רווקות מאוחרת הינה תופעה חברתית מודרנית. טיפול ברווקות מאוחרת מתמקד באנשים החווים מצוקה מסוימת סביב רווקותם. נדגיש כי רווקות אינה בעיה פסיכולוגית.

 

נתונים לגבי רווקות מאוחרת

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נראה, שככל שחולפות השנים קיימת עלייה בתופעת הרווקות המאוחרת.

כיום – בגילאים 25-29 – 62% מהגברים ו 47% מהנשים אינם נשואים ובגילאים 45-49 – 10-12% אינם נשואים.

גם גיל הנישואין עולה בהתמדה ועומד בשנים אלו על 27 שנים אצל הגברים ועל 24 שנים אצל נשים. נתונים אלו גבוהים בהרבה מהנתונים שלפני עשרים או שלושים שנה.

לפיכך, ע”פ הנתונים הללו מצויים בישראל כיום מאות אלפי נשים וגברים מעל גיל 30 שעדיין לא התחתנו וחלקם אף לא נמצאים בזוגיות.

מציאת זוגיות

מציאת בן או בת זוג לחיים היא משימה מורכבת ורבת חשיבות ומעורבים בה שיקולים רבים. זוהי החלטה שגורמת להתלבטויות רבות וללחץ נפשי.

המסרים החברתיים להתחתן ולהקים משפחה התמתנו בשנים האחרונות. אמנם קיים עדיין ניסיון חברתי לעודד את מי שמתעכב בבניית הזוגיות להתחתן.

אך במקביל, גם קיימת ההבנה שצעירים (ובמיוחד הנשים שבהם) מעוניינים להתבסס מבחינת השכלה, עבודה ורמת השכר – לפני שהם לוקחים על עצמם את האחריות הכבדה ואת החובות של משפחה וזוגיות.

ציפיות חברתיות

הציפייה החברתית להתמסד, למרות שהתמתנה, מוסיפה לחץ על אותם רווקים/ות וגורמת להם מועקה נפשית המעיבה על איכות חייהם.

רווק או רווקה בגיל מאוחר יחסית, מתחילים לתהות “מה לא בסדר” אצלם. מדוע במישורים אחרים בחייהם הם מצליחים, אך לא במישור הזוגי.

את המצוקה הזו ניתן להקל בעקבות טיפול פסיכולוגי המעלה על פני השטח את הסיבות והגורמים לאיחור בקשירת קשר זוגי מחייב.

היבטים פסיכולוגיים של רווקות מאוחרת

הלחצים החברתיים המופעלים על מי שלא התחתן בגיל המקובל מעוררים אצלו/ה תחושה שמשהו לא בסדר (“למה כולם מוצאים בני זוג ואני לא?”). הם מעוררים אצלם מחשבות שייתכן ויש להם פחד מאינטימיות, בררנות יתר, חוסר יכולת להתפשר ולהתגמש או חוסר בגרות רגשית להתחייבות לקשר משמעותי.

רווקות מאוחרת מלווה פעמים רבות בתחושות בושה ואשמה, בבדידות, בכעס עצמי ובתחושת חרדה מההזדקנות לבד.

כמו כן, יש נטייה להאשים את משפחת המוצא על נתינת דוגמה שלילית בנושא. לעיתים קורה גם ההיפך – מי שחווה נישואים מאד מוצלחים של הוריו עלול להתמלא בחשש שמא לא יוכל לעמוד בסטנדרט הגבוה שראה בבית. מי שגדל בצל הורים ביקורתיים עשוי/ה להתנהג בביקורתיות רבה כלפי כל בן או בת זוג שיפגוש ולהיות מאד בררן.

המחקרים מצביעים על כך, שרווקות מאוחרת מושפעת בעיקר מהדרך שבה אדם רואה את עצמו ואת יכולתו ליצור קשרים משמעותיים ולשמר אותם. וכן, מההיבטים האישיותיים שלו/ה שהם גורמים משמעותיים ביכולתו להשקיע מספיק אנרגיה כדי למצוא בן או בת זוג מתאים ולתחזק קשר מחייב. שאלות עצמיות מטרידות כגון: “האם עלי להתפשר?” או “מהו בן זוג אידיאלי והאם ניתן בכלל למצוא מישהו כזה?” מעוררות לחץ פנימי, חרדה ומועקה.

 

“מסביבי כולם מסודרים זוגות זוגות ורק אני לבד…” – תחושת הבדידות ברווקות המאוחרת

הבדידות היא אחת מהבעיות השכיחות והמטרידות ביותר של רווקות מאוחרת. התחושה של “נשארתי לבדי מאחור ואיני עומד\ת בקצב החיים המקובל” – היא תחושה קשה ומנוכרת.

כשהחברים והחברות הקרובים נכנסים לקשר זוגי ובונים משפחה,  תחומי העניין ונושאי השיחה שלהם ושל הרווקים משתנים ומתרחקים אלו מאלו. סדרי העדיפויות שלהם משתנים והפגישות נעשות מרוחקות זו מזו.

הרווקות והרווקות מרגישים שאינם משתייכים לקבוצות הנשואים וההורים. חוסר ההתאמה בין החברים הטובים מפעם הולכת וגדלה, עד שפעמים רבות המפגשים מפסיקים והקשר מתנתק.

טיפול פסיכולוגי לרווקות מאוחרת

האם רווקות מאוחרת היא סיבה להגיע לטיפול פסיכולוגי?

