טיפול רגשי בילדים
טיפול רגשי בילדים שונה בתכלית מטיפול רגשי במבוגרים. הטיפול בילדים לא כולל שיחה ישירה עם המטופלים על מצבם הנפשי, אלא משתמש בדרכים עקיפות. ברוב המקרים, נשתמש בטיפול במשחק/ציורים ואמצעים עקיפים ומוחשיים נוספים.
אזורי טיפול: גבעתיים, תל אביב, רמת גן, בני ברק, חולון, רחובות, גדרה ועוד.
מתי לקחת את הילד לטיפול רגשי?
ההחלטה מתי לקחת את הילד לטיפול רגשי אינה עניין פשוט. פעמים רבות אנחנו רואים את הילד שלנו צועק, מקלל, רב, או דווקא להיפך: מתכנס אל תוך עצמו, הופך שקט וללא חברים. אבל מה העוצמה של מה שהוא מרגיש, והאם צריך לפנות רק כשהדברים כבר ממש בקצה?
התשובה בקצרה היא לא! ובהרחבה- הילדים שלנו רומזים לנו בדרכים כאלה או אחרות שרע להם. לפעמים הדבר עובר דרך אמירה ישירה של הילד, כמו “אין לי חברים”. פעמים אחרות הדבר עובר דרך דרכים עקיפות. לדוגמא ילד שלא מפסיק לצלצל בכל הזדמנות ממזכירות ביה”ס לבקש שתיקחו אותו הביתה, כי הבטן כואבת לו.
באופן כללי אפשר להגיד שהכי נכון לקחת את הילד לטיפול רגשי כשבך, כהורה עולה השאלה האם לעשות כן. ניסיוני המקצועי מראה לי כי, הדרך הנכונה ביותר לדעת מתי לפנות לטיפול בעבור הילד, היא כשאתם מזהים קושי עוד כשהוא קטן. אם נתפוס את הבעיה כשהיא עוד מינורית, נוכל לבצע התערבות ממוקדת ומהירה לטיפול בבעיה.
מהו טיפול רגשי בילדים?
לצד הטיפול הנפשי “הרגיל” שאליו מגיעים מטופלים מבוגרים, קיימת גם אפשרות לטפל במצוקות נפשיות של ילדים ושל בני נוער. השלבים של הילדות וההתבגרות הם שלבים קריטיים בחייו של האדם, ומכאן שיכול להיות ערך משמעותי לטיפול מיטיב.
מובן, שהמסגרת של הטיפול בילדים כוללת במידה כזו או אחרת גם מעורבות של ההורים ושל יתר המשפחה. באתר שלנו ניתן לראות היבטים שונים שקשורים לטיפול בילדים ובנוער. במכון פועלים אנשי מקצוע שמתמחים בעבודה מול ילדים ובני נוער ובני משפחותיהם.
טיפול רגשי בילדים עם קשיי הסתגלות
ניסיון החיים של ילדים הוא מצומצם למדי, ולכן – גם שינוי שנראה לאדם מבוגר שולי יחסית עשוי להיות מורכב במיוחד עבור הילד עצמו. מעבר דירה מעיר לעיר אחרת הוא משהו שיש להכין את הילד אליו: למשל, יש צורך לשים הרבה תשומת לב לפרידה מהחברים המוכרים ולהיכרות המחודשת עם החברים החדשים.
במקרים מסוימים, מעבר כזה יכול לגרור בעיות התנהגותיות או תפקודיות, ואם כך קורה – יש מקום להתייעץ עם גורם מקצועי. אם הנסיבות הן לא יוצאות דופן, גם טיפול קצר יכול לאפשר הסתגלות מהירה יותר וחזרה לשגרה.
התמודדות עם טראומה בילדים
במקרי קצה, ילדים חווים טראומות של ממש – או אירוע קיצוני (כמו תקיפה מינית) או אירוע מתמשך שמייצר מצוקה (למשל, התמודדות עם מחלה של הורה). בשני המקרים, היעדר טיפול עלול להוביל לטראומה מתמשכת וחמורה שתשפיע על מהלך החיים.
כל ילד מתמודד עם טראומה בצורה שונה, אך הסברה היא שניתן לדבר על ארבע השפעות מרכזיות שיש לטראומה על הילד: הוא עלול לחוות את האירוע שוב ושוב מבחינה חושית, להמשיך להתנהג או להגיב כמי שעדיין נמצא במצב קיצון, לפתח פחדים באשר לאירוע שעבר, ולשנות את כל תפיסותיו באשר לאנשים, לחיים ולעתיד שלו. לאור זאת, יש משמעות רבה לעיבוד של הטראומה עבור הילד. טיפול בטראומה אצל ילדים הוא מהלך שיכול להיות משנה חיים עבורו.
