טיפול בהתקפי זעם
החוויה של זעם היא גופנית מאוד: למעשה, מדובר בחוויה של אובדן שליטה.
האדם הזועם, לא לחלוטין בוחר את תגובותיו והגוף שלו רועד, גם אם הוא מאוד מפחיד אחרים במהלך התקף הזעם שלו. הזעם מלווה בחוויה רגשית של בדידות, בתחושה של “אני מול העולם”, ולפעמים גם במחשבות שמחלקות את העולם לטובים ולרעים.
כשנמצאים במצב של זעם, אין יכולת לנתח את הדברים לעומק ולראות את המורכבות שעומדת מאחורי הדברים. בהתאם, גם ההתנהגות עלולה להיות קיצונית מאוד. חשוב לשים לב, שגם אם חוויה של זעם משרתת אותנו אבולוציונית (למשל, בקרב עם שבט יריב ייתכן שכדאי לחוות זעם כדי להביס אותו) הרי שחווית הזעם עלולה להיות לא מתאימה לחיי היומיום ולפגוע בנו ובסביבתנו.
חשוב לשים לב להבדל בין כעס לבין זעם. הכעס הוא רגש שעשוי לשרת אותנו, ודווקא אם אנחנו לא חווים אותו, הדבר עשוי לרמוז שקיימת בעיה. קונפליקטים עם אחרים הם חלק מובנה בחיים שלנו, והשאלה העיקרית היא איך מנהלים את אותם קונפליקטים – בצורה ששומרת על הקשר (עלינו ועל האדם שעמו אנחנו מדברים) או באופן הרסני. קורה שמאבדים שליטה ברגע של כעס, אבל בניגוד לכעס בריא, התקפי זעם חוזרים ונשנים עלולים לפגוע בנו בהיבטים שונים בחיים. לצורך העניין, אם אנחנו חווים התקפי זעם במקום עבודה או במערכות יחסים רומנטיות, יש לכך מחיר.
להתייעצות וקבלת מידע נוסף על טיפול בהתקף זעם, ניתן ליצור קשר עם המומחים של מכון סול
הזעם ביחסים עם הסביבה
לעיתים הזעם מגיע במקום רגשות אחרים שקשה לבטא ביחס לסביבה. גברים, למשל, נתפסים חברתית כמי שאמורים להיתפס כחזקים וכבעלי יכולת. לחלקם אין לגיטימציה לבטא פגיעות או קושי. מהמקום הזה, עלולות להופיע התנהגויות של זעם ואפילו של אלימות. במילים אחרות, הזעם מגיע כשלרגשות אחרים אין מקום ביחסים, כשאין מקום לנהל קונפליקט בדרכים אחרות.
חשוב ללמוד לנהל קונפליקט בצורה משמעותית, שבה שני הצדדים מבטאים את עצמם ומביעים את רגשותיהם, מבלי שהזעם מכלה את הקשר ואת הצדדים היפים שבו. במובן הזה יכולה להיות משמעות רבה לטיפול זוגי, או לכל תהליך של שיח משמעותי ופתוח בין בני זוג.
הזעם כחוויה פנימית
לפעמים הזעם הוא תחושה מאוד חזקה שיש בתוך העולם הפנימי, גם אם אין לכך ביטוי ברור ביחסים עם הסביבה.
זוהי תחושה שקשה מאוד לחוות, וגם במקרה הזה כדאי לחשוב מאיפה מגיע הזעם ומדוע הוא חוויה פנימית דומיננטית כל כך. במקרים רבים, הזעם מייצר אשליה מסוימת של כוח: מי שזועם עשוי לחוות שהוא חזק (אפילו במסגרת פנטזיה על נקמה או על פגיעה באחר), יותר מאשר מי שמרגיש עצב או דכדוך.
במובן זה, אדם שמגיע לטיפול בהתקפי זעם כדי לדבר על תחושותיו, יכול ללמוד אסטרטגיות שיאפשרו לו להתמודד עם הזעם, לחשוב מה הזעם מחליף, ולעסוק בכל אותם רגשות שנוטים להידחק הצידה.
איך להתמודד עם התקפי זעם?
ניתן להתחיל לחפש מספר דרכים להתמודד עם התקפי זעם.
אחת מהדרכים היא להיעשות מודעים יותר לתהליכים גופניים מרכזיים, כגון הנשימה שלנו: האמירה שצריך לספור עד עשר לפני שמגיבים נחשבת כבר לקלישאה, אבל היא באמת יכולה לעזור. במובן הזה, כל מסגרת שמאפשרת תרגול מדיטציה או מיינדפולנס, יכולה להועיל ולהיות אפקטיבית.
בנוסף, מכיוון שהתקפי זעם מסווים במקרים רבים מצוקה פנימית משמעותית יותר, כדאי לבצע עבודה פנימית של היכרות עם הרגשות. בהקשר הזה, הרגל של כתיבת יומן באופן יומיומי יכול להיות משמעותי ואפקטיבי. מדובר בהרגל שמאפשר עיבוד של הרגשות ובמקרים רבים גם “ריכוך” שלהם, מבלי שיש צורך לבטא אותם באופן תוקפני.