התשובה מורכבת: טיפול פסיכולוגי נועד למי שמעוניין להכיר ולהבין את עצמו יותר טוב. נוסף לכך, טיפול פסיכולוגי נועד לאנשים המרגישים עצמם במצוקה.

אם אדם מרגיש את עצמו במצוקה סביב רווקותו, הרי שיש מקום לטיפול פסיכולוגי.

טיפול זה יכול לסייע בהבנה של השפעת המצוקה על חיי האדם ולטפל בהם.

מה נעשה בטיפול ברווקות מאוחרת?

במהלך הטיפול הפסיכולוגי יברר המטפל מהם ציפיותיו של המטופל  מחייו ומקשריו הרומנטיים, את תפיסתו לגבי זוגיות, את העבר שלו ביחסים בינאישיים ורומנטיים, את היחסים הזוגיים שחווה בבית הוריו ואת חששותיו מקשרים אינטימיים.

בחינה עצמית זו יכולה להבהיר נקודות חשובות שהמטופל לא היה מודע להן קודם לכן ולהעלות את המודעות לדפוסים המשפיעים על החשיבה, הרגש וההתנהגות שלו.

כשהדפוסים הבעייתיים והמעכבים מובנים, ניתן להחליפם בדפוסים חיוביים ומקדמים יותר.

הבנה טובה יותר של עצמי בתוך מערכות יחסים

כשהמטופל יבין את הגורמים הלא מודעים המונעים ממנו/ה זוגיות או מקשים עליה – הוא יכול ללמוד כיצד לבחור בני זוג נכון יותר, לעבוד על ביטחונו העצמי ולרכוש כלים מעשיים לשיפור כישוריו החברתיים.

טיפול פסיכולוגי אמנם אינו מבטיח מציאת בן או בת זוג, אולם עצם  הגברת המודעות לנושא זה של הרווקות המאוחרת מובילה לשינוי פנימי ותפישתי. שינוי זה מוביל ומסייע פעמים רבות בשיפור קשרים בינאישיים..

מהי תופעת הרווקות המאוחרת?

גורמים חברתיים לרווקות מאוחרת

שינויים חברתיים בתפיסת הזוגיות

בעבר נחשבו נישואים כדרך היחידה להקמת משפחה. אולם היום, בשל הפתיחות לתפיסות שונות של זוגיות, ישנם אנשים – גברים ונשים כאחד – הבוחרים להוליד ילדים במשמורת משותפת או בהסכמים שונים אחרים.

מקום מגורים

ערים גדולות עם אפשרויות מגוונות ומרובות למציאת בני זוג נחשבות למקומות קשים יותר למציאת זוגיות. זאת בהשוואה למקומות מגורים קטנים ופריפריאליים, שם התקשורת הבינאישית שונה ומתנהלת ע”פ קודי התנהגות אחרים.

כשיש עודף היצע יכולה לקנן התחושה של “אולי אני צריך לחפש עוד כדי שאמצע מישהו/י מתאים יותר”. קיים גם הרצון לבחור מבין כל האפשרויות הרבות בן או בת זוג שיתאימו למקסימום “הקריטריונים הרצויים”.

כמו כן, המטרות לעתיד מבחינת מקצוע, השכלה ושאיפות כלכליות של בן/בת הזוג הפוטנציאלי מהווים שיקול משמעותי בבחירה.

השכלה והשקעה בקריירה

בעקבות התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב נשים ואופציות העבודה והשכר המוצעות להן לאחר לימודיהן, נשים רבות דוחות את הנישואים וההורות שלהן לתקופה מאוחרת יותר בחייהן.

הנשים כיום יותר עצמאיות מאשר בעבר ואינן מוכנות למלא את תפקיד האישה המסורתי שנשים בעבר נהגו למלא. הן שואפות לפתח קריירה לפחות כמו רצונן להיות אימהות, ואצל חלקן – אפילו יותר.

לחצים חברתיים

המעגלים החברתיים והמשפחתיים של הרווקים והרווקות המבוגרים מנסים לייעץ ולסייע בדרכים מגוונות. חלק מהעזרה הינה אקטיבית כמו ליזום היכרויות וחלק כוללת רק “שיחות מוטיבציה” בנושא.

אולם, לחצים חברתיים אלו יוצרים את התוצאה ההפוכה: הם מגבירים את המצוקה הפסיכולוגית של הרווק/ה ומוסיפים לתחושת הכישלון שלו/ה.

רווקות מאוחרת- סיכום

תופעת הרווקות המאוחרת היא תופעה חברתית ולאו דווקא תופעה פרטנית. לכן, אנו מציעים להביט על תופעה זו לא כ”בעיה” של אדם יחיד, אלא כמצב חברתי מסקרן.

ברגע שנבין זאת כמצב חברתי, מצוקתו של הרווק היחיד תוכל להיות בקונטקסט הנכון ותסייע בהפחתת המצוקה שאנשים רבים חווים סביב רווקותם.

רווקות אינה מילת גנאי! יש להבין את הסיבה בשמה אדם מסוים הינו רווק ולהבין אם הדבר טוב עבורו, או שהדבר מוסיף כאב ומצוקה.

אם הדבר מוסיף לאדם כאב ומצוקה, הרי שיש להתייחס לכך ולעשות התערבות פסיכולוגיות, שתסייע לו להתמודד עם אמונותיו הפנימיות וביקורתיותו הפנימית.