טיפול רגשי בילדים בתקופת הקורונה
מגפת הקורונה מערערת את החיים של כל אחד מאיתנו, מכל מיני בחינות (בריאותית, תעסוקתית, כלכלית וחברתית). עוד מוקדם לחזות את ההשפעות שלה על החיים שלנו, אך מובן כי מדובר באירוע דרמטי שמשפיע גם על הנפש.
הדבר נכון במיוחד עבור ילדים צעירים: כפי שנכתב במאמר שלנו בנושא, בגיל צעיר עדיין אין פרספקטיבה שמאפשרת להבין שמדובר במשבר זמני בלבד. כדאי לקרוא את כל המאמר כדי לקבל כלים בנוגע להתנהלות מול הילדים בתקופה זאת; בתמצית – יש מקום לתת מקום לרגשות של הילדים, ובמקביל חשוב ליצור עבורם מסגרת יציבה, ככל האפשר.
לקריאה על ההשפעות פסיכולוגיות של הקורונה על ילדים.
טיפול רגשי בילדים עם בעיות התנהגות
בעיות התנהגות של ילדים ומתבגרים עלולות לעורר זעם של ממש, באופן שיכול לערער את יציבות הבית. טיפול בבעיות התנהגות לילדים, יכול להיות משמעותי במובן הזה שהוא יכול לעזור לילד או למתבגר להבין את רגשותיו ולדבר עליהם במקום לבטא את עצמו דרך התנהגות אלימה ולא סוציאלית. ממחקרים עולה, שטיפולים נפשיים יכולים להיות משמעותיים בהקשר של בעיות התנהגות, גם אם הן חמורות מאוד.
התברר כי טיפול אינטנסיבי בבעיות התנהגות אפשר הפחתה של ממש בהתנהגות הבעייתית. בני נוער שנחשבו לבעלי הפרעת התנהגות ירדו באופן משמעותי במדדים של נרקיסיזם ואימפולסיביות, והצליחו להשתלב בצורה טובה בסביבתם. אם כן, טיפול אפקטיבי בבעיות התנהגות יכול לסייע לנער ולסביבתו להגיע לשגרת חיים יציבה יותר.
טיפול רגשי בילדים להטב”ק
כאשר ילדים צעירים מבררים או מגלים נטייה או זהות מינית שונה, חשוב שיהיה מרחב שיאפשר להם את ההיכרות הזאת. כחלק מכך, לתמיכה המשפחתית יש חשיבות רבה בנושא הזה. לפי הספרות בנושא, כשהמשפחה מקבלת נטייה או זהות להט”בית, הדבר עשוי להביא להערכה עצמית גבוהה יותר, לתמיכה חברתית, ולבריאות כללית טובה יותר.
במקרים רבים, צעירים להט”ביים נאלצים לספוג אפליה מסביבתם, דבר שיש לו השלכות שליליות (דיכאון, שימוש בחומרים, מחשבות אובדניות), ותמיכה משפחתית יכולה להפחית את ההשלכות השליליות האלו. בארץ פועלים מטפלים ומטפלות שיכולים לעזור בהיכרות האישית והמשפחתית עם נטייה מינית/זהות מינית שונה, ופועלות גם קבוצות שונות שמאפשרות שיח של הורים ללהט”ב – למשל בארגון איגי.
למידע על ליווי פסיכולוגי בעת ולאחר יציאה מהארון >
הדרכת הורים לצד הטיפול הרגשי לילד
לעיתים, ההטבה המשמעותית בחיי הנפש של הילדים והמתבגרים מתבצעת דרך הדרכה שההורים שלהם מקבלים – במסגרת של הדרכת הורים. במסגרת פעילות זו, ההורים והמטפל מדברים על ההורות ועל האופן שבו ההורה מעוניין לטפל בילד, וגם מתייחסים לכלים ספציפיים שאפשר להשתמש בהם במסגרת גידול הילדים.
הדרכת ההורים יכולה להתבצע באופן פרטני וגם באופן קבוצתי. ישנו ערך משמעותי לקבוצה של הדרכת הורים, שכן במקרים רבים ההיכרות עם התמודדויות ועם כלים של הורים אחרים, יכולה לסייע ולהוביל להטבה של ממש.
איך הדרכת הורים מסייעת לטיפול הרגשי לילד?