מתי כדאי לגשת לטיפול?
הזעם, אם כן, עלול לעורר קושי אצל מי שחווה אותו מפעם לפעם וגם על סביבתו.
ככל שהזעם דומיננטי יותר בחייו של האדם, כך יש יותר סיכוי שהוא יערער את חייו האישיים והמקצועיים. כפי שתואר, ישנן מספר דרכים להתמודד עם התקפי זעם, אך כדאי גם לחשוב מתי נכון לגשת לייעוץ פסיכולוגי. הצורך בייעוץ פסיכולוגי עשוי לעלות כשהאדם עצמו מרגיש שהזעם מכלה אותו ומקשה עליו, או כאשר סביבתו הקרובה (לפעמים האנשים הקרובים לו ביותר) מתריעים בפניו שהם עלולים להתרחק ממנו אם לא ישפר את דרכיו וידע לווסת את רגשותיו באופן מותאם יותר.
אחד הסימנים שמרמזים שכדאי לגשת לטיפול פסיכולוגי, הוא הידרדרות משמעותית ביחסים בינאישיים. מי שמוצא את עצמו מבודד יותר מאנשים אחרים, בין אם בזירה החברתית, בין אם בזירה הרומנטית ובין אם בזירה המקצועית, יכול להרוויח רבות מטיפול. יחסים בינאישיים הם בסיס לתפקודים שונים בחיינו, ואם הזעם פוגע בהם הרי שכדאי לשים לכך לב.
חשיבה על הזעם בטיפול
בטיפול פסיכודינמי, שבו המטופל מגיע לשינוי דרך תובנה שלו על עצמו ועל חייו, יכול להתפתח שיח על הזעם בין המטופל למטפל.
במקרים רבים, הזעם הוא רק צורת ביטוי לרגשות אחרים שאותם המטופל מרגיש – כגון עצב, חרדה, או אשמה – שאותם יותר קשה להביא לידי ביטוי. טיפול טוב יוכל לאפשר גם את ההיכרות עם סוגי הרגשות האלה. מעבר לכך, בחלק גדול מהטיפולים יש דגש על היחסים בין המטופל לבין המטפל, שכן הם יכולים ללמד על דפוסים שיש למטופל במערכות היחסים שלו. במקרים רבים, מטופל שחווה התקפי זעם יבטא אותם באופן כזה או אחר גם מול המטפל שלו. העיבוד המשותף של חווית הזעם יכול להוביל בסופו של דבר לשינוי משמעותי.
טיפול רלוונטי אחר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול שבו בודקים את דפוסי המחשבה וההתנהגות של המטופל ומכינים תוכנית התערבות שתאפשר שינוי שלהם. כפי שהפסיכיאטר דיוויד ברנס כתב בספרו “בוחרים להרגיש טוב“, טיפול בכעס מתאפשר דרך בדיקה של המחשבות שעומדות בבסיס של תחושת הכעס. אילו ציפיות יש למטופל ביחס לסביבה שלו? מה הוא חושב שהסביבה צריכה לספק לו, ובאיזו מידה הציפיות האלו ריאליות? טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יוכל לבחון את הנקודות האלו.
הזעם בעוד סוגי טיפול
הזעם יכול להיות משמעותי גם במסגרת טיפול בילדים ובמתבגרים. במקרים רבים, אם ילדים ומתבגרים חווים דיכאון, הם יביאו זאת לידי ביטוי בהתנהגויות של כעס ושל זעם.
טיפול בילדים ומתבגרים יאפשר לבחון את תחושת הכעס והזעם ולהבין מה עומד מאחוריהם. כמו כן, להסתכלות על זעם יכולה להיות חשיבות גם במסגרת טיפול זוגי, אם אחד מבני הזוג עובר התקפי זעם כחלק מההתמודדות עם קונפליקטים ומתחים בזוגיות. לבסוף, הזעם יכול להיות תמה מרכזית גם במסגרת טיפול קבוצתי.
המטרה של חלק גדול מהטיפולים הקבוצתיים היא לאפשר למטופלים לחוות את עצמם ביחסים בינאישיים, ואם אחד מהמטופלים חווה התקפי זעם הרי שהדבר יקבל ביטוי כזה או אחר ביחסים המשותפים.
לבסוף
בשונה מתחושת הכעס, תחושת הזעם היא עלולה לפגוע במי שחווה אותה וגם בסביבתו.
במקרים רבים הזעם מטשטש תחושות פנימיות שקשה להתחבר אליהן, כגון עצב, חרדה או אשמה, ולעיתים הוא מוביל לפגיעה במערכות יחסים אישיות ומקצועיות.
סוגי טיפולים שונים, כגון טיפול פסיכודינמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מאפשרים בחינה של רגש הזעם: המטרה היא שהמטופל שחווה התקפי זעם יוכל לצמצם את הנוכחות שלהם בחייו ולחוות רגשות מסוגים שונים.
למידע אודות אפשרויות הטיפול בזעם, ניתן ליצור קשר עם המומחים של מכון סול
