- פניית ההורים לפקיד תביעות במוסד לביטוח לאומי– הפקיד יבחן את הבקשה להכרה באפילפסיה, ויבדוק אם הילד עומד בתנאים הבסיסיים להכרה.
אם יראה הפקיד לנכון, יורה על קיום וועדה רפואית, עם או בלי נוכחות הילד. - הכנות לוועדה הרפואית– על ההורה לספק מסמכים רפואיים אשר יוכיחו לחברי הוועדה הרפואית את אבחנתו של הילד, חומרתה והצורך במתן סיוע.
המסמך החשב ביותר יהיה חוות דעת רפואית לביטוח לאומי. חוות דעת זו תנתן מנוירולוג ילדים מומחה.
חשוב כי לנוירולוג שיתן את חוות הדעת יהיה ניסיון מוכח בכתיבת חוות דעת שכאלה, אשר הוכרו בהצלחה בוועדות רפואיות.
לאחר קבלת חוות הדעת, תתקיים הוועדה הרפואית. - הוועדה הרפואית להכרה בנכות– וועדה זו מורכבת מצוות של רופאים, אשר ידונו בבקשה להכרה בנכותו של הילד עקב האפילפסיה.
הדיון עשוי להתקיים בנוכחות הילד, או בלעדיו.
חברי הוועדה יגבשו החלטה בהתבסס על החומרים שהובאו לפניהם, לרבות חוות הדעת הפסיכיאטרית.
בתום הוועדה, יקבע האם הילד זכאי לגמלת ילד נכה, ואם כן- באיזה שיעור.
יתכן כי יתקיימו וועדות רפואיות נוספות פעם בתקופה, לבדיקה האם הילד עודנו זכאי לקצבה.
יש לדעת כי ניתן לערער על החלטת הוועדה, או להתחיל הליך הכרה בזכאות מחדש.
עשה ואל תעשה בזמן פרכוס
ישנם מספר אמצעי בטיחות שיש לנקוט בהם בזמן שהילד חווה פרכוס אפילפטי:
- יש להשכיב את הילד על מזרן או מיטה, ולרפד מתחת לראשו ומסביב לגופו בכריות ושמיכות, במטרה למנוע פציעות.
- יש להשכיב את הילד על צידו, או לכל הפחות להטות את הראש, למניעת חנק מהפרשות מהפה.
- יש להרחיק מקרבת הילד חפצים קשים, כבדים, חדים ומסוכנים.
- יש להסיר מהילד בגדים או דברי לבוש לוחצים, כך שיוכל לנשום בחופשיות.
- יש לספור כמה זמן נמשך הפרכוס. אם נמשך מעל 5 דקות, להזמין אמבולנס או לקחת את הילד למיון.
- יש להשגיח על הילד לאורך הפרכוס ואחריו, עד שחוזר לעצמו.
- אין לגעת או להכניס דבר לפיו של הילד בזמן פרכוס. לא לנסות להנשימו, להשקותו או לתת לו תרופה.
כל ניסיון כדוגמת אלה בזמן פרכוס עלול לגרום לחנק. - אין למנוע תזוזה או רעידות של הילד בזמן הפרכוס.
- אין לשפוך על הילד מים בעת הפרכוס.
סיכום
אפילפסיה אצל ילדים היא הפרעה נוירולוגית מורכבת, ויכולה להוות אתגר וטלטלה משמעותיים, הן עבור הילד והן עבור הוריו.
ההפרעה עלולה לגרום להורים לדאוג רבות באשר לבריאות ורווחתו של ילדם, ולעתידו כמבוגר עצמאי.
חשוב לזכור כי ילדים רבים עם אפילפסיה מצליחים לקיים אורח חיים תקין, ולשגשג מבחינה רגשית, חברתית ולימודית.
תמיכת ההורים בילד ובאתגרים אותם עובר עם האפילפסיה הינה קריטית לשגשוגו, ומאפשרת לו לגדול לכדי מבוגר עצמאי.
נוירולוג ילדים מומחה לאפילפסיה
בחיפושיכם אחר נוירולוג ילדים מומחה עבור ילדכם, בין אם לצורך אבחון אפילפסיה, טיפול באפילפסיה, מעקב או כתיבת חוות דעת רפואית, כדאי ללכת על הטוב ביותר.
אנו ממליצים לבחור בנוירולוג ילדים פרטי, ממספר סיבות:
- זמינות– לנוירולוג ילדים פרטי תהיה זמינות גבוהה ביותר, מעבר לזו המוצעת בקופת חולים. ניתן לקבל מועד לתור תוך שבוע-שבועיים.
- מקצועיות– נוירולוג ילדים פרטי עבר לרוב הכשרה מקיפה, ובעל ניסיון רב שנים בטיפול בילדים, ובהפרעות נוירולוגיות שונות. מכאן, שהנוירולוג יוכל לתת אבחנה מדוייקת יותר ולתת המלצות מעשיות רלוונטיות.
- דיסקרטיות– ביקור אצל רופא במסגרת קופת חולים מתועד בתיק הרפואי של הילד. ביקור אצל נוירולוג פרטי אינו מתועד בשום מקום, ולכן פרטיותכם ופרטיות הילד מובטחת.
תחת קורת גג מכון סול, עובד נוירולוג ילדים מומחה.
לנוירולוג שלנו ניסיון רב שנים בטיפול בהפרעות נוירולוגיות שונות אצל ילדים, ואפילפסיה מסוגים שונים בפרט.
הבדיקות אצל הנוירולוג מתבצעות באדיבות ואמפתיה, תוך מתן מענה מקצועי ביותר. צוות המכון זמין לכל שאלה, הן טרם הפגישה עם הנוירולוג, ואף לאחריה.
זמינות התורים לנוירולוג אצלנו היא גבוהה במיוחד – כך שאין צורך לחכות חודשים לתור.
מוזמנים ליצור איתנו קשר לייעוץ ראשוני ופרטים נוספים!
אין באמור לעיל משום ייעוץ פרטני, אלא האמור כתוב באופן כללי. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי ובדיקה אצל רופא מומחה, בהתאם לצרכי המקרה הרלוונטים. המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת מכל מין וסוג שהם. השימוש במידע הנ”ל הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש, ומנהלי האתר אינם אחראים ולא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לכל נזק אשר עלולים להיגרם, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מהשימוש במידע שבדף זה.
אפילפסיה יכולה להתפרץ בכל גיל, אך לרוב מופיעה לראשונה בילדות המוקדמת.
ישנם מקרים נקודתיים במחקר הרפואי שמצביעים על רקע גנטי-תורשתי לאפילפסיה.
עם זאת, ברוב המקרים אפילפסיה היא אינה גנטית.
מפילפסיה לא מתים, ומעבר לכך, ברוב המקרים הפרכוסים לא גורמים לנזק כלשהו למוח.
עם זאת, פרכוס שנמשך מעל 5 דקות עלול להיות מסוכן למוח.
בנוסף, הילד עלול להפגע בצורה עקיפה מהפרכוס, כתלות בסיטואציה בה נמצא.
למשל, אם מטפס על עץ ובאמצע מתחיל לפרכס, הוא עלול לפול ולהפצע.
אפילפסיה אינה מדבקת.
הגורם לאפילפסיה הינו לקות מולדת או נרכשת בתפקוד המוח, ולא גורם מדבק כמו וירוס או חיידק.