הדרכת הורים נועדה להוביל לשיפור בהתנהגויות של הילד, וגם לתחושות טובות יותר אצל ההורה עצמו. לפי הספרות בנושא, הדרכה של הורים לילדים עם בעיות התנהגות הובילה לשינויים משמעותיים בתפקוד של הילדים עצמם (פחות אגרסיביות, מרדנות והתנהגות מרדנית, ויותר שיתוף פעולה עם הסביבה הבוגרת).
לצד שיפור של ממש בתחושות של ההורים עצמם – ההדרכה יכולה להפחית תסמינים של דיכאון וחרדה. ההורות, במילים אחרות, היא מלאכה לא פשוטה – ולפעמים יש צורך להיעזר באנשי מקצוע כדי להוביל להטבה.
למדריך המלא לטיפול פסיכולוגי לילדים >
ההסברים שמאחורי טיפול רגשי בילדים
כיצד התפתח הטיפול הרגשי לילדים? מספר פסיכואנליטיקאים בולטים פיתחו את התחום של טיפול רגשי בילדים, ביניהם הפסיכואנליטיקאים מלאני קליין ודונלד ויניקוט.
טיפול בילדים לפי מלאני קליין
מלאני קליין (1882-1960), פסיכואנליטיקאית אוסטרית-יהודיה. קליין פיתחה את הטיפול במשחק, וכן דיברה על עמדות נפשיות בסיסיות שיש לילדים ומבוגרים.
היא דיברה על עמדה סכיזו-פרנואידית, במסגרתה הילד (ולעיתים גם המבוגר) מחלק את העולם לטובים ולרעים, ללא יכולת לתפוס מורכבות. זאת, בניגוד לעמדה דפרסיבית, בה האדם מסוגל להבין את המורכבות של עצמו ושל הסובבים אותו, ולנהוג בהתאם לכך.
עמדה כזו מאפשרת יחסים טובים יותר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. מטבע הדברים, ילדים ונערים נוטים להיות קיצוניים יותר באופן שבו הם תופסים את הסביבה, ולכן יכולה להיות חשיבות רבה לדמויות מבוגרות חיוביות, כולל דמויות מטפלות.
טיפול בילדים לפי דונלד ויניקוט
דונלד ויניקוט (1896-1971) עסק רבות בנושא של ההשקעה של האם בתינוק. הוא דיבר על כך שהיא מושקעת בגידול התינוק באופן כמעט מוחלט בשלבים הראשונים לחייו.. לצד זאת, בשלבים מאוחרים יותר ישנה גם חשיבות בתסכול של הילד. זאת כדי שיכיר את מגבלותיו וידע לבנות קשרים בריאים עם סביבתו.
ויניקוט עסק רבות גם בחשיבות של הדמיון, כשהמשימה שמוטלת על הורים, לפי ויניקוט, היא לעזור לילדיהם לחיות במציאות ולהתמודד עם הדרישות שלה, אך גם ליהנות מעולם פנימי עשיר ומעניין.
טיפול רגשי בילדים במכון סול
טיפול בילדים עשוי להיות רלוונטי למקרים רבים – גם בשגרה ובייחוד בימים סוערים. אבל לא רק. זכרו- טיפול מסוג זה יכול לאפשר הקלה משמעותית בזמן הווה למטופל, להוריו ולסביבתו הקרובה! טיפול גם יכול לעזור לילד לבנות את אישיותו ואת דפוסי ההתנהגות שלו. זאת באופן שיקל עליו בבגרות. אתם מוזמנים לפנות אלינו למכון סול לצורך תיאום פגישת היכרות.
במכון שלנו פסיכולוגים מומחים לטיפול בילדים – צור קשר
הפניות–
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית (תל אביב, תולעת ספרים, 2006).
Caldwell, M. F., McCormick, D., Wolfe, J., & Umstead, D. (2012). Treatment-related changes in psychopathy features and behavior in adolescent offenders. Criminal Justice and Behavior, 39(2), 144-155.
Dalton, L., Rapa, E., & Stein, A. (2020). Protecting the psychological health of children through effective communication about COVID-19. The Lancet Child & Adolescent Health, 4(5), 346-347.
Ryan, C., Russell, S. T., Huebner, D., Diaz, R., & Sanchez, J. (2010). Family acceptance in adolescence and the health of LGBT young adults. Journal of Child and Adolescent Psychiatric Nursing, 23(4), 205-213.
Sofronoff, K., & Farbotko, M. (2002). The effectiveness of parent management training to increase self-efficacy in parents of children with Asperger syndrome. Autism, 6(3), 271-286.
Terr, L. C. (1995). Childhood traumas. Psychotraumatology, 301-320